התמונה ההיסטורית, שני הצנחנים והתעלומה המסעירה: תמונת הצנחנים בכותל במלחמת ששת הימים שינתה את חייו של ציון (ציגי) קרסנטי, שבמשך שנים שחזר את המעמד פעמים רבות וזכה לראות את פניו מודפסים על פוסטרים, באלבומים, על בולים וגם על כיפות. בחודש שעבר הוא גילה כי טוענים שהוא מתחזה - והמצולם הוא אדם אחר: "חשכו עיניי". הקרב על זהות הצנחן התחיל משיטוט בוויקיפדיה - ומתגלגל כעת אל בית המשפט, עם איומים בתביעות דיבה והאשמות קשות. בדיקה מיוחדת שנערכה לבקשת "אולפן שישי" פתרה את המחלוקת - בלחיצת כפתור.
הצנחנים הבוכים, כך מכונה התמונה שצילם דוד רובינגר ז"ל ב-7 ביוני 1967, התמונה שמוכרת לכל ישראלי ולכל יהודי בעולם. התצלום העוצמתי חיזק את מעמדו המיתי של הכותל עצמו - "אבנים עם לב אדם". קרסנטי בן ה-78 מעפולה הוא האיש שמוכר כבר עשרות שנים בתור הצנחן שמשמאל: "זו ההיסטוריה שלי".
אותה תמונה איקונית נולדה ביום דרמטי במיוחד. "עוד מעט וניכנס לעיר העתיקה עליה חלמו דורות ואין ספור של יהודים, העיר אליה כל יהודי חי ונושם ומתגעגע. נוע נוע לשער, סוף" – כך הרעים מוטה גור, מח"ט הצנחנים בקשר. גם כתב קול ישראל, רפאל אמיר, לא הצליח להישאר אדיש: "ברגע זה אני עומד במדרגות אל הכותל. אינני אדם דתי, מעולם לא הייתי, אבל זהו הכותל ואני נוגע באבני הכותל המערבי!" - וקול שופר נשמע במתחם הקדוש.
ארבע שנים לפני שהלך לעולמו, שאלתי את רובינגר איזו מכל התמונות שלו היה רוצה שנזכור - והוא הפתיע: "לא את האיקונה שלי, הצנחנים בכותל, כיוון שהוא לא צילום טוב. חצי פרצוף מציץ מאחור בין הכתפיים - אלה אלמנטים לא טובים בצילום".
קרסנטי שחזר את התמונה פעמים רבות עם שני החיילים האחרים המופיעים בקדמת התמונה: החייל החתיך באמצע הוא החובש הפלוגתי איציק יפעת, לימים רופא גינקולוג. בשחזורים בדרך כלל היה בלי כיפה, כמו שבתצלום היה בלי קסדה. הצנחן מימין הוא חיים אושרי, שזוכר לדבריו עד היום איך עזר לביים את התמונה: "רובינגר אמר לי תשמע, אני רוצה לצלם שם ליד הכותל, תיקח לי עוד שני חברים. ראיתי אותו (את קרסנטי) שהוא חבר מהמחלקה שלי ואת ד"ר יפעת, אמרתי לו 'תהיה באמצע', כי הוא יותר נמוך מאיתנו".
אכן סיפור מקסים, אבל בריאיון לעיתון "במחנה" בשנת 2000 דווקא אמר אותו אושרי שאינו זוכר את רגע הצילום. מופלא כיצד הזיכרון משתפר עם השנים. ד"ר יפעת לא היה יכול להתראיין אבל אותו חייל עם 'חצי פנים' בתמונה, שבדיעבד הפריע לרובינגר – דווקא כן. הצנחן חיים כהן לא נדחף לקדמת הפריים: "מי חשב שהתמונה הזו תהפוך לתמונה היסטורית".
כהן מעיד כי הוא זוכר את רגע צילום התמונה: "זה היה די ספונטני. פתאום הוא צץ לפנינו, רובינגר, כרע על ברכיו ואמר לנו 'אל תסתכלו עליי, תסתכלו ישר' וצילם". כשנשאל מי הצנחן שמשמאל, השיב: "אני לא התלבטתי בכלל, כשראיתי את התמונה היה ברור לי שזה ציגי. אנחנו מכירים מהפלוגה"
לפני שלושה שבועות טלפן חבר ואמר לציגי שיש "פרסום משונה" בידיעות אחרונות – כתבה של אתי אברמוב על הקרב על זהות הצנחן השלישי. "רצתי, קניתי עיתון, חזרתי הביתה ואני מסתכל – התחלתי להזיע ולהגיד 'מה זה הדבר הזה, אני לא מאמין'. מזל שהילדים שלי תפסו אותי, התחלתי לקחת כדורים בלי סוף כדי להירגע".
ה"טוען לכתר" - והקרב שהתחיל בוויקיפדיה
אברהם בורשטין מחולון נפטר בגיל 58. גם הוא היה צנחן במיל' וגם הוא השתתף בשחרור ירושלים. את כל המהומה הנוכחית הדליקה נכדתו לינוי: "נכנסתי לוויקיפדיה, עניין אותי לראות את השמות וראיתי שכתוב שם אחר, קרסנטי. החלטתי פשוט לעשות עריכה ושיניתי את השם לאברהם בורשטין ז"ל. אחרי שעה, שעה וחצי, אני מקבלת הודעה מוויקיפדיה: 'למה את משנה את השם?' אז סיפרתי את הסיפור. הם אמרו לי 'כשיהיו לך הוכחות תחזרי אלינו'".
"הראיתי את זה לאימא שלי ודודה שלי וככה זה התחיל", היא נזכרת באקט ש"חימם" את בני המשפחה והיווה את שריקת הפתיחה למאבק. לינוי אומנם לא הכירה את סבה, אך מגיל קטן נאמר לה שהוא המונצח באותו רגע היסטורי. "הוא נפטר ב-1996 ואני נולדתי ב-2000, אבל תמיד ידעתי שהוא בתמונת הצנחנים. אצלנו במשפחה תמיד ידעו שזה סבא, זה לא נפל מהשמיים".
בורשטין הותיר אחריו 7 ילדים ואמת אחת, שהם ממשיכים לחזור עליה עד היום: "תמיד ידעתי שזה אבא שלי בתמונה, הוא ידע שהוא בתמונה. לא סתם קמנו בבוקר והחלטנו שהאיש בתמונה זה אבא שלנו. מהיום שנולדנו אנחנו מכירים את באב בתור הצנחן בתמונה – תסתכלו על התמונה ותשפטו בעצמכם – אי אפשר לברוח מהמציאות, קלסתר פנים שלנו, אותם תווי פנים, אותו אף, אותו סנטר, אותם שפתיים עם הבקע. שקרן הוא לא היה, אם הוא אמר שזה הוא אז זה הוא בתמונה". על נסיבות צילום התמונה אמר לילדיו: "מקריות, חד וחלק. זה היה יכול להיות כל חייל". יורשיו מדגישים: "ברור שהוא זכר את מעמד צילום התמונה".
רובינגר אומנם לא השתגע על התמונה, אבל כידוע היא זכתה למעמד על. אפילו במוזיאון השעווה במגדל שלום שחזרו אותה, לא בהצלחה, ולא תאמינו מי החיילת שהוצבה לשמור עליה – אחת מבנותיו של בורשטין. "הייתי חיילת במשטרה וכל בוקר המנהל היה אומר לי 'עלית להאכיל את אבא שלך?'", נזכרת הבת איילת. "הוא היה צוחק כי כולם ידעו שזה אבא שלי".
אבל האמת היא שלא כולם ידעו זאת. השחזורים שנעשו במהלך השנים כללו את קרסנטי: "היינו בטקסים בירושלים כל שבוע, אולי פעמיים", הוא נזכר. קרסנטי ושני הלוחמים האחרים בתמונה הם מגדוד 66 של הצנחנים. בורשטין היה בגדוד 28 שגם חייליו היו שם. בורשטין המופנם סיפר רק למשפחתו הגרעינית שהוא הצנחן שבתצלום. כשידע שימיו ספורים, הייתה לו בקשה אחת: ללכת לכותל ולהצטלם כמו באותה תמונה.
אוראל בורשטין היה בן שנתיים כשסבו נפטר. גם הוא זוכר איך מגיל קטן הכיר את סיפור המורשת - וגם נתקל בביקורת: "תמיד גדלתי שסבא היה גיבור, התמונה הייתה על הקיר של סבתא. כשהגעתי לכיתה א' אימא שלי לקחה אותי לחדר של המנהלת וסיפרה לה את הסיפור שזה סבא שלי. המנהלת התלהבה והתרשמה ואמרה לי לבוא ביום ירושלים עם התמונה".
"עברתי כיתה-כיתה בגאווה", הוא נזכר במאורעות אותו היום. "וכשהגעתי לכיתה האחרונה והצגתי את התמונה קמה מורה ואמרה לי 'למה אתה משקר?". הגעתי הביתה מאוד נסער, חושב שגם בכיתי. אני זוכר את התחושה, כמו מועקה בתוך הלב – אדם שאתה מעריץ ואומרים לך שזה לא הוא".
משפחתו של בורשטין יצאה לקרב משפטי כדי להוכיח שאביהם הוא המצולם. הם פנו באמצעות עו"ד אורון שוורץ לקרסנטי וביקשו שיצהיר שאיננו האדם בתמונה - ואם לא יעשה זאת, הם יפנו לבית המשפט. "רוצים שהשם של אבא יונצח בכל מקום, מעבר לזה לא רוצים כלום – כסף זו לא המטרה שלנו", הם מציינים. את קרסנטי הם מכנים מתחזה: "איך היית קורא לו אתה?". לשאלת המניע של קרסנטי, כביכול, לשקר הם אומרים: "תהילה, להסתובב בעולם, לעשות הרצאות, לקבל כל מיני צ'ופרים".
כשהתעורר מחדש הקרב על זהות המצולם, אחיו לנשק של קרסנטי התייצבו מיד לדגל וחתמו על תצהירים מול עורכת הדין של קרסנטי: "מצהירים בזאת שהאיש המופיע משמאל הוא ללא כל עוררין חברנו ציון קרסנטי ואנו מאשרים זאת". עורכת דינו ענבל ששי אומרת: "אנחנו מתכוננים להגיש תביעת דיבה בגין כל מה שנאמר והפגיעה והביזוי שעשו לציגי קרסנטי, להביא את הצדק". אושרי, שמתעקש על גרסתו שהוא זה שגרר את קרסנטי לצילום, לא מבין מאיפה צצה הטענה של בורשטין: "נכון שהוא דומה, אבל זה הוא, קרסנטי. הוא איתי יחד".
גם לבורשטינים יש עורך דין - והוא הודף את טענות החברים ליחידה: "כשמישהו אומר לי 'זה החבר שלי', אני אומר 'תעצור, אני לא יודע מה יכולה להיות מערכת האינטרסים שלך עם החבר'", מציין עו"ד שוורץ. כשנשאל אם חבריו של קרסנטי משקרים בשבילו, השיב: "אני לא יודע, אבל כשאני לא יודע אני אומר שאני זקוק לכלים אחרים - כלים מדעיים".
הניסיונות לפתור את התעלומה - ובדיקת המעבדה שתכריע
אבנר רוזנגרטן ניהל את אחת ממעבדות הזיהוי הפלילי במשטרה. כיום יש לו מכון פרטי שמספק חוות דעת פורנזיות לסניגורים. משפחת בורשטין הזמינה אצלו בדיקה וקיבלה "מסמך ניצחון": "כתבתי שהצנחן בכותל יכול להיות מר בורשטין". עוד הוא קבע בחוות הדעת שקרסנטי לא יכול להיות אותו צנחן. "זאת לא מומחיות בזיהוי פנים, אלא מומחיות בהשוואת סימנים. במשטרה השתמשנו בזה המון. אין הסמכה להשוואת תווי פנים, לא קיימת כזו במדינת ישראל".
והוא מסביר ומפרט: "אנחנו רואים בליטה שאני קורא לה שומה בלחי הימנית של החייל, קצת מתחת לקו העין. את אותה שומה אנחנו רואים גם אצל מר בורשטין בבחרותו כבר. לקרנסטי אין כאן שום שומה באזור הזה. אנחנו רואים צלקת בלחי, שנמצאת אצל בורשטין בגיל מבוגר. אצל קרסנטי יש זקן באזור הזה ולא ניתן לעשות השוואה לאזור הזה". רוזנגרטן נעזר גם בתמונה אחרת שצילם רובינגר באותו פילם כדי לבדוק את הרווח בין השיניים: "אנחנו רואים שיש פה רווח וגם אצל מר בורשטין, אצל קרסנטי זה לא קיים". עם זאת, הוא מודה: "הרווח הוא פחות ייחודי".
גרסת קרסנטי לנושא מבודחת: "היה לי רווח אבל הורדתי את השיניים, מה אני אעשה? הזדקנתי. זה שעשה לי את השן שאל אותי 'ציגי, לעשות לך את הרווח? ואמרתי לו 'אל תעשה'". התמונות הישנות של קרסנטי מאשרות שאכן היה רווח, אבל השומה – שאין לו – עדיין מהווה בעייה. כדי ליישב את המחלוקת, פנינו לחברה שמזהה תווי פנים על סמך בינה מלאכותית.
בורשטין או קרסנטי? זה מה שקבעה הבדיקה המכריעה
חברת קורסייט פיתחה מערכת זיהוי פנים באמצעות בינה מלאכותית. "התרחיש שראינו לנגד עינינו – לעצור את הטרוריסט שבא להיכנס לקניון או לשדה תעופה", מסביר הסמנכ"ל עופר רונן, שמציין כי המערכת מצליחה לזהות את פני האדם כל עוד כ-50% מפניו גלויים.
ועכשיו לשלב התוצאות: "הזנו שלוש תמונות של כל אחד מהטוענים לכתר (בורשטין וקרסנטי) ואנחנו מריצים השוואה לא רק מולם אלא מול כ-4,000 'חשודים' שיש לנו במערכת". התוצאות נוטות בבירור לטובת אחד הצנחנים: "הוא נותן לנו רמות וודאות מאוד גבוהות על ציון קרסנטי. על אחת מהתמונות של אברהם בורשטין אנחנו מקבלים סף של 3%, שהוא למעשה סוג של טעות סטטיסטית כי מדובר בתמונה של חייל בצבעים דהויים שאיכשהו מתקרבת לדמות, אבל המובהקות מאוד חזקה על התמונות של קרסנטי".
לא סיפרנו לקרסנטי על הבדיקה, והוא יגלה עליה כמוכם - רק כאשר יצפה בכתבה או יקרא אותה. אבל עם משפחת בורשטין היינו צריכים להיות הגונים והודענו להם: "פנינו לחברה שמתמחה בזיהוי פנים והיא קבעה שהמצולם הוא קרסנטי ולא בורשטיין". לאחר שתיקה קצרה הבת איילת אמרה: "הלם". האחים השיבו: "איפה הרווח שלו בשיניים? תביא לנו את הרווח בשיניים". גם אם בית המשפט יקבע שקרסנטי הוא המצולם, הם מבטיחים לא לוותר: "נפעל ונפעל ונפעל עד שנגיע לאמת, נלך עד הסוף".