בני הזוג טל וגיל פרינטה מראשון לציון טסו לברצלונה לשבוע, "אחרי שעברנו חיסונים כמובן והכול". לפני הטיסה לישראל הם נבדקו לקורונה ויצאו שליליים, וגם בנתב"ג הם נבדקו: "הכול באמת היה תיק-תק, בחיים לא הייתי כל כך מהר בחוץ עם המזוודות והכול, 24 שעות אחרי אתה מקבל את התוצאות". התשובה תפסה אותם באמצע הקניות: "מודיעים לי 'אתה חולה קורונה והיא יצאה שלילית'. נסענו הביתה במהירות ואז התחילו שלושה שבועות של בידוד".

גם התשובה השלילית של טל השתנתה במהרה: "היא כל יום הלכה לעשות בדיקה עם הילדה. אחרי ארבעה ימים, אני נמצא פה בחדר והיא פותחת לי את הדלת ומחבקת אותי – לא היה לי מגע עם אף אחד במשך ארבעה ימים – ואומרת לי 'הודיעו לי עכשיו שגם אני חולה בקורונה'. פתאום היא הייתה חיובית".

טל וגיל פרינטה, יצאו שליליים בבדיקת קורונה ואחר כך נהיו מאומתים (צילום: החדשות 12)
טל וגיל פרינטה, יצאו שליליים בבדיקת קורונה בחו"ל ואחר כך הוגדרו מאומתים | צילום: החדשות 12

הם ניסו להבין מה קרה, וזו התשובה שקיבלו: "אמרו שבדרך כלל המחלה מתחילה להשפיע ולצאת בבדיקות אחרי ארבעה ימים-חמישה ימים. הכי מציק זה ששאלנו אותם – אני נדבקתי, מה קורה איתה? בגלל שהיא עברה חיסונים אמרו 'אין בעיה, היא לא צריכה בידוד, היא יכולה להסתובב חופשי'. היא מסתובבת חופשי ואחרי כמה ימים היא חיובית – מה קרה בזמן הזה שהיא הסתובבה בחוץ? מפיצה את המחלות לאחרים? זה לא נתפס".

צפו בכתבה המלאה:

"שלילי על תנאי": המספרים המדאיגים

סיפורים כמו זה של הזוג פרינטה הולכים ומתרבים בזמן האחרון, סביר ששמעתם על אחד כזה. אדם מחוסן פעמיים חוזר מחו"ל, בדיקת קורונה שלילית לפני הטיסה וגם בנתב"ג - אז אין מה לדאוג. רק אחרי כמה ימים, אחרי שכבר הלך לעבודה וביקר את סבתא והיה בהופעה, מתברר בבדיקה נוספת שהוא נושא את הנגיף וחצי עולם צריך עכשיו להיבדק כי אף אחד לא אמר לו שזה "שלילי על תנאי".

כמה אנשים כאלה יש? כמה אנשים קיבלו תשובה שלילית בבדיקה הראשונה בשעה שבעצם נשאו את הווירוס? ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, ד"ר שרון אלרעי פרייס, מסבירה: "15-5% מהאנשים שברגע שנבדוק אותם בדיקה ראשונה יהיו שליליים אבל אחר כך יכולים להיות מאומתים". אחד מכל שבעה או מכל עשרה או אפילו מכל עשרים זה לא המון אבל גם לא מעט. אלו אנשים שקיבלו רישיון הדבקה, ואף אחד לא סיפר להם על זה. בסוף יוני כל קהילת ההון והעסקים דיברה על "מסיבת ההדבקה של האלפיון" ברמת השרון, שלאחריה חלו עשרות מנהלים ובנקאים בכירים. התברר שמהבדיקה השלילית של המאחר אפשר לעשות טיארה.

 

איך זה קורה בכלל?

"באותו יום שבו קיבלת את התשובה השלילית, רוב הסיכויים שלא הדבקת", מציינת פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא תל השומר. "הבעיה היא שהנגיף עולה ובהתחלה הוא עולה נורא מהר – ויכול להיות שתפסתי אותו לפני העלייה. אנחנו בודקים ב-PCR את כמות הנגיף שיש לנו. היום היית שלילי ואתה מסתובב וחושב שהכול בסדר והולך ומסתובב, ומחר או מחרתיים אתה תהיה חיובי"

זאת לא מעט שאלה של טיימינג. אם הבדיקה הראשונה נעשתה קצת אחרי ההדבקה, גם בדיקת ה-PCR – זו שכל האמצעים האחרים מושווים אליה – פשוט לא מצליחה לזהות את ההדבקה. מלבד אותו חלון מסוכן של 4-3 ימים של "דגירה" שעובר למטוש מתחת לרדאר, צריך לדעת שה"רובוט" הזה מזייף לא מעט. 

שילוט לבדיקת קורונה בנתב"ג (צילום: החדשות 12)
המקום שהפך לאנציקלופדיה למחדלים. תור לבדיקת קורונה בנתב"ג | צילום: החדשות 12

"אנחנו יודעים עוד מנתונים מתחילת המגפה שאחוז ה'שלילי הכוזב' הוא בין 20% ל-30%, ואם זה בתקופת הדגירה האדם אפילו לא חיובי. בהחלט יש קטע גדול שהבדיקה יכולה לפספס", מספרת ד"ר אלרעי-פרייס. פרופ' רגב-יוחאי מחדדת: "אם תעשה שלוש בדיקות ברצף כאלה תדע בוודאות מלאה. אנחנו לא מדברים על הגעה למושלמות, אנחנו מבינים שיש לנו חורים במסננת ומנסים שהם יהיו כמה שיותר קטנים, זו השאיפה".

למה לא מבודדים את כל החוזרים לישראל?

המסננת הזו היא נתב"ג, פתח הכניסה הכמעט יחידי לישראל. שם נמצאים החורים שצריך להקטין. כבר שנה וחצי שנתב"ג הוא אנציקלופדיה למחדל. מהרכבת האווירית מברוקלין בתחילת המגפה, דרך הנופש באבו דאבי האדומה כי לא נעים מהחברים החדשים. אחרי שסוף סוף סגרו, דאגה ועדת החריגים להחריג את "אנשי שלומנו", ומתי שהתאים פוליטית פתחו בלי הגבלות כי גם למגפות יש כלכלת בחירות. אבל אז קמה ממשלה חדשה – ריפוי ושינוי – והממשלה הזו כבר באה עם ספר.

"אני קראתי את הספר של בנט כמה פעמים – אחלה ספר, כתובים שם המון דברים נכונים", מספר פרופ' יהודה אדלר, יועץ קורונה לרשויות המקומיות. "אבל אני לא רואה שהם מיושמים. ההמלצה הראשונה בספר היא להעביר את כל הפיקוד למשרד הביטחון – זה לא בוצע. הוא אומר שצריך לעשות דיפרנציאציה – אז למה הוא לא סגר את בנימינה? התגובה לדלתא באה מאוחר מדי. מה זה להשתלט על בן גוריון? זה לבדוק נכון, לבודד בימים הראשונים, להודיע עם תשובות נכונות כמה שאפשר, ומי שצריך בידוד אחר כך – שיישאר בבידוד עם אכיפה".

ד"ר שרון אלרעי פרייס
"יש קטע גדול שהבדיקה יכולה לפספס". ד"ר אלרעי פרייס

אם כן, אפשרות אחת היא לשלוח את כל הנוחתים לבידוד של 4 ימים עד לבדיקה שלילית שנייה, כמו שאומר פרופ' אדלר. כך אנשים יפסיקו להסתובב ו"לרסס" אותנו בדלתא מברצלונה בגלל שהם משוכנעים שהכול בסדר. הרעיון הזה עלה השבוע בקבינט הקורונה והוחלט שלא – אבל הממשלה מרחיבה את מעגל המדינות שייאסר לטוס אליהם (ראו רשימה מלאה בסוף הכתבה). גם אם יוחלט על חובת בידוד לכל מי שנוחת מחו"ל, הם כולם צריכים להגיע הביתה – על שאטל, על מונית, על אוטובוס, על רכבת. מה קורה בדרך? על זה לא חשבו?

