"יש לי חלום", אמר איתמר בן גביר בכנס מפלגתו "עוצמה יהודית", שלושה ימים לפני הבחירות האחרונות. ומה היה החלום? "להיות האצבע ה-61 של ראש הממשלה בנימין נתניהו". השבוע, לאחר שנתניהו קיבל מהנשיא ריבלין את המנדט להרכבת ממשלה ובן גביר הפך לראשונה לחבר כנסת – נראה כי התגשמות חלומו מעולם לא הייתה קרובה יותר. אך כמו בהרבה מקרים, החלום של האחד הוא הסיוט של האחר, והמחשבה שבן גביר יחזיק בידיו את המפתחות להקמת ממשלה מדירה שינה מעיניו של חלק גדול מהציבור הישראלי.

 

בן גביר, שאיים "להגיע לרבין" לפני שנרצח ותלה בביתו תמונה של הרוצח ברוך גולדשטיין והתחפש אליו, לא התרגש מההתחייבות של נתניהו שלא למנותו לשר. הוא כבר הודיע שידרוש זאת מראש הממשלה, והוא לוטש עיניים בתפקיד "השר לביטחון הנגב והגליל". בן גביר גם הצהיר שיפעל לשינוי הרכב הוועדה למינוי שופטים וסימן את היעד: "צריך להיות שינוי מצב באופן כזה שבית המשפט העליון, לדוגמה, יורכב מ-30 שופטים, שרוב רובם בעלי אג'נדה ציונית-יהודית".

"הצליח להתחמק מרוב כתבי האישום" 

בכיר לשעבר בשב"כ, שבמסגרת תפקידו עקב אחרי פעילותו של בן גביר במשך שנים רבות, אומר בריאיון ל-N12: "השקפות העולם שלו הן איומות ונוראיות, אבל מדובר באדם פיקח, אפילו ממזר. למרות שהוגשו נגדו המון כתבי אישום, הוא הצליח להתחמק מרובם. הוא תמיד ידע למשוך את החבל עד הקצה לפני שהוא נקרע ולשחרר אותו". וכך בן גביר, נציגה היחיד של "עוצמה יהודית" בכנסת שהושבעה השבוע, הצליח לעבור את המשוכה של בית המשפט העליון. השופטים לא פסלו את מועמדותו, בניגוד לשלושת חבריו להנהגת המפלגה – מיכאל בן ארי, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין.

>> מתמיכה בארגון טרור לחבר כנסת: איך הצליח בן גביר להפוך לנבחר ציבור

>> הכירו את חברי הכנסת ה-24

איתמר בן גביר, ברוך מרזל ובנצי גופשטיין (צילום:  הדס פרוש, נועם רבקין פנטום, פלאש90, פלאש/90 )
בן גביר עם מרזל וגופשטיין, שנפסלו | צילום: הדס פרוש, נועם רבקין פנטום, פלאש90, פלאש/90

אחת השאלות שעמדו במוקד הדיונים בבקשות למנוע את מועמדותם של חברי "עוצמה יהודית" היא האם מדובר בממשיכי דרכו של הרב מאיר כהנא? כהנא ייסד את תנועת "כך", שנכנסה לכנסת ב-1984 ולאחר מכן נפסלה מהתמודדות לאחר שנקבע שמטרותיה גזעניות. מרזל לא משאיר מקום לספק: "בוודאי שאני מעריץ גדול של הרב כהנא, שעשה דברים שלא עשה אף אחד אחר לפניו", הוא אומר. "הוציאו אותי מהמשחק הדמוקרטי, כי בית המשפט ומנדלבליט הם חבורת פושעים שמחריבה את הדמוקרטיה יום יום".

"השקפות העולם שלו הן איומות ונוראיות, אבל מדובר באדם פיקח, אפילו ממזר. הוא תמיד ידע למשוך את החבל עד הקצה, ולשחרר אותו לפני שהוא נקרע"

בכיר לשעבר בשב"כ על בן גביר

 אך למרות שלא זכה לכהן כחבר כנסת בעצמו, מרזל מכיר היטב את מסדרונות המשכן. כאשר נבחר כהנא בבחירות לכנסת ה-11 בשנת 1984, הוא מונה למזכיר סיעתו. "יום אחד ניגש אליי בספריה יוסי שריד, הצביע לכיוון עט שהיה לי בכיס ושאל אותי אם אפשר לקבל אותו", משחזר מרזל. "עניתי לו 'בשבילך אין לי עט'. היה זעזוע בכל הספרייה, כי כולם היו רגילים שבמליאה רבים, אבל מחוץ לה חברים. אמרתי 'רבותיי, יש לי חידוש בשבילכם. הגיעה לפה סיעה של אנשים שמה שהם חושבים במליאה – הם חושבים גם בספריה. אם יוסי שריד הוא נזק לעם ישראל - אני לא חבר שלו, גם לא בספריה".

בימים שבהם עולה האפשרות של שיתוף רע"ם בממשלת ימין, מרזל קורא לגרש מהמדינה את כל מי שהצביע למפלגה ערבית. "אלה מנדטים של אויבי ישראל, אנשים שרוצים בהשמדת המדינה. מי שתומך במפלגות האלה פועל להחריב את המדינה היהודית וצריך להילחם בו ולגרש אותו מפה".

האב הרוחני. מאיר כהנא (צילום: יוסי זמיר / פלאש 90)
נפסל מהתמודדות ב-1988, נורה למוות ב-1990. מאיר כהנא | צילום: יוסי זמיר / פלאש 90

קודקוד נוסף במרובע ההנהגה של "עוצמה יהודית" הוא בנצי גופשטיין, מייסד ארגון "להב"ה – למניעת התבוללות בארץ הקודש". מטרת הארגון, כפי שהיא מופיעה בפרסומיו, היא "להציל בנות מעם ישראל שהתפתו לקשור קשר עם גוי". בפועל, מדובר בארגון שבין היתר קורא מפורשות שלא להעסיק ערבים ולהימנע מלהשכיר להם דירות או מכל מגע איתם. אנשי הארגון גם מאיימים על יהודים וערבים שמקיימים מערכות יחסים. להב"ה מפיץ חומרים שבהם נכתב בין היתר: "מפטרים היום את המחבל של מחר", "אל תעז אפילו לחשוב על יהודיה!" ו"אל תתעסק עם אחותי".

הארגון פועל לחלק "תעודת כשרות" לבתי עסק שלא מעסיקים "אויבים", והכין מפה של עסקים בשוק מחנה יהודה בירושלים השומרים על "טהרת העבודה העברית". גופשטיין עצמו נוהג מפעם לפעם להזכיר את עמדותיו הגזעניות נגד הציבור הערבי. באחד המקרים, לאחר שצעירים יהודים תקפו שלושה נערים ערבים בכיכר ציון בירושלים, אמר כי "נראה שכאן הנערים הרימו את הכבוד היהודי מהרצפה ועשו דין בפורעים הערבים שהטרידו את הבנות היהודיות". לקראת חתונת בתו אמר: "אין ערבים בחתונה. אם היה פה מלצר ערבי הוא לא היה מגיש את האוכל, הוא היה מחפש את בית החולים הקרוב". בחתונה אחרת שבה השתתף, עלה אל הבמה ושר "ברוך הגבר, נכנס למערה, דרך הנשק וירה", בהתייחסות לטבח במערת המכפלה שביצע ברוך גולדשטיין. 

"עשרות אנשים קוראים קריאות גזעניות" (צילום: פלאש 90, יונתן סינדל)
פעיל להב"ה עם דגל "כך". ארכיון | צילום: פלאש 90, יונתן סינדל

"בזכותי עברה הציונות הדתית את אחוז החסימה"

אחד מתמוכיה הבולטים של המפלגה, שהתגייס לטובתה בבחירות האחרונות, הוא הפעיל הפוליטי והראפר יואב אליאסי ("הצל"). לאליאסי יש כחצי מיליון עוקבים בפייסבוק, והוא דרבן אותם להצביע עבור הרשימה שבמסגרתה התמודדה עוצמה יהודית - הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ', שקיבלה 6 מנדטים. "אני העברתי אותם את אחוז החסימה", טוען אליאסי. "כולם יודעים וכולם אומרים את זה, כולל סמוטריץ' ובן גביר. זה חד וחלק בזכות הקהל שנחשף אליי ברשת. הבאתי להם בוחרים שהם לא חלמו בכלל שיצביעו להם - חילונים תל אביבים מקועקעים. זה היה פשוט לא ייאמן - רקדניות חצי ערומות מצביעות לציונות הדתית. זה היה בלתי נתפס. הם לא ציפו לתמיכה הזאת".

"אני העברתי אותם את אחוז החסימה. הבאתי להם בוחרים שהם לא חלמו בכלל שיצביעו להם - רקדניות חצי ערומות מצביעות לציונות הדתית"

יואב אליאסי ("הצל")

אליאסי לא מסכים עם עוצמה יהודית על כל דבר, אך בכל זאת רואה חשיבות בתמיכה בהם. "אני הרבה יותר ליברלי מהם", הוא מסביר. "אבל בימים שהשיח הוא כל כך קיצוני לשני הצדדים, אני רואה לנכון ליצור איזון ולהכניס את הכוח שלי מצד ימין. מול יאיר גולן, תמר זנדברג ומרב מיכאלי - אני חייב לאזן מהצד שלי. בן גביר לא מתנצל ולא מגמגם. חלאס עם הזגזוג הזה, די עם ההתחנפות".

עליית הכהניזם (צילום: פלאש/90 )
לא מהסס לתמוך בבן גביר - וטוען לדמיון בין כהנא לבן גוריון. הצל | צילום: פלאש/90

הטענה שמדובר בכהניסטים לא מטרידה את אליאסי. "הציטוטים של כהנא די מתונים יחסית להיום. ישבתי ושמעתי דברים של כהנא ושל בן גוריון - המהות הייתה מאוד דומה. אני לא תומך בטרנספר, אבל אפילו רבין אמר שלדעתו זה הפתרון הכי הומני למדינת ישראל".

התומכת המפתיעה של מפלגתו של סמוטריץ'

תומכת טרייה ובולטת נוספת היא שפי פז, מובילת המאבק לגירוש המסתננים האפריקנים מישראל. "הציונות הדתית היא הרשימה היחידה שאני לא צריכה לחזר אחרי חברי הכנסת שלה", מסבירה פז. "הנושא הזה חשוב להם כמו לי ואני לא צריכה לשכנע אותם".

פז אומנם אינה תומכת במפלגת נעם, שגם היא חלק מרשימת הציונות הדתית, ועיקר מצעה הוא אנטי-להט"בי -  אך בהיותה לסבית מוצהרת, גם פעילותה למען עוצמה יהודית אינה דבר מובן מאליו. "ברגע שהורדתי את הדעות הקדומות שלי, הצלחנו לייצר סוג של כבוד הדדי שנורא שימח אותי", מספרת פז. "למדתי למה מבחינה דתית הם לא יכולים להכשיר להט"בים, אבל שהם כן יכולים לכבד את אורח החיים שלי כאדם פרטי".

נעצרה. שפי פז (צילום: החדשות)
"קיבלתי הכי הרבה מחיאות כפיים אחרי בן גביר". שפי פז | צילום: החדשות

"אני לא משלה את עצמי שאין שם הומופוביה, אבל אני סופגת בשכונה שלי טונות של הומופוביה גם מהשמאל", היא מוסיפה. "כששמאלנים אומרים לי 'בתור לסבית את חייבת להיות כזאת וכזאת' – מבחינתי זו הומופוביה. האידיאל שלי הוא שלא יראו בי לסבית, אלא בן אדם, ואת זה אני מוצאת פתאום דווקא אצל האנשים שאמורים להיות הכי נגדי. אני לא יכולה לדרוש מהם שיתמכו בקהילה, אבל יש לי הבטחה שהם לא יפעלו נגד הזכויות שלנו ולא יפגעו בנו".

"האידיאל שלי הוא שלא יראו בי לסבית, אלא בן אדם, ואת זה אני מוצאת פתאום דווקא אצל האנשים שאמורים להיות הכי נגדי"

שפי פז

פז הייתה אחת מאורחות הכבוד בכנס של עוצמה יהודית לפני הבחירות. "התלבטתי אם ללכת אבל הם נורא ביקשו שאבוא. עמדתי שם מול 400 איש ואני חושבת שקיבלתי הכי הרבה מחיאות כפיים אחרי בן גביר. אני רואה בזה דבר מדהים. אתה לא עושה את השינוי בשינקין, אלא איפה שקשה".

החשש בארגוני זכויות האדם

אך ככל שהימין הקיצוני מתחזק, כך גובר החשש בקרב ארגוני זכויות אדם. "פעם, כשכהנא היה מדבר בכנסת - כל הח"כים היו יוצאים החוצה", אומרת עו"ד דבי גילד-חיו, מנהלת קשרי הממשל של האגודה לזכויות האזרח. "ברור שאנחנו ממש לא במקום הזה. לצערי, בשנים האחרונות יש תהליך של הקצנה ומתן לגיטימציה לעמדות הרבה יותר לאומניות וגזעניות. הם מעדיפים ערכים אחרים על פני שוויון וליברליזם. יש פה פוטנציאל לפגיעה ממשית בזכויות אדם של קבוצות נרחבות וזה מאוד מדאיג".

עו"ד דבי גילד-חיו (צילום: האגודה לזכויות האזרח)
"הם יודעים לקבל את מה שהם רוצים". עו"ד דבי גילד-חיו | צילום: האגודה לזכויות האזרח

גילד-חיו מזהירה מפני כניסה אפשרית של עוצמה יהודית לממשלה. "יש שם שחקנים פוליטיים מאוד חזקים, חכמים ומנוסים והם יודעים לקבל את מה שהם רוצים. אם תקום ממשלה שהם חברים בה, הסכנה היא לא תיאורטית. בשנים האחרונות, ועכשיו זה יהיה אולי ביתר שאת, צריך לדאוג לדברים שהיו ברורים מאליהם, כמו חופש ביטוי, חופש הפגנה, זכויות נשים ולהט"ב, חופש דת וחופש מדת. הציבור הישראלי יצטרך להחליט אם הכיוון הזה מתאים לו - שלא יאפשרו לנשים להיות שותפות במרחב הציבורי או שיהיה לא חוקי להיות להט"ב במדינת ישראל. אני מאוד מקווה שזה לא מאוחר מדי".

"זו תקופה שמהווה כר פורה לעליית כוחות קיצוניים", מסביר נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר. "אנחנו נמצאים בתוך המשבר הפוליטי הכי משמעותי ועמוק בעשרות השנים האחרונות, שיא בקיטוב ושפל ברמות האמון והסולידריות. בהינתן שיטת הבחירות והמצב האישי של נתניהו, הוא יהיה שבוי בידיים של הכוחות הכי קיצוניים ואז התמונה תשתנה באופן דרמטי, כי כל אחד מהקולות הללו יהיה מכריע".

יוחנן פלסנר
"נתניהו יהיה שבוי בידיים של הכוחות הכי קיצוניים". פלסנר

אך למרות הכול, פלסנר אופטימי. "בגלל שיטת הבחירות, אנשים הסתכלו על הגושים והייתה הצבעה אסטרטגית מאוד משמעותית. ראיתי הערכות שכ-40% מהמצביעים של הציונות הדתית הם לא תומכים אותנטיים שלה, ועברו אליה רק בגלל שהתבקשו על ידי ראש הממשלה לוודא שהיא עוברת את אחוז החסימה. יש מדינות באירופה שהגיעו בזמני משבר לרמות ייצוג הרבה יותר גבוהות של מפלגות פופוליסטיות רדיקליות. אנחנו רואים שבסך הכול לערכי הדמוקרטיה יש רוב גדול ויציב בציבור הישראלי, וזו חגורת הביטחון האמיתית".

כמעט 30 שנה לאחר שהיה רכז הנוער של "כך", בן גביר בן ה-44 נכנס לקודש הקודשים של הדמוקרטיה הישראלית. "לא ניתן להתעלם מכך שהמערער מוכר בציבור במשך שנים רבות כמי שמזוהה עם עמדות גזעניות", כתבה עליו השופטת עדנה ארבל ב-1995. היום, הוא טוען, מדובר באדם אחר: "אני לא אותו איתמר של לפני עשרים שנה, בטח שהשתניתי". התמונה של ברוך גולדשטיין כבר ירדה מהקיר וגם על התמונה עם הסמל של האוטו של רבין הוא מכה על חטא בדיעבד ("אני בהחלט חושב היום שלא הייתי צריך לעשות את זה") - אך עדיין ממשיך לנאום לזכר מנהיג "כך" לצד הכיתוב "כהנא צדק". ח"כים מהשמאל צעקו "בושה" כשנשבע אמונים - והזמן יגיד למען אילו מטרות הוא התחייב.