כנראה שרוב הנהגים בישראל לא מגיעים בחייהם למהירות של 180 קמ"ש, אבל עבור יהונתן מאירי (13) ושחר רבינוביץ' (15) זה עניין שבשגרה. השניים עולים על אופנועי הכביש שלהם, בנפח מנוע של 190 סמ"ק, ומתחילים לטוס. הם אפילו מקבלים את תמיכת המשפחה לעניין, רק שאימא של שחר מעדיפה שלא להגיע למסלול ולצפות בו.

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

יהונתן ושחר, שכיום חולמים יחד על הפיכת הרכיבה למקצוע ואף מעבר לזה, בכלל לא הכירו עד לפני כמה חודשים. שחר, רוכב ותיק על אופנועי שטח (נפח 110 סמ"ק), החליט לעבור לאופנועי כביש ובמהלך האימונים הכיר את יהונתן.

"את יהונתן הכרתי באימונים ובהתחלה קצת התביישנו ולא כל כך דיברנו זה עם זה", מספר שחר. "אבל אחר כך העמקנו את הקשר והפכנו לחברים ממש טובים. היום אנחנו מדברים אחד עם השני כל היום ומשחקים יחד בפלייסטיישן - כמובן במשחקים של מרוצי אופנועים ומכוניות".

השניים הפכו לחברים טובים וכעת אפילו חולמים יחד. "השאיפה היא להגיע לרד-בול קאפ, שזה סוג של דראפט", אומר יהונתן. "הרבה נהגים מגיעים לשם, רוכבים ומתאמנים, וקבוצות מהמוטו 3 (הדרג הכי נמוך של ה-GP) מגיעות לשם ובוחרות נהגים. אם נגיע לשם ונצליח להתקבל לקבוצה, כמובן שהשאיפה תהיה להגיע לאליפויות עולם".

יהונתן מאירי ושחר רבינוביץ' רוכבים (צילום: לנה טאובס)
"השאיפה - אליפות עולם". יהונתן ושחר בפעולה | צילום: לנה טאובס

כשהם נשאלים מה יקרה אם שניהם יגיעו לאליפות עולם ויתחרו על המקום הראשון, השניים משיבים מבלי להתבלבל - כרגע יהונתן ייקח. "הוא יותר מקצוען ממני ומתאמן יותר זמן", מסביר שחר ויהונתן מוסיף: "כן, כרגע אני אנצח - אבל אי אפשר לדעת מה יקרה בעתיד. כרגע אנחנו רק מתמקדים בלהפוך למקצוענים".

אבל עד שהם יהפכו למקצוענים, כרגע מדובר בסך הכול בשני נערים צעירים שרוכבים על כלים כבדים מאוד ומגיעים למהירויות עצומות. אבותיהם של השניים, שבמקרה מגיעים מהתחום, אמנם נותנים לילדים יד חופשית ואף תומכים בתחביב המסוכן, אך כמובן שגם להם יש חששות.

"בגלל שאני בא מהתחום אז יחסית טבעי לי שהילד ירצה לרכב, אבל אני יכול להבין את החששות", אומר אלי, אבא של יהונתן. "באתי מבית של 'אופנוע זה אסור', אבל כיום אני מבין שתאונות קורות לרוב בגלל חוסר בידע או חוסר בתרבות נהיגה. לא יכול להיות שכל נער עולה בישראל על אופנוע אחרי כמה שיעורי נהיגה בודדים. חייבים לעבור עוד שיעורים ואימונים לא בכביש הציבורי".

יהונתן מאירי ושחר רבינוביץ'  (צילום: מיקי רבינוביץ')
180 קמ"ש? עניין שבשגרה. יהונתן (מימין) ושחר | צילום: מיקי רבינוביץ'

"הילד שלי רוכב עם ציוד מגן ברמה הגבוהה ביותר וגם אם הוא נופל באימונים זה על חול, אז הנפילה לא נוראית", ממשיך אלי. "כשהוא יהיה יותר בוגר ויבקש רישיון לאופנוע אמיתי, אני יודע שאסכים בלב כבד - אבל לפחות אדע שהוא עבר הכשרה מקסימלית. אני אדע שאם יהיה מצב מסוכן הוא יידע להתמודד עם זה הרבה יותר טוב מאשר רוכבים אחרים. נכון, זה מלחיץ שהוא מגיע למהירויות גבוהות, אבל אני יודע שאם יקרה משהו הוא יידע להתמודד עם זה".

אביו של שחר, מפיק הסרטים מיקי רבינוביץ', לקח את שיגעון הרכיבה אפילו רחוק יותר ויזם את הפקת הסרט "פול גז" שעוסק בתחביב הלא שגרתי של הבן ויצא לאקרנים ב-2019: "אני בעצמי רכבתי הרבה שנים. יום אחד הזמנתי את קובי מחט (שביים את הסרט) לראות אימון שלנו והוא נדלק. תוך כמה חודשים כבר היה לנו תסריט והתחלנו צילומים. זה סרט ראשון מסוגו שנעשה על התחום הזה בארץ".

יהונתן מאירי ושחר רבינוביץ'  (צילום: לנה טאובס)
יהונתן ושחר על הפודיום באליפות ישראל | צילום: לנה טאובס

"באיטליה רוכבים מגיל 3, כאן אין יחס"

אבל למרות הניסיון להכניס את הענף לתודעה, כל המעורבים יודעים שנכון להיום מדובר בלא יותר מתחביב - אם כי תחביב לא שגרתי בכלל. "החברים בבית הספר מנסים להתייחס אליי אותו הדבר, אבל יש התלהבות סביב העניין שאני רוכב על אופנוע", אומר יהונתן. "מאוד הייתי רוצה להפוך את זה למקצוע שלי, אבל זה בלתי אפשרי בישראל, מדינה שאין בה יחס לענף הזה".

מה קורה במדינות אחרות?

"באיטליה, למשל, ילדים מתחילים לרכב כבר בגיל שלוש. אם ההורים רואים שלילד יש כישרון, הם מוותרים לו על בית הספר ורק אומרים לו: 'לך תרכב'. יש שם גם ליגות מסודרות, עם יותר מ-30 מתחרים בכל ליגה. כאן אין דברים כאלה. נכון, התפתחנו מאוד בשלוש השנים האחרונות, אבל זה עדיין כלום לעומת איטליה, ספרד וגרמניה".

"אני ויהונתן רוצים לטוס יחד לחו"ל כדי להתאמן ולהתחרות", מציין שחר. "אין ברירה אלא לעשות את זה בחו"ל, אבל אנחנו מאמינים שיחד נוכל לקדם את הענף ולהפוך אותו לחזק יותר".

שחר רבינוביץ' בפעולה (צילום: לנה טאובס)
רוצה אופנוע בתוך החדר. שחר בפעולה | צילום: לנה טאובס

ההורים של השניים מספרים שילדיהם מפתחים בזכות הנהיגה תכונות שילדים אחרים לא מפתחים: "קודם כל כושר הריכוז", מפרט אביו של שחר. "אני רואה איך ילדים אחרים צריכים כדורים ותרופות כדי להתרכז. אצל שחר אני רואה שמאז הנהיגה הוא לא צריך כלום. הוא יושב מול הספרים ולומד".

מה השינוי הכי גדול שעבר שחר מאז הנהיגה?

"האופנועים הפכו לאהבה הגדולה ביותר שלו. אנחנו בונים לו עכשיו חדר חדש והוא מתעקש שהוא רוצה את האופנוע בתוך החדר! כשאנחנו אומרים לו שזה מלכלך ובלתי אפשרי, הוא אומר שהוא ידאג להכול. זה מדהים שמאז שהוא רוכב הוא חייב את הרעש של המנוע כדי להירדם בלילה. יש לו הקלטה של מנוע, הוא שם את האוזניות ורק עם זה נרדם. אני צריך לקום ולכבות לו את זה כדי שלא יפריע לשאר הבית לישון".

יהונתן מאירי שחר רבינוביץ' (צילום: לנה טאובס)
חיים במהירות גבוהה | צילום: לנה טאובס