ד"ר אלרעי-פרייס מסבירה את החיסרון בבידוד גורף: "מגיעים עשרות אלפי אנשים מחו"ל, מחוסנים. האם את כולם מכניסים לבידוד, שזה באמת גם עול עליהם וגם עול למשק? או שאנחנו בוחרים בקפידה את המדיניות שבהן יש סיכון יותר גבוה? זה מה שאנחנו עושים. כמעט 7,000 מחוסנים נכנסו ביוני – 74 מהם הפכו להיות מאומתים. לא היית רוצה להכניס 7,000 לבידוד".

שני גורמים מרכזיים יש בהנחיות – החיסונים, שעדיין מגנים מפני תחלואה קשה והשתלטות וריאנט דלתא עם יכולות ההדבקה הגבוהות שלו. "לכן גם השתנו ההנחיות בהתאם", קובעת ד"ר אלרעי-פרייס. "אנשים שחוזרים מחו"ל ממדינות בסיכון מרבי וממדינות באזהרת מסע חמורה, שאנחנו חושבים שיש סיכון יותר גבוה שהם יהפכו להיות מאומתים, נדרשים להיות בבידוד - גם אם הם מחוסנים ומחלימים".

פרופ' רגב-יוחאי מציעה פתרון אחר: "אני חושבת שלא צריכים לבודד, עדיף לעשות בדיקות, כי אני רוצה להחזיר את החיים לשגרה. אני חושבת שאפשר להגיד לאנשים 'קודם כל אתה חוזר מחו"ל, עושה את הבדיקה בשדה כמובן ועושה עוד שתי בדיקות'. אם אתם רוצים 'חור' יותר גדול במסננת, אז עוד בדיקה אחת אחרי שבוע, כי לפחות עוד בדיקה אחת ממש מחויבת בעיניי".

פרופ' יהודה אדלר (צילום: פרטי)
"דברים נפלאים בספר של בנט - אבל לא מיישמים". פרופ' יהודה אדלר | צילום: פרטי

לדבריה, "צריך גם בתקופה הזו להגיד לאנשים: 'יכול להיות שנדבקתם, יכול להיות שאתם כרגע דוגרים על המחלה, שליליים על תנאי, קחו את זה בחשבון – לא ללכת להתקהלויות, בתי קולנוע וחתונות כי יכול להיות שאתם מדבקים. אם יש אירוע שאתם חייבים להיות בו, תלכו לעשות בדיקה מהירה באותו היום, תדעו שאתם שליליים ורק אז תיכנסו'".

האם הבדיקות המהירות יכולות לסגור את הפרצה של השלילי הכוזב? כן ולא. את ה'לא' קל להסביר: אם ביום-יומיים שאחרי ההדבקה אפילו בדיקת ה-PCR לא מגלה את הנגיף, הערכות המהירות צריכות עוד יום וחצי כדי לזהות אותו. מצד שני, ביום וחצי הנוספים האלה, שבהם האנטיגן שלילי, הסיכוי להדבקה קלוש כי אין מספיק נגיף, כך שלא מדובר באדם שהוא רובה טעון עם נצרה משוחררת. 

דורון איתן, מנהל חטיבת שירותי בריאות ב"נובולוג", מצביע על יתרון נוסף: "להביא היום ניידת PCR לבית ספר זה גם עלויות הרבה יותר כבדות וגם אף אחד לא מקבל תשובה באותו רגע אז בינתיים החולים נכנסים. התשובה תהיה במקרה הטובה אחרי 12 שעות. בעיניי יש לו הרבה יותר חסרונות בחיים לצד הקורונה, הוא לא מאפשר לחיות לצד הקורונה. וזה היתרון הברור של בדיקות מהירות – לדעת כאן ועכשיו, לנהל את הסיכון, להחליט מי נכנס ומי חוזר הביתה".

פרופסור גילי רגב (צילום: N12)
"מעדיפה עוד בדיקות על בידודים". פרופ' רגב יוחאי | צילום: N12

כמובן, במקרים שבהם מדובר בבדיקה שקונים בבית מרקחת ב-30 שקל עם תוצאה בתוך דקות - ההבדל בהתנהלות הוא מהותי: לפעמים, למשל לפני ארוחה משפחתית עם סבא וסבתא וילדים לא מחוסנים, עדיפה ציפור אחת ביד על פני שני PCR על העץ.

"אנחנו מובילים במשרד הבריאות באופן מאוד מהיר כניסה של בדיקות מהירות וערכות שתהיינה בשטח בפארמים לקנייה של הציבור", מדגישה ד"ר אלרעי-פרייס. "זו גם הנחייה של ראש הממשלה. צריך רק יהיה לראות איך אנחנו מוודאים שהשימוש בהן לתו ירוק הוא באמת מהימן וזה לא מין ישראבלוף של 'עשיתי בבית, אל תדאג'".

לא כל מה שנראה שלילי הוא באמת שלילי, אז אין ברירה אלא לוותר על התחביב המקומי לדפוק את הסיסטם. שבוע אחרי הנחיתה - בלי חתונות, בלי לראות את סבא וסבתא ולא יזיק לעבוד מהבית כמה ימים. פשוט תיזהרו כמה ימים. 

נתב"ג, נמל התעופה בן גוריון, טיסות, טיסה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
הקבינט החליט שלא לשלוח את כל הנוחתים לבידוד. ארכיון | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

רמת סיכון מרבית – הטיסה אסורה, גם למחלימים ומחוסנים:

  • אוזבקיסטן
  • ארגנטינה
  • בלרוס
  • ברזיל
  • בריטניה (מ-30.7)
  • גיאורגיה (מ-30.7)
  • דרום אפריקה
  • הודו
  • טורקיה (מ-30.7)
  • מקסיקו
  • ספרד
  • קירגיסטן
  • קפריסין (מ-30.7)
  • רוסיה

הטיסה מותרת רק למקבלי אישור מוועדת חריגים, שיידרשו לבידוד מלא

 

אזהרה חמורה – בידוד מלא לחוזרים, גם למחוסנים ומחלימים:

  • אוגנדה
  • איחוד האמירויות
  • איי סיישל
  • בריטניה (עד 30.7)
  • גאורגיה (עד 30.7)
  • גואטמלה
  • הונדורס
  • זימבבואה
  • זמביה
  • טורקיה (עד 30.7)
  • ליבריה
  • מונגוליה
  • מיאנמר
  • נמיביה
  • פיג'י
  • פנמה
  • פרגוואי
  • קולומביה
  • קוסטה ריקה
  • קמבודיה
  • קניה
  • קפריסין (עד 30.7) 

אזהרת מסע – בידוד מלא ללא מחוסנים; מחלימים ומחוסנים נדרשים לבידוד עד קבלת תשובה שלישית או 24 שעות (המוקדם ביניהם)

  • אורוגוואי
  • איי בהאמה
  • אל סלבדרו
  • אנגולה
  • אסוואטיני
  • אקוודור
  • אריתריאה
  • ארמניה
  • אתיופיה
  • בוטסואנה
  • בוליביה
  • בחריין
  • בליז
  • גיאנה הצרפתית
  • הפיליפינים
  • הרפובליקה הדומיניקנית
  • הולנד
  • הרפובליקה המרכז אפריקאית
  • ונצואלה
  • טנזניה
  • יוון
  • ירדן
  • לסוטו
  • מוזמביק
  • מלאווי
  • מלדיביים
  • מצרים
  • מרוקו
  • נפאל
  • סיירה לאון
  • סנגל
  • סרי לנקה
  • פורטוגל
  • פרו
  • קובה
  • קזחסטן
  • קטר
  • קמרון
  • רואנדה
  • תאילנד