הכימאי הישראלי פרופ' דן שכטמן, שמהערב נושא בתואר "חתן פרס נובל", נשא הערב נאום תודה במסגרת הנשף המסורתי שנערך לאחר חלוקת הפרס היוקרתי. "הוד מעלתו, חתני פרס נובל, עמיתי המדענים, גבירותי ורבותי, משפחתי היקרה", פתח פרופ' שכטמן את דבריו.

"ב-8 באפריל 1982, כאשר ישבתי לבדי בחדר מיקרוסופיית האלקטרונים, גיליתי את הפאזה האיקוסהידרלית, תגלית שהיתה ראשיתו של תחום הגבישים הקוואזי-מחזוריים. היום, לעומת זאת, אני עומד לפניכם כשמסביבי מאות מדענים נלהבים. אני עומד כאן כחלוץ של מדע הקוואזי-גבישים, אבל בלעדי כל אותם מדענים רבים ונלהבים לא היה המדע הזה הופך למה שהינו. כולנו חוגגים כעת את ההכרה האולטימטיבית במדע שחשפנו".

"האנשים שסייעו בייסוד התחום היו מעטים. ראשון היה אילן בלך, באותם ימים פרופסור בטכניון, שהציע את המודל האיקוסהידרלי הראשון. הוא הראה, באמצעות הדמיית מחשב, שהמבנה הזה יוצר דפוסי דיפרקציה התואמים את דפוסי הדיפרקציה שקיבלתי במיקרוסקופ האלקטרונים. יחד כתבנו את ההודעה הראשונה על התגלית".

"ג'ון כאהן מארה"ב ודניס גרטיאס מצרפת הצטרפו אלינו בכתיבת המאמר השני, המשופר, שפורסם ראשון. אנשים נוספים שהיתה להם תרומה מהותית לתחום הם רוג'ר פנרוז מאנגליה, שיצר שנים קדם לכן פסיפס לא מחזורי המבוסס על שני אריחים רומבואידים בלבד, ואלן מקיי מאנגליה, שהראה שאריחי פנרוז יוצרים נקודות דיפרקציה חדות. דב לוין מישראל ופול סטיינהארט מארה"ב קישרו בין דפוסי הדיפרקציה שלי לבין עבודתו של מקיי. הם פרסמו מאמר תיאורטי שמציג את היסוד לקוואזי-גבישים וטבעו את המונח הזה. חלוצים אלה סללו את הדרך לעולמם המופלא של החומרים הקוואזי-מחזוריים".
 
"אבקש לציין עוד שני מדענים חשובים שכבר אינם איתנו, אבל מסירותם לתחום היתה יקרת ערך. אלה הם לואי מישל, מתמטיקאי צרפתי חשוב, וקשסין קאו הסיני, מהאישים המובילים במיקרוסקופיית אלקטרונים, שרכש את השכלתו בשוודיה".
 
"אנו מתקרבים לסופה של שנת 2011, שעליה הכריזה אונסקו כעל שנת הכימיה – חגיגה כלל עולמית של השגי הכימיה ושל תרומתה לרווחת האנושות. תוך שבועות ספורים נימצא ב-2012, שנת המאה לניסוי של פון לאואה, ראשיתה של הקריסטלוגרפיה, מדע הגבישים. השנה שלאחר מכן, 2013, תהיה שנת הקריסטלוגרפיה הבינלאומית. ארוע נובל, שהינו ההכרה האולטימטיבית במדע הגבישים הקוואזי-מחזוריים, מתרחש בתיזמון נפלא בין שני ארועים עולמיים אלה המוקדשים לכימיה ולקריסטלוגרפיה".
 
"גילוי הגבישים הקוואזי-מחזוריים, והתפתחותו של תחום זה בעקבות התגלית, חוללו שינוי פרדיגמה במדע הגבישים. את ההגדרה הקודמת של הגביש החליפה הגדרה חדשה – הגדרה נפלאה וצנועה הפתוחה לתגליות חדשות. מדען צנוע הוא מדען טוב. מדע הוא הכלי הטוב ביותר לחשיפת חוקי הטבע, והמילה היחידה הרשומה על דגלו היא אמת. חוקי הטבע אינם טובים ואינם רעים. מה שחשוב הוא האופן שבו אנחנו רותמים אותם לצרכינו".

"לפיכך, מחובתנו כמדענים לקדם את החינוך, את המחשבה הרציונלית ואת הסובלנות. בעולם האמיתי הפוליטיקאים מחליטים עבורנו, אבל עלינו להשגיח עליהם כל העת. עלינו לעודד את בני הנוער המשכילים להפוך ליזמים בתחום הטכנולוגי. מדינות שיטפחו את הידע הזה ישרדו במשברים פיננסיים וחברתיים. הבה נקדם את המדע וכך ניצור עולם טוב יותר עבור כולנו".

"אבקש להודות למדענים שהגישו את מועמדותי, לוועדת פרס נובל ולקרן נובל על ההכרה האולטימטיבית במדע שלנו, ועל הכבוד הרב שנפל בחלקי. תודה מיוחדת למדליין ברולן, אניקה פומטיקיס ואניקה מוברג, אשר הפכו את  השבוע העמוס הזה לתקופה כה מהנה לי ולמשפחתי.

תודה רבה".

הישראלי הראשון שזוכה ללא שותפים

שכטמן הוא הישראלי העשירי שזוכה בפרס היוקרתי בעולם והראשון שיקבל אותו לבד. ראש הממשלה בנימין נתניהו התקשר לברך את פרופסור שכטמן על זכייתו בפרס נובל לכימיה: "כל עם ישראל גאה בך, בזכותך מדינה שלמה זוקפת היום קומה. הישגך הוא גאווה לכל האומה, החדשנות והיצירתיות הן אבן יסוד בשינוי שהממשלה עושה במערכת החינוך".

ראש הממשלה הוסיף: "אנחנו משקיעים 7.5 מיליארד בחיזוק ההשכלה הגבוהה, משדרגים את תנאי המורים וגם את סביבת הלימוד של תלמידי ישראל והתוצאות כבר נראות בשטח. בזכות מכלול הפעולות הללו אני בטוח שמדינת ישראל תתברקך בעוד הרבה חתנים וכלות של פרסי נובל בכל התחומים".

חברת הכנסת רונית תירוש, יו״ר ועדת המדע והטכנולוגיה בירכה גם היא: "זהו כבוד עצום למדינת ישראל. פרופסור שכטמן הוא דוגמה ומופת לכל תלמידי ישראל, דוגמה להישגיות, התמדה ומצוינות. הערב זוכה המדע הישראלי שוב לתעודת הוקרה עולמית על יכולתו ועל תרומתו לעולם. זהו ערב של כבוד וגאווה, בזכות פרופסור דן שכטמן".

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק