ועדת ההנהלה של עיריית תל אביב-יפו אישרה היום (שני) מדיניות דיור עירונית, העוסקת בפתרונות מגורים מוזלים מעולם השכירות. מדובר במדיניות ארוכת טווח, אשר תציע מגוון פתרונות שיותאמו לכל עשירוני ההכנסה.

עיריית תל אביב-יפו מציבה יעד לבנייה של 400 יחידות דיור במחיר מוזל בשנה, מתוך כ-4,000 יחידות דיור הנבנות מידי שנה בעיר. על מנת להגיע ליעד זה ולממש את מדיניות הדיור החדשה, העירייה תקים בשבועות הקרובים מינהלת דיור עירונית, בכפיפות למנכ"ל העירייה, לקידום חקיקה ושינוי מדיניות, יישום מדיניות הדיור וניהול מאגר הדיור המוזל בעיר.

עיקרי התוכנית הדיור

1. כל תכנית למגורים שתקודם בעיר תל אביב-יפו תכלול דיור בהישג יד

בקרקע פרטית - בכל פרויקט למגורים שיעור הדיור בהישג יד יעמוד על כ-15%. שיעור ההנחה יהיה השיעור המקסימלי הקבוע בחוק, 40% ממחיר השוק, ו-25% מקרב הזכאים שיעלו בהגרלה יהיו בני המקום (תושבי תל אביב-יפו).

בקרקע עירונית - שיעור הדיור בהישג יד יעמוד על 50%., שיעור ההנחה יעמוד על 50% ממחיר השוק. הנכסים העירוניים ישמשו לצרכי השכרה לצמיתות, בניגוד למתווה הדיור בהישג יד בקרקע פרטית, אשר קבוע ומוסדר בחוק לתקופה של 20 שנים בלבד.

קריטריוני זכאות – בניגוד למתווה הדיור בהישג יד בקרקע פרטית, אשר אינו כולל מבחן הכנסה, קריטריוני הזכאות העירוניים כוללים בין היתר מבחן הכנסה ומשקפים מענה הולם לצרכים ומטרות עירוניות, המשתנים מעת לעת.

2. סיוע בשכר דירה לעשירוני הכנסה 3-1

בעיר מתגוררים כ-5,000 משקי בית, אשר מקבלים סיוע בