"אני מרגישה מצוין אבל משהו אחד חסר לי וזה את. הייתי מסכימה שאת כל הדברים ששלחת לי שלא יהיו לי ואת כן תהיי". את המילים האלה שנכתבו לשושנה דמארי בשיא הצלחתה לא ניסחה מעריצה, אלא בתה היחידה נאוה - שנאלצה להיפרד לתקופות ארוכות מאימה שהסתובבה ברחבי העולם והופיעה. "אני כל כך מתגעגעת אלייך, מתי שמדברים עלייך יש לי דמעות ואני הולכת לחדרי. את המכתב הזה אני כותבת לך עם דמעות בעיניים אחרי בכי מר. אני מזמינה אותך ליום הולדתי".
דמארי, הדיווה הראשונה של ישראל שזכתה גם לכינוי "המלכה", הופיעה על במות רבות בארץ ובעולם. היא אהבה את אור הזרקורים והפכה לשגרירה תרבותית ולקול המזוהה עם ישראל ברחבי התבל - אך גם לדמות אגדתית, שלא אהבה להתראיין או לדבר על משפחתה. היא מיעטה בחייה לספר על המחיר הכבד של התהילה, על הבדידות ועל הניתוק ממשפחתה: כל אלו עומדים עכשיו במרכז סרט חדש ששואף לחשוף את "האישה מאחורי הכתר, הגלימה והארמון", שהלכה לעולמה ב-2006. הסרט יפתח את פסטיבל דוקאביב וישודר בהמשך בהוט 8.
דמארי נחשבה למלכת הזמר העברי עוד לפני קום המדינה. היא הפכה לנכס תרבותי ונסעה להופיע בניו יורק כדי לגייס כסף ולהפיץ את בשורת האומה הצעירה: "בסוף 1948, אחרי מלחמת השחרור, טסתי לניו יורק וקיימתי שם סדרת קונצרטים ומופעים שונים", סיפרה לימים. בחו"ל התלהבו וכינו אותה "השגרירה הטובה ביותר".
היא בחרה להשאיר את הבת שלה ובעלה בארץ, היום זה לא היה עובר
"אני חושב שדווקא היום אף אחד לא היה מעז לשאול אישה שאלה כזו", משיב מוריס בן-מיור, אחד היוצרים של הסרט "המלכה שושנה". לדבריו, דמארי "עשתה בחירות שהיא גם שילמה עליהן מחיר. היא לא מתנצלת על הקריירה שלה, היא לא מתנצלת על הבחירות שהיא עשתה. אני חושב שזה מאוד ייסר אותה - אגב, היא בקושי דיברה על זה. בריאיונות שמנסים לשאול אותה על בתה, היא הייתה אומרת 'על בתי לא נדבר'".
קובי פרג', שותפו של בן-מיור ליצירת הסרט, מסביר: "העניין הזה של שגרירה תרבותית ראשונה של המדינה שקמה הוא עניין שנמצא לנגד עיניה כל חייה. היא חושבת שהיא משרתת רעיון גדול יותר, שהיא יוצאת ונמצאת רחוק מבתה כי היא מגייסת כספים או כי היא מראה את פניה של המדינה שקמה ויש פה הקרבה מאוד גדולה".
"בעיניי הדבר הכי גדול תרבותית שמדינת ישראל מייצאת החוצה זה שושנה דמארי, נקודה, אין משהו יותר גדול ממנה אז באותן שנים. בשנים שנאוה באה לעולם, שושנה יושבת באותו שולחן עם נינה סימון ודני קיי ונמצאת בטופ העולמי", מוסיף פרג'. " יש הרבה אומנים שנוסעים ומופיעים בחו"ל - היא הלכה עם הקריירה, היא עשתה מה שהיא חשבה שהתאים לה באותו הרגע", מדגישה חבצלת דמארי, אחייניתה.
בריאיון בחו"ל נשאלה אם חיי המשפחה עומדים תחת תנאי הנסיעות הממושכות, וענתה: "כן אבל... אני מאוד אוהבת את המקצוע שלי אז אני מעדיפה להתגעגע למשפחה שלי ולהמשיך את המסע". כשנשאלה אם רצתה בשלב כלשהו לוותר על הקריירה ולהפוך לעקרת בית, השיבה: "לא, אני לא חושבת שאני יכולה לעשות זאת. אני לא אוותר על הקריירה".
"היא אשת קריירה, היה שם אבא - מה ההבדל שאבא נוסע?", תוהה מוטי רייף, חברה הקרוב של דמארי. "בתקופה ההיא ימאים היו יוצאים ומשאירים את הילדים שלהם במשך חודשים, איפה הביקורת פה?"
לא היו נשים שעשו את זה, כמעט ולא הכרנו
"אוקיי, אז הנה יש - שושנה"
"כלניות תפרחנה": הרומן (לכאורה) הסודי
כבר בגיל 17 התחתנה עם שלמה בשמי, מי שגילה אותה והפך למנהל האומנותי שלה. לשניים נולדה בת אחת, נאוה. הסרט "המלכה שושנה" של הוט8, שיוקרן בקרוב בפסטיבל דוקאביב, חושף מכתבים, הקלטות ויומנים אישיים של שושנה, שלמה ונאוה שלא פורסמו מעולם.
ב-1945, כשהיא רק בת 22, היא ביצעה את "כלניות" שכתבו לה נתן אלתרמן ומשה וילנסקי. אחד השירים הראשונים ששרה הפך גם להכי מצליח ומזוהה איתה. "יש פה חיבור בין פולני לתימניה הזו, וילנסקי נדלק על הדבר האקזוטי הזה שנקרא שושנה דמארי", קובע פרג'. לפי בן-מיור, "השילוב שהיא הביאה של מין אקזוטיקה אוריינטלית ביחד עם המעטפת המוזיקלית המערבית היפה והאלגנטית של וילנסקי – זה מה שפרץ את הגבולות והיא הפכה להיות סמל ישראלי שהעולם פשוט בלע בשקיקה".
אתם כן מטפלים ברומן לכאורה עם משה וילנסקי, לא בורחים מזה
בן-מיור: "אמרת יפה שהוספת את המילה לכאורה"
פרג': "אבל אתה מבין גם מוילנסקי ומשושנה שכנראה היה"
"כתבתי מכתב חריף מאוד לשושנה והודעתי לה שהינני נפרד ממנה ולא אוסיף לראותה לעולם", כתב הבעל שלמה ביומנו, בקטע שמוצג בסרט. "את המכתב לא שלחתי, קיפלתי ושמתי אותו בכיס". בן-מיור הבהיר: "שברון הלב של בעלה מצטרף לזה, אבל בסופו של דבר אסור לשכוח שהיא נשארה עם שלמה כי היא אהבה אותו אהבת אמת".
שלמה נפטר ב-1988. הריחוק בין שושנה ובתה נמשך לאורך כל חייהן: נאוה עזבה את ישראל ושבה לארץ רק אחרי מות אימה ב-2006 ושרה לזכרה בטקס האשכבה. נאוה נפטרה ששה שנים לאחר מכן.
האישה שמאחורי הדיווה: "לא אמרת מלכה"
דמארי כונתה במהלך השנים "המלכה", "מלכת הזמר העברי" ו"הגברת הראשונה של הזמר העברי". כשהמראיין יהודה סתיו אמר לה פעם "היית אלילה ענקית של זמר בישראל", היא השיבה: "מה זה היית"? בריאיון אחר שמופיע בסרט, עקצה דמארי את המראיינת - היום שרת התחבורה - מרב מיכאלי: "לא אמרת מלכה, מלכת הזמר העברי". מיכאלי המופתעת שאלה: "ככה זה בא, זה התואר שלך? מלכת הזמר העברי?" - ודמארי ענתה: "נתנו לך כל כך הרבה חומר, לא קראת, לא היה לך זמן?"
"היא הייתה אישה של ניגודים – מצד אחד מאוד ממלכתית, מצד השני היא גם הייתה מאוד שובבנית", הסביר דורון לוינסון, חבר קרוב שלה. "כשהיא עומדת על במות, בסוף השיר היא אף פעם לא קדה קידה, לא משתחווה - תמיד עושה תנועה קטנה בראש", מאבחן בן-מיור. "היה שם משהו אלוהי ברמה הווקאלית, ברמת הפרפורמנס, היא הייתה גדולה מהחיים", נזכר פרג', ורייף מדגיש: "שושנה אהבה את החיים, החיים אהבו את שושנה ושושנה עשתה חיים. בעיניים שלה היא ידעה והכירה בדיוק בכוח שלה- 'אני שושנה דמארי ואין כמוני'".
היא הייתה אומרת?
"היא לא צריכה להגיד"
נגה עוז, אחייניתה של דמארי, נזכרת: "אור הזרקורים ישר היה, היא מאוד אהבה את זה, פשוט נישאה על כנפי הרוח הזו – 'הנה אני פה'. אני חושבת שהיא באמת הביאה את הקול של מדינת ישראל הצעירה, עם כל הגוונים שלה, לתפוצות".
היחסים הטעונים עם יפה ירקוני – וה"הדרן" של חייה
לצד שושנה, הכוכבת הגדולה השנייה של ישראל הצעירה הייתה יפה ירקוני, שזכתה לכינוי "זמרת המלחמות". דורון לוינסון, חברה הקרוב של דמארי, נזכר באנקדוטה שמציגה את היחסים המורכבים: "הן היו ביחד למשל בצוותא. בתחילת המופע יפה ירקוני הופיעה ואחר כך שושנה עלתה אחריה. יפה אמרה לקהל 'אוי, תראו איזה ברי מזל אתם, שתי זמרות גדולות על במה אחת' ואז שושנה הביטה לשמאל ולימין ושאלה איפה הזמרת השנייה".
היא ויפה ירקוני היו חברות?
"על פניו, על פניו", משיב רייף – וחושף זיכרון משתי הדיוות הגדולות. "פעם היינו בטקס פרסי המוזיקה ויצאנו באמצע, שושנה אמרה 'די אני לא רוצה, אני רוצה הביתה'. ביציאה עמדה שם יפה עם יואב גינאי, ואני החזקתי אותה ביד ואמרתי לה 'אנחנו עוברים, תגידי שלום', והיא אומרת 'לא רוצה'. אני אומר שוב 'אנחנו עוברים, תגידי שלום', והיא עונה 'לא רוצה'. אבל תשמע – זה חלק מההומור.
היא אמרה שלום?
"לא"
כשזכתה בפרס ישראל ב-1988, דודו ברק כתב במיוחד עבורה את השיר שבוצע באותו ערב – "עגילי דמאר" של ירדנה ארזי. אחרי תקופה ארוכה שבה מיעטה להופיע, שושנה נכנסה שוב לאולפן ההקלטות עם המפיק המוזיקלי מתי כספי. משיתוף הפעולה הזה נולד האלבום המצליח "אור". כספי נזכר: "המעניין היה שאחרי שהייתי מעיר את הערותיי בזהירות רבה, היא הייתה נכנסת לעשות 'טייק' שני אבל לפני זה היא הייתה שמה שפתון אדום חזק על השפתיים כדי שההקלטה תהיה באמת מושלמת".
היא לא יצרה ב-20 השנים האחרונות
"לא. ברור. אני חושבת שעשו לה כל כך הרבה מסיבות סיום – 'חיים שכאלה' ועד אירועים של סגירות מעגל", מסבירה האחיינית נגה עוז. "בעצם העבירו לה את המסר שפחות או יותר היא מסיימת את דרכה המוזיקלית כפרפורמרית על במה".
"בסוף בוא נגיד את הדברים דוגרי – יש שני עשורים של חוסר רלוונטיות", אומר פרג' על שנות ה-90' ותחילת שנות ה-2000 בחייה של דמארי. "שושנה לא רלוונטית עד עידן רייכל, וגם עם עידן זה בסוף איזשהו הדרן שמגיע מאוד מאוחר".
בגיל 81 ואחרי שכבר בעצם פרשה ממוזיקה, עידן רייכל הצליח לשכנע אותה לחזור ולהקליט איתה שני שירים לאלבומו "ממעמקים", וגם לחזור להופיע. דמארי שרה שני שירים באלבום "ממעמקים" של רייכל ב-2006 וחזרה להופיע איתו, אך שנה לאחר מכן היא אושפזה עם סיבוך של דלקת ריאות והלכה לעולמה.
"באותו לילה עידן ואני ישבנו על ספסל מול החדר שלה", נזכר רייף. "בשלוש בלילה הרופא העיר אותנו ואמר 'זהו, זה הולך להיגמר'. הבאנו טייפ גדול וממש כשהמוניטור הפסיק לעבוד שמנו את כלניות ופשוט שרנו את כלניות בקולי קולות".
בזמן העבודה על הסרט, עידן רייכל מצא בארכיון שלו הקלטה של שיר גנוז: באותה הקלטה ביצעה שושנה שיר עם תימני בשם "ספרי תמה תמימה". בשבוע שעבר התזמורת הסימפונית של ירושלים ביצעה את השיר, כשקולה של דמארי שב וממלא את האולם.
תודות מיוחדות: לילי מטבח שף, חדרפרטי ולמלון אופרה הרברט סמואל