הזמן: יום שני האחרון, שעות לאחר שממשלת בנט-לפיד הושבעה. "מירי רגב" של יובל סמו ממלמלת מאחור הקלעים "מה אני אעשה עכשיו?" - ולפתע מגיח ראש הממשלה נפתלי בנט: "מי זאת, מירי? תאכלי את הלב", עוקץ בנט בגילומו של ערן זרחוביץ' - ומתנצל: "סליחה, אני צריך להיות יותר ממלכתי". ליאור אשכנזי בדמותו של בני גנץ מתערב ותוקף: "שוויצר" - וסמו מסכם בתור רגב: "שאלוהים ייקח אותך".
העונה ה-18 של ארץ נהדרת, שהסתיימה השבוע הייתה אחת העמוסות, גם בהתחשב במציאות הישראלית האינטנסיבית ממילא. כשהתחילה העונה אי אז בין הסגר הראשון לשני, איש לא חשב שבנוסף למגפה יעברו עוד מערכות בחירות, אסונות, מבצע חיסונים, מבצע צבאי ומהפך שלטוני - פחות מיממה לפני שידור הפרק האחרון. "אם זה בשבילנו, בשביל שיהיו חומרים בארץ נהדרת – אין צורך, זה מעל ומעבר", מצהיר המנחה איל קיציס, "אפשר להוריד בחצי או ב-70% ועדיין יש לנו חומרים עד מעל לראש, לא צריך".
בסיור מאחורי הקלעים, רגעים לפני הצילומים, הכוכבים כבר בדמויות - וממהרים להגיב: "עכשיו כשאני שר משפטים, אני מבקש שלא תצביעו בשבילי. זה לא רלוונטי, אני כבר שר", קובע דודו ארז בתור גדעון סער. יניב ביטון, בדמותו של אריה דרעי, כעס: "מה מצלמים? לא, אני פשוט אקום ואלך, אני לא אישרתי את הריאיון הזה, ועוד בערב שבת, למרות שאני גם רואה טלוויזיה בבית כשאשתי לא רואה".
תוכנית סיום העונה ששודרה ביום שני הייתה הפעם הראשונה שבה זרחוביץ' נאם מהפודיום של ראש הממשלה, והוא הגיב בהתאם: "לא אגיד לך שזה לא מלחיץ, זה מחייב גם. אני גם מרגיש את כובד האחריות. אני גם חייב להגיד שדברים שרואים משם לא רואים מכאן – היום כשאני ראש הממשלה, פתאום הדברים נראים לי אחרת".
זרחוביץ' נזכר בימים שבהם בנט לא עבר את אחוז החסימה, והוא כבר התרגל לרעיון שהדמות תיעלם: "זה מעניין אותי בהתפתחות של הדמות, כי היא עברה תהפוכות – במדרגות האלה הוא עלה והיה עצוב, הקהל בכה פה. אמרו לי שהדמות הלכה, אימא שלי דאגה שיעיפו אותי מהתוכנית".
"זהו, שרה הוסרה – אני הופכת למרב מיכאלי"
ממשלת הרוטציה מורידה מהשלטון את נתניהו של מריאנו אידלמן: "לא יודע כמה שנים, לא ספרתי - אבל נהניתי מכל רגע". הוא מוכן לירידה בזמן אוויר - אבל לא מוותר ללפיד של חברו אלי פיניש כל כך בקלות: "יש סדר – קודם כל זרחוביץ' לפניו ורק אז אולי יבוא ההוא שחושב שהוא רוצה להיות ראש ממשלה". פיניש, מנגד, פחות מרוצה ובחדר האיפור הוא מסביר למה: "לא רציתי שיגיע היום הזה, כי לא רציתי להיות כלוא בתוך דמות. אני רוצה להיות פתוח לדמויות, לאופציות, אפילו לאופציה לא להגיע ולהישאר בים".
"זהו, שרה הוסרה – אני הופכת למרב מיכאלי", מבשרת עלמה זק מאחורי הקלעים. "זה מעבר חד אך מתבקש, אנחנו ביום של שינוי". עם זאת, היא מודה: "בתכל'ס, את שרה יותר כיף לעשות, מרב עוד לא מצאנו איך להצחיק אותה". תום יער חוששת שיש "קללה" על הדמויות שלה, כמו אוסנת הילה מארק, שעוזבות את הכנסת: "זו עונה אחרונה של כל דמות שאני מגלמת. אני עושה ואז אין". רועי בר נתן, בתור שר הבריאות החדש ניצן הורוביץ, מתמרמר עם קריאת התסריט: "כמו בממשלה, גם את ניצן דחקו ממש ממש לסוף".
יש איזה חשש שעם הממשלה החדשה יהיה פחות מצחיק?
"מאוד. לא רוצה לנקוב בשמות אבל אם כולם יהיו אופיר אקוניס, אני לא חושב שהייתה לנו ממש תוכנית. אני חושש לחיי הסאטירה אבל ליבי כאזרח עם העסק הזה שיצליח".
דודו ארז, שהצטרף העונה כדי לגלם את גדעון סער, פחות מודאג: "שמע, זה שינוי, דברים משתנים. כמי שהתגרש פעמיים, שום שינוי לא מרשים אותי". ארז הודף את הטענות לשמאלנות: "אל תקנה את התוויות שמדביקים לתוכנית הזו" - אבל מסביר שהכותבים הם אלו שבאמת צריכים לענות על השאלות הקשות.
מהכוכבים - לחדר הכותבים
משעמם עם הליכוד באופוזיציה?
"לא", משיב בנחרצות הכותב הראשי דוד ליפשיץ. "אני חושב שגם ראו את זה בתוכנית הסיום, שהייתה מאוד ביקורתית כלפי הממשלה הקיימת". מולי שגב, יוצר התוכנית, מחזק: "אנחנו באוויר עוד מלפני הקדנציה הזו של ביבי ומעולם לא הייתה בעיה. אנחנו נכנסים במי שבשלטון וחזק, יעידו אולמרט ועמיר פרץ ואפילו אריק שרון – זו העבודה". הכותב איתי רייכר מדגיש: "אנחנו תמיד נלך נגד הכוח, נגד המקום שמחליט עלינו ושהטעויות שלו משנות משהו. אני לא חושב שזה משנה מי יהיה בשלטון, אנחנו צריכים לפקח עליו".
אבל כשמסתכלים על הדמויות של השמאלנים – מרב מיכאלי, ניצן הורוביץ - הן הרבה פחות נלעגות
רייכר: "אני ממש לא מסכים איתך. אני זוכר שכשהתחלנו לעשות את בני גנץ, אז אבא שלי שהוא איש צבא מיד אמר 'מה אתם עושים לבני? אתם הורגים את בני'"
ליפשיץ: "אני מבין את השאלה ומקבל אותה, אני אשמח מאוד שנאתגר את עצמנו גם בדבר הזה"
כמה כותבים ימניים יש לך בצוות?
ליפשיץ, בחיוך: "לא מדברים בינינו על הדעות"
רייכר: "ההצבעה בבחירות היא אישית וחשאית" (צוחק)
ליפשיץ: "הרבה יותר חשוב לי להצחיק בתוכנית שאנחנו עושים. הכתיבה והקומדיה היא באמת יותר חשובה לי מהאג'נדה הפוליטית במקום המקצועי, לגמרי. אני לא בא לפה לשפרר אף אחד, באמת שלא – לא יהיה את הדבר הזה".
כך נולדו המערכונים שהותירו חותם
בעונה הזו לצד החיקויים ודמויות הפוליטיקאים, בלטו גם המערכונים החברתיים – אלו שבמקום פאנץ' נגמרו עם אגרוף בבטן. כך למשל באחד המערכונים קיבלה כלה מחברותיה אקדח לרגל החתונה: "זה לא לעכשיו, עכשיו עוד הכול סבבה אבל אי אפשר לדעת, לפעמים מגלים שצריך".
שני כהן נזכרת: "פתאום כשהמערכון נגמר בשקט הזה, זו הטלטלה שאנחנו מחפשים בסאטירה. כולנו אימהות, כל מי שישבה שם, אז יש גם תחושה של איזושהי גאווה, שעשינו פה משהו שהוא נורא חשוב". הכותב אילן שפלר מסביר: "בניגוד למערכונים האקטואליים, אלו לא הדברים שאנחנו כותבים משבוע לשבוע. אלו רעיונות שמתגלגלים במערכת לפעמים גם שנים".
קטע כואב אחר עסק בהלם קרב, בעיתוי שבו המדינה געשה. "היה את האירוע של איציק סעידיאן, כמובן כולם הזדעזעו וגם אנחנו", מדגיש שגב. "כתבנו כל מיני דברים ולא באמת הצלחנו לעשות משהו שהוא מספיק טוב – ואז אודי כגן, שהוא בכלל ב'שנת שבתון', התקשר ואמר שהוא חייב לעשות על זה משהו עם הרקע שלו שהוא הלום קרב, וזה נתן לזה תוקף אחר לגמרי".
ומערכון אחד שהפך לוויראלי בשיא הדרמות הפוליטיות נאמר מפי הדמות "שאולי" של אסי כהן - שקרא למלחמת אזרחים. "אסי הסתובב פה במשך שלוש שנים ואמר 'בואו נעשה משהו עם מלחמת אזרחים', לא בטוח שהוא התכוון למערכון אגב", ציין שפלר, "מאוד חשוב במערכונים האלה מי מגיש את הטקסט הזה, כי זה טקסט שהקהל לא מוכן לקבל מכל אחד. התפקיד שלנו במהלך העונות הוא לייצר דמויות שאנשים אוהבים ומוכנים לקבל מהם גם דברים קשים".
ליאת הר לב, שגילמה גם במערכון הזה את אירנה, בת זוגו של שאולי, הופתעה לגלות את ההד: "זה היה מאוד מצחיק, לא שיערתי את האימפקט המטורף שיהיה לזה". שגב מודה: "זה היה אולי הדבר הכי חזק ששודר אצלנו אי פעם. קיבלנו המון תגובות ואני מודה שקצת נבהלתי מאיך שהמערכון הזה תפס כי פתאום הבנו שהדבר הזה מבעבע באמת".