מציל או חוטף | התמונות של המשפחה הצעירה והמאושרת שנחרבה באסון הרכבל באיטליה לא יוצאות מהראש. 14 מתוך 15 נוסעי הקרון נהרגו באותה תאונה איומה, חמישה מהם ישראלים בני משפחה אחת. זמן קצר אחרי האסון החל ריב על המשמורת על היחיד ששרד - איתן בירן. בסוף השבוע שעבר התגלה כי איתן הועבר לישראל על ידי סבו, שמואל פלג. הסבא, שחשוד בחטיפה ונמצא במרכז סערה בין-לאומית, התראיין הערב לראשונה מאז המקרה, מתוך מעצר הבית שלו.
"החיים שלי השתנו ב-23 במאי, איבדנו חמישה אנשים באסון מזוויע", אומר הסבא שמואל בעיניים דומעות ובגרון חנוק. "אסון שאחראים לו אנשים חסרי רגש ותאבי בצע - שלושה דורות נמחקו ברגע אחד, וזה משהו שמשאיר לך פער וחור עצום בלב. אתה בן-אדם שונה לגמרי אחר כך".
אתה מבין שמה שאתה עושה כרגע הוא לא חוקי?
"אני ממש לא מבין את מה שאת אומרת. קיבלתי חוות דעת משפטית, עברתי עם החתמת דרכונים מסודרת".
מה שלום איתן עכשיו?
"מאושר, עטוף בבני המשפחה שלו, ונמצא במקום שהוא צריך להיות, בבית שלו בישראל".
סביב המילים האלו, הבית שלו בישראל, ניטש בימים אלה קרב איתנים - הקרב על איתן. האסון הזה פתח תיבת פנדורה של ריב בין משפחות שחוצה יבשות, ובמרכזו ילד קטן, בן שש, היחיד ששרד. אימו טל בירן פלג, אביו עמית בירן ואחיו הקטן תום - נספו.
אסון הרכבל - ומאבק המשמורת על איתן | סיקור N12:
- המאבק בין הדודות: מי תגדל את איתן בירן ששרד את אסון הרכבל באיטליה?
- פרסום ראשון: הוגשה תלונה במשטרה בחשד לחטיפת איתן
- דודתו של איתן בירן מודה: "לא חטפנו אותו - החזרנו אותו הביתה"
- פרסום ראשון: שמוליק פלג, סבו של איתן, נחקר במשטרה
- ביקורת באיטליה: "חקירת אסון הרכבל תקועה"
הקרב על איתן - מי נגד מי
עמית נסע ללמוד רפואה באיטליה, המדינה שבה מתגוררים אחותו איה (רופאה בעצמה) ובעלה אור. איה ואור מעוניינים לאמץ את איתן ולגדלו יחד עם שתי בנותיהן. להורים של עמית, דן ומרים, יש בנים נוספים - נדב וחגי.
הצד הישראלי של המשפחה מתגורר בפתח תקווה. הסבא שמואל פלג והסבתא אתי פלג גרושים. אביה של אתי, איזי כהן ורעייתו ברברה, נספו גם הם בהתרסקות הרכבל. לשמואל ואתי ארבעה ילדים - טל ז"ל, גיא, אביב וגלי. גלי ובעלה רון מעוניינים לאמץ ולגדל את איתן במשפחתם.
הריב בין איה וגלי על מי תגדל את האחיין שלה מזכיר באופן מצמרר את משפט שלמה: בסיפור הזה, כל אחד רואה את המציאות מנקודת המבט האישית והאבלה שלו, ומשוכנע לחלוטין בצדקתו. איתן הוא הנצר היחידי למשפחה שנמחקה, ושמואל - שחש שהוא הולך לאבד את הקשר למה שנשאר לו מבתו - החליט לעשות מעשה שלא ייעשה.
הטיסה החשאית: "לא רציתי שייחשף לאנשים"
"בעשר וחצי בבוקר הגיע שמוליק, שמואל פלג, סבא שלו, לקחת אותו", משחזרת איה בירן, הדודה. "אני בעצם מעבירה לו את איתן עם ההליכון כי איתן הולך עם הליכון. בגלל שזה היה אמור להיות יום ארוך, אני גם נותנת את כיסא הגלגלים - כי אולי איתן יתעייף ולא יהיה לו כוח ללכת יותר, שיהיה להם גם את כיסא הגלגלים. הוא הולך עם סבא".
כשאיתן לא חזר, התגלתה התפנית: "אני מתחילה טלפונים - טלפון לשמואל, טלפון לסבתא אסתר, ואין תשובה מאף אחד מהם, עד ש-54 דקות אחרי זה, אני מקבלת הודעה: 'איתן הגיע הביתה'. רגע, אבל איתן לא הגיע הביתה".
מה שאתה הולך לעשות זה מה שלפי הרשויות באיטליה נקרא חטיפה.
"טובתו של הילד גוברת על האינטרס האישי שלי, ואז אני מחליט שאני מציל את הילד, אני מביא אותו לארץ. לקחתי רכב, קיה. נסעתי עם איתן. הדרכונים נבדקו מול השגרירות בשווייץ, אושרו והמראנו באופן חוקי לחלוטין לארץ".
כן, אבל אם התהליך הוא לגמרי כשר, תקין וקל - אז למה לא באמת לטוס בטיסה רגילה? עובדה שכן הרגשת שנדרשת כאן איזושהי טיסה מיוחדת, פרטית
"אני לא חושב שיש לזה משמעות. אני רציתי להביא אותו כמה שיותר מהר, אני לא רציתי שהוא ייחשף לאנשים אחרים. שהוא ירגיש בטוח איתי".
עורכי הדין באיטליה אמרו שזו הייתה החלטה אימפולסיבית שלך
"אנחנו פעלנו על פי חוק, ואיתן יצא בדרך חוקית. הדרכונים שלו ושלי אושרו ברשות שדות התעופה, יום לפני".
"אני לא מבין באמנות האג, אני סבא"
מה עובר לך בראש, מה איתן אומר לך?
"אנחנו עולים לטיסה, הילד מתרגש ומדבר עם הטייסים, ואומר 'טסים לישראל! טסים לישראל!'"
בעצם המעשה שלך, לפי אמנת האג, נחשב חטיפה של ילד. אתה לא ויתרת על הסיכוי היחידי שלך לזכות באיתן בצורה חוקית?
"מה זה אמנת האג? אני סבא, אני סבא של הילד. אני לא מבין באמנות האג, אני סבא של הילד".
אתה פתחת פה מלחמת עולם, אתה מודע לזה? אתה מבין שאתה עכשיו הולך להיכנס למאבק מאוד מאוד קשה?
"אני בתוך מאבק קשה. ארבעה חודשים אני באבל מטורף, בסחרור. המשפחה שלי מרוסקת... ואני כבר שם. המחשבות שלי נתונות אך ורק לטובתו של הילד, טובתו של איתן".
אתה מבין שעכשיו הולך להתחיל בעצם איזשהו מאבק משפטי, והולכים לחפור ולחפש את כל השלדים שיש לכם בארון, אתה לא מודאג ממה שהולך לקרות עכשיו?
"לא. אנחנו משפחה נורמטיבית, גידלנו ארבעה ילדים לתפארת".
אבל אתה רגוע לגבי העבר שלך גם?
"כן. לקחת אירועים שקרו לפני 20 שנה במהלך גירושין - אין להם קשר הכי קטן והכי בסיסי לאיתן".
בשנת 2003 הודה והורשע שמואל פלג בארבעה מקרים של אלימות כלפי אשתו. הוא נידון ל-15 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי.
אתה יכול להבין למה אנשים יושבים בבית ויכולים להגיד לעצמם: אדם שהורשע בעבירות של אלימות בתוך המשפחה עכשיו לוקח ילד - האם באמת הוא יכול לגדל את הילד הזה? האם אנחנו יכולים לתת לו ילד?
"אני רוצה להגיד שבתהליך הגירושין ב-2009, שזה היה הרבה אחרי האירוע הזה, אתי ואני והשופטת השארנו משמורת משותפת לילדים שלנו. אם אז הייתי כשיר לגדל את ילדיי, ואת הנכד שלי והבת שלי סמכה עליי בעיניים עצומות כשהוא היה כאן, אני פתאום לא יכול לגדל?"
"לרגע לא ויתרתי על האפוטרופסות על איתן"
גם עכשיו, כשהוא נמצא במעצר בית בתנאים מגבילים אחרי שנחקר בלהב 433, הוא חושב שהייתה לו זכות לפעול בניגוד להחלטת בית המשפט באיטליה - בגלל שלטענתו ההחלטה לתת לאיה אפוטרופסות קבועה לא הייתה לגיטימית מלכתחילה.
"אני רוצה לתאר לך את הסיטואציה בטורינו כי היא סיטואציה הזויה בעיניי. ביום חמישי בבוקר מגיעה לבית החולים שופטת, מתכנסת בסמוך למיטתו של איתן, עם הרבה אנשים בחדר שאת רובם אני לא מכיר, לאיזשהו סשן שאני אפילו לא קורא לו דיון - והוא מתנהל באיטלקית. אני לא דובר איטלקית, ותביני איפה הראש שלי. הילד נמצא בטיפול נמרץ, מורדם ומונשם. אני צריך לדאוג להביא את הגופות לארץ, לשחרר אותם מהשלטונות האיטלקיים. אני עכשיו צריך להתעסק בפרוצדורה של משמורת לילד?"
הסבא מוסיף ונזכר: "ואז אני פונה לשופטת ואני אומר לה - 'איה מבחינתי אחראית בימים הקרובים, בזמן שאני אחראי להביא את הגופות לארץ. אני ואיה מתואמים שהיא תהיה אחראית מכיוון שהיא דוברת השפה. אנחנו מתואמים, והיא בתיאום איתי תקבל את ההחלטות, וזה זמני לחלוטין עד שאני חוזר'. השופטת חוזרת אחריי באנגלית: 'זה זמני, זה זמני'. אין פרוטוקול לדיון הזה, אין חתימה על שום דבר. אף אחד לא יושב ומסביר לי בצורה מפורטת מה המשמעויות של הדברים האלה. אני לרגע לא ויתרתי על האפוטרופסות על איתן".
אור נירקו, בעלה של איה, לא מוכן לוותר: "אם אתה גרת כל החיים שלך במקום אחד זה הבית שלך. איתן מגיל חודש וחצי גר באיטליה, זה מה שהוא מכיר", אמר בריאיון לעודד בן עמי. "הוא הגיע לישראל אך ורק כתייר לצורך חופשת קיץ. מעבר לזה הוא בילה את כל חייו פה, זה המקום שהוא מכיר. הבית שלו זה איטליה, כשהיית מדבר על הבית - זה איטליה, זה לא מדינת ישראל".
אנחנו רואים את הריאיונות של איה ושל בעלה. הם אומרים: הילד הזה הוא איטלקי, מרכז החיים שלו הוא באיטליה. הוא כאן מגיל חודש וחצי, זאת השפה שהוא מדבר, אז אין שום סיבה שהוא יעבור לישראל. מבחינתם זו אפילו לא אופציה - אתה אומר שזה היה ברור מאליו, הם אומרים שזה לא.
"חשוב לדעת שאיתן הוא בן להורים ישראלים. סטודנטים שטסו לאיטליה כדי ללמוד. עשינו כבר את כל התוכניות בשנה שעברה שהם יחזרו. הלכתי עם טל ועם עמית, בחרנו את הנושא של דירה למשתכן. בחרנו את המשך הלימודים שלו ועשינו את כל ההכנות כדי שהם יחזרו לארץ".
"היה ברור לכולם שאיתן ומשפחתו חוזרים לארץ - זה היה הרצון הכי ברור של הוריו, זאת הצוואה שלהם. איתן היה בקשר יום-יומי איתי: בשנה שעברה, שנת הקורונה, הוא היה במצטבר חצי שנה בארץ - חיבור נהדר בינו לכל המשפחה שלו, משפחה נהדרת שלצערי לא קיימת כבר".
השאלה היא האם לא היית צריך לחכות ולתת לבית המשפט באיטליה לקבל את ההחלטה הזאת?
"אני מוכרח להגיד שאיבדתי אמון במערכת המשפטית באיטליה".
אבל אחרי זה אתם שכרתם עורכי דין איטלקים, ואתם הייתם באיטליה ואתם יכולתם לנהל את ההליך הזה בבית משפט באיטליה. זה לא אותו הדבר כמו לעשות את זה ליד המיטה שלו בבית חולים - הייתה לכם הזדמנות.
"אני לא דובר השפה, אני בארץ זרה, ואנחנו רואים שהתהליך הזה לא מתבהר, לא מבורר לעומק. שהרשויות באיטליה פחות מתערבות ומשאירות לאיה להחליט כמה ואיך ואיפה רואים את איתן: בחודשים הראשונים אפשר לראות אותו בפיקוח של איה ובעלה, כשהם נמצאים בחדר, ברגע שמציבים מצלמות בחדר שיתעדו את האירוע
בצורה מובלטת ומוחצנת, לא מוסלקת אפילו".
יכול להיות אבל עכשיו בדיעבד, כשאנחנו רואים מה שקרה, הייתה לה סיבה טובה לדאוג.
"אני הסבא של הילד, אני לא בן-אדם זר, אני הסבא של הילד הזה".
אבל אולי היא חששה כבר אז שאתה תיקח אותו?
"אני הסבא של הילד הזה".
"אני לא יכול להגיד לך שזה תפס אותנו ללא הפתעה", מודה אור נירקו, בעלה של איה ודודו של איתן. "אנחנו האמנו שחטיפה היא בהחלט בכוחה של משפחת פלג לבצע, אבל שום דבר לא מכין אותך לזה כשזה באמת קורה" .
מאוד מאוד קשה לשפוט את המקום שאתה נמצא בו, אבל אני חושבת ש-99.9% מהאנשים לא היו פועלים בצורה שאתה עשית - לא היו מעלים את הילד על מטוס, לא היו מבצעים משהו שנחשב חטיפה לפי אמנת האג.
"אני איבדתי ב-23 במאי את רוב משפחתי, משפחה מפוארת, ומעבר לזה אין לי יותר מה להפסיד".
"מאמין שהבת שלי תהיה גאה בי בשמיים"
שמואל אומר ששאר בני המשפחה לא ידעו על הכוונות שלו. עכשיו כשאיתן בארץ דודה שלו מהצד השני - גלי, אחות של טל, הגישה גם היא בקשת אימוץ לבית המשפט בישראל. "היינו רוצים שאיתן יגדל אצל הבת שלי גלי ובעלה רון, שהם מאוד אוהבים את איתן", הוא מצהיר. ואנחנו מקווים שבסופו של דבר, איתן ישתקע כאן ויהיה עטוף בחום של המשפחה הענפה שיש לו כאן - גם משפחת בירן שנמצאת כאן - הוא יהיה עטוף, הוא יגדל כאן".
"אנחנו עצרנו את החיים שלנו בשביל מטרה אחת, המטרה היא איתן", אמרה גלי פלג במסיבת עיתונאים. "בעוד כמה שנים הילד הזה יבדוק איפה הוא גדל, מי היו ההורים שלו, מי המשפחה שלו, וחשוב לי שהוא יראה שאנחנו תמיד פה. איטליה ומשפחת בירן צריכה להבין - הוא איבד כבר משפחה אחת, הוא לא צריך לאבד עוד אחת. איתן, אהוב ליבנו, חשוב לנו שתדע - אנחנו לא ויתרנו עליך ואנחנו לא נוותר עליך. אתה לא היית רק הנס של ההורים שלך, אתה גם הנס שלנו".
"אני לא האימא של איתן, אני לא יכולה להיות אימא של איתן אבל אני הדמות האימהית בבית", משיבה איה בירן על הטענות של משפחת פלג. "במשך החודשיים וחצי הראשונים, כמעט שלושה חודשים, אנחנו ישנו על המזרן שלנו בחדר הילדים כדי שאם איתן מתעורר בלילה, אנחנו שם, אני שם לידו. ואני יכולה רק לקוות לשיתוף פעולה מלא של הרשויות בישראל עם הרשויות באיטליה, עד שאיתן יחזור הביתה, כי זה הבית שלו, זה הבית שלו".
אתה לא מפחד מהרגע שהוא יגדל מספיק, וזה לא יהיה עוד הרבה זמן, שהוא יוכל כבר בעצמו להיכנס לגוגל ולכתוב את השם שלו, ולקרוא את כל מה שקרה על הסכסוך המכוער בתוך המשפחה שלו?
"אני מאמין שאיתן יום אחד יגדל ויגיד: 'סבא, עשית בשבילי הכול, הצלת אותי. והבת שלי, שיום אחד תפגוש אותי בשמיים, תהיה גאה בי שאני הצלתי את הבן שלה, שהבאתי אותו לבית שלו".
ואם הסכסוך הזה לא מספיק מורכב וקשה, בתוך שלל ההאשמות שמטיחים בני המשפחה זה בזה נמצא גם עניין הפיצויים שעתידים להתקבל מהחברה שאחראית לתאונת הרכבל. יש מי שטוען שבכלל מדובר פה בסכסוך כספי על מיליוני אירו. "מבחינתנו, שאיה תיקח את כל הכספים של איתן", הצהירה גלי פלג. "אנחנו מוכנים לוותר על הכסף הזה, אנחנו לא מעוניינים בכסף הזה. הכסף הזה ייסגר וישומש אך ורק לאיתן בגיל 18".
הסב מסכים ומוסיף: "אחד הדברים שביקשנו מבית המשפט זה להקפיא את הנכסים של איתן עד גיל 18, ולא משנה מה תהיה ההחלטה. עורכי הדין שלה התנגדו ובית המשפט דחה את בקשתנו על הסף. אז מזה את יכולה לקחת את זה לאן שתרצי".
אתה יודע מה כל כך קשה בסיפור הזה? אני כל כך מבינה את הטענות שלך וכל כך יכולה להרגיש את הכאב שלך, אני כל כך יכולה לשמוע גם את איה אומרת: הוא לא רכוש שאפשר להעביר ממדינה למדינה.
"אני שוב פונה דרכך לאיה, ברמה הכי אישית והכי ישירה, להניח את המשקעים ולבוא ולשבת ולדבר על עתידו של איתן, כפי ששתי המשפחות היו צריכות לנהוג. מתוך הרצון לדאוג לטובתו של הילד".
תגובת פרקליטי משפחת בירן, עורכי הדין שמואל מורן ואבי חימי: "ביתו של איתן הוא באיטליה, שם התגוררה משפחתו ושם מצאו את מותם הוריו. החטיפה מנוגדת לכל חוק מקומי ובין-לאומי. מי שחטף את איתן ביצע עבירה חמורה, שגם מוסיפה טראומה על הטראומה לאיתן. עכשיו צריך להחזיר אותו הביתה, ומהר. אנו סומכים על בתי המשפט בישראל שיפעלו במהירות להשיב את איתן לאיטליה".