כמיליון חשבונות פייסבוק נמחקים מדי יום. הם פשוט נעלמים מהפלטפורמה החברתית הפופולרית ביותר. כך גם המצב בטוויטר ובאינסטגרם. זה קורה כי נמצא שחשבונות אלה מפרים את כללי הקהילה של הפלטפורמות באמצעות פרקטיקות אסורות כמו שימוש באוטומציה ובזהות בדויה. כלומר, הם לא שייכים לבני אדם אמיתיים, אלא - הם חשבונות מזויפים, שמנוהלים על ידי "בוטים".

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות

"בוטים" הם ישויות אינטרנטיות שמבצעות פעולות באופן אוטומטי, בהתאם למה שהורה להם המתכנת שיצר אותם. ברשת ישנם סוגים שונים של "בוטים" שפועלים בדרכים שאינן בהכרח אסורות ויהיה זה לא מדויק לייחס להם מטרה זדונית. רבים מאנשי הציבור, החברות והארגונים שפועלים בפייסבוק, מצליחים לתחזק קשר ישיר עם קהל העוקבים שלהם על-ידי מתן מענה מידי בהודעות ישירות – בזכות "בוטים" שמבוססים על בינה מלאכותית ומקלים את ההתקשרות עם מספר רב של אנשים שפונים אליהם.

שימוש נוסף ל"בוטים" החברתיים הללו הוא הפעלת חשבונות ברשתות החברתיות, תוך התחזות לדמות אנושית. במקרה זה מדובר בתופעה שהפלטפורמות מנסות להילחם בה, אך ככל שעובר הזמן, "הבוטים" - והמתכנתים שלהם - הופכים מתוחכמים יותר, ומצליחים לעבור מתחת לרדאר. כך קורה, שבמידה רבה מדובר בקרב אבוד מראש. אבל - לא לגמרי.

בתחילת שבוע שעבר פרסמו "ידיעות אחרונות" וה"ניו יורק טיימס" דוח שחשף לכאורה רשת השפעה שמורכבת מחשבונות אמיתיים ומזויפים, שמפיצים פוסטים של תמיכה בליכוד ובבנימין נתניהו. רבים התייחסו לרשת המדוברת כרשת "בוטים", על אף שהדבר איננו מדויק. הדוח עורר סערה והצית דיון ציבורי שעסק במה מותר ומה אסור, ויותר חשוב - מה צריך להיות מותר ומה צריך לאסור על מתמודדים במהלך בחירות.

האירנים טוענים: רשת סייבר נחשפה (צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות)
צילום: נתי שוחט, פלאש 90, חדשות

ראש הממשלה התייחס לממצאי התחקיר וביקש להבהיר כי מי שמפעילים את החשבונות הם אינם "בוטים", אלא תומכים אותנטיים שלו ושל מפלגתו. הדוח וגלי ההדף שאחריו הבליטו שתי סוגיות שחמקו מהכותרות: הקושי הרב שבזיהוי נכון של רשתות "בוטים", והעובדה שמדובר בכלי שעלול לשמש גורמים שהינם זרים למערכת הבחירות, ולתהליך הדמוקרטי הישראלי.
 
רגע, למה בכלל להילחם בהם ולמה זה צריך לעניין אותנו? "בוטים" מגיעים בקבוצות, ובעגה המקצועית - חוות "בוטים". כמו עדר של כבשים. בראש העדר עומד "הרועה", אדם אמיתי - ולו יש חשבון אותו הוא מתפעל בעצמו, לרוב ללא התערבות של אוטומציה. "הרועה" מפרסם פוסטים. שאר החשבונות - "הכבשים" - מנוהלים על-ידי "בוטים" שמשתפים, מגיבים, עושים לייק ופועלים ברחבי הרשת - הכל כדי להגדיל את תפוצת הפוסטים של "הרועה" - באופן מלאכותי.

בתקופת בחירות, במקרה הטוב - מדובר בפוסטים שמכילים מסרים שהוזמנו על ידי פוליטיקאי כזה או אחר. במקרה הפחות טוב אלה עלולים להיות גורמים זרים, שאינם ישראלים ואינם רשאים לקחת חלק בתהליך הדמוקרטי בארץ - ובכל זאת מנסים להשפיע על דעת הקהל - כל זאת מבלי שאנחנו מסוגלים לדעת שמנסים לעשות עלינו מניפולציה.

השופט חנן מלצר, ארכיון (צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90, חדשות)
השופט חנן מלצר, יו"ר ועדת הבחירות | צילום: נועם ריבקין פנטון, פלאש 90, חדשות

כפי שפרסם אמנון אברמוביץ' במהדורה המרכזית בחודש ינואר, ישנו חשש שמדינה זרה תנסה להתערב בבחירות שלנו. בשלב הזה, רב הנסתר על הגלוי, אך כשיו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, נשאל על כך בריאיון לרינה מצליח - הוא הקפיד שלא להכחיש לגמרי את האפשרות שדבר כזה כבר קרה.
 
השפעה זרה על דעת הקהל היא איננה סכנה ששמורה לתקופות בחירות בלבד. כבר בשנה שעברה נחשפה רשת "בוטים" אירנית שהפיצה "פייק ניוז" בישראל. ב"וול סטריט ג'ורנל" חשפו כיצד "בוטים" רוסים העמיקו את התהום בין הצדדים שהתווכחו ברשת על סערת ה-NFL, קולין קאפרניק, והשחקנים שסירבו לשיר את ההמנון בארה"ב.

על אף שאפשר לנסות ולנחש - קשה לייחס מטרה אחת אחידה לקמפיינים של גורמים זרים שמנסים להשפיע עלינו. השיטות - שונות ומגוונות: מפרסום של ממים וגיפים מסיתים - ועד לכותרות חדשותיות אמיתיות, עם שינויים קלים שמפלגים ומשסעים. זה כמובן תלוי במקור, אבל ניטור, איתור ושיוך הפוסטים לגורם המחולל - זה אתגר לא פשוט עמו מתמודדות הפלטפורמות החברתיות ויחידות סייבר ברחבי העולם.
 
כך תזהו "בוטים"

ובכל זאת, יש משהו שגם אני ואתם יכולים לעשות כדי להתגונן - להכיר את התכונות שמאפיינות "בוטים", וכך להיזהר מהם:
 
1. פעילות מוגברת אל מול תקופות של חוסר פעילות - זה דפוס שאינו אופייני לבני אדם
2. תמונת פרופיל שאינה של דמות אנושית, כמו למשל דמות מצוירת כלשהי, בעלי חיים או גרפיקה
3. יחס עוקבים לא פרופורציונלי - "בוטים" בדרך כלל עוקבים אחרי המוני פרופילים, ומצליחים לגרום למעטים בלבד לעקוב אחריהם. אם בכל זאת יש להם המוני עוקבים - יש סיכוי שגם הם עצמם "בוטים", חברים מהחווה
4. יותר מדי פוסטים ביום, זמן תגובה קצר מאוד ולא ריאלי, אוצר מילים מצומצם ותגובות לא ענייניות - גם הם מאפיינים של "בוטים"
5. שמות משתמש גנריים ובלתי מזוהים - צריכים לעורר אצלכם חשד, כי איזה בן אנוש יהיה מוכן להסתובב בטוויטר עם שם כזה? 
 
כשאתם רואים תכנים שמופצים על ידי חשבונות בעלי מאפיינים כאלה - תחשדו. ואז תבדקו. ותבדקו שוב.
 
ישנן דרכים אחרות, מתוחכמות יותר, ומבוססות טכנולוגיה כדי לזהות "בוטים". גם הן כאמור, עלולות מדי פעם לתת תוצאות שאינן מדויקות. לכן השיטה הזו לא מבטיחה דיוק מלא, אך היא בהחלט תסייע לכם להפוך לחשדנים יותר בכל הנוגע למה שאתם רואים ברשתות. המודעות במקרה הזה -  עושה את כל ההבדל.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו