חללית כחול-לבן בדרכה לירח: הלילה, בין חמישי לשישי, בשעה 03:45 לפנות בוקר זה יקרה: החללית הישראלית הראשונה תשוגר לחלל - בדרך לנחיתה היסטורית על הירח, במרחק של 384 אלף קילומטרים מכדור הארץ. אם המשימה תצליח - ישראל תהיה המדינה הרביעית בעולם שמצליחה להנחית חללית על הכוכב - אחרי ארה"ב, רוסיה וסין. אנחנו נעביר בשידור חי את ההאירוע ההיסטורי במשדר מיוחד שיחל ב-3:30.

כל העדכונים על הבחירות - הצטרפו לטלגרם של החדשות  

שמה של החללית "בראשית", והיא פותחה במשך 8 שנים על ידי מיטב המוחות בתעשייה האווירית ובעמותת SpaceIL, בעלות של כ-100 מיליון דולר - רובם המכריע מכספי תרומות. בראש התורמים לפרויקט: מוריס קאהן, משפחת אדלסון, קרן לין שוסטרמן וסילבן אדמס.

גובהה של החללית - מטר וחצי, קוטרה - שני מטרים (כשרגלי החללית פרושות) והיא צפויה להיות החללית הקטנה ביותר בהיסטוריה שתנחת על הירח. מהירותה כ-10 קילומטרים לשנייה (36,000 קילומטרים לשנייה) - פי 13 ממהירותו המקסימלית של מטוס F-15.

פותחה במשך 8 שנים. בראשית (צילום: אלון רון, חדשות)
פותחה במשך 8 שנים. בראשית | צילום: אלון רון, חדשות

החללית תשוגר אל מעבר לאטמוספירה על גבי טיל פלקון 9 של חברת SPACEX מאתר קייפ קנאוורל שבפלורידה. אחרי שהחללית תנותק מהמשגר, היא תתחיל להקיף את כדור הארץ במסלולים אליפטיים ובסך הכל תעבור 9 מיליון קילומטרים.

החללית תגביה את מסלולה סביב כדור הארץ, עד שקצהו יגיע לקרבת הירח. שם תפעיל החללית את מנועיה ותאט את מהירותה כדי לאפשר לכבידת הירח ללכוד אותה במסלול סביבו. מהרגע שהחללית תתחיל את מסלולה סביב הירח, היא תקיף אותו עד שיגיע הרגע הנכון לנחיתה. בסך הכל צפוי המסע לירח להימשך כ-8 שבועות מהשיגור ועד הנחיתה על הירח.

מסלול החללית אל הירח (צילום: חדשות)
מסלול החללית אל הירח | צילום: חדשות

החללית תבצע את כל הפעולות בצורה אוטונומית. המפעילים בחדר הבקרה, שנמצא במפעל מבת-חלל של התעשייה האווירית ביהוד, יוכלו לשדר לחללית נתונים ופרמטרים שישולבו בתוכנה האוטונומית לפני כל הפעלה. ניתן יהיה להפעיל את כל מערכות החללית מחדר הבקרה, כדי שזו תבצע את טיסתה אל הירח בהתאם לתכנית המשימה. חדר הבקרה יוכל לפקד על החללית גם אחרי שתנחת על פני הירח.

החללית תעביר לחדר הבקרה מידע, נתונים ותמונות לכל אורך המשימה ובמקביל למשימת הצילום על פני הירח, היא תבצע מדידות של השדה המגנטי באתר הנחיתה באמצעות מכשיר מגנטומטר המורכב על החללית. לאחר שתשלים גם את המשימה המדעית המיועדת לה, החללית תישאר על הירח ועליה דגל ישראל. ב-SpaceIL מקווים שהדור הבא יידע להחזיר אותה משם.

הדמיה של החללית הישראלית על הירח (צילום: spaceil, חדשות)
המטרה הסופית: נחיתה על הירח | צילום: spaceil, חדשות

 "לאחר שמונה שנים של עבודה קשה, החלום הופך למציאות - יש לנו חללית", אומר עידו ענתבי, מנכ״ל SpaceIL. "אני נרגש שהגענו למעמד הזה. צוות SpaceIL ושותפיו בתעשייה האווירית, שעשו ימים כלילות כדי להביא את החללית בזמן לרמת המוכנות הנדרשת לשיגור, ימשיכו בהכנות ובהיערכות להשלמת המשימה של נחיתת חללית ישראלית ראשונה על הירח".

צוות פיתוח החללית הישראלית (צילום: תומר לוי, חדשות)
"החלום הופך למציאות" | צילום: תומר לוי, חדשות

אייל שטרית, מנהל לוגיסטי ושינוע בתעשייה האווירית, התייחס להליך ההעברה המורכב של החללית לאתר השיגור בפלורידה: "זה אתגר מקצועי וייחודי. מדובר במערכת שהיא אחת בלבד, אין עוד חלליות, אין מערכת גיבוי. לאור הרגישות, התהליך כולו מבוקר מקצה לקצה, על מנת לוודא ש'בראשית' תגיע אל אתר השיגור בהצלחה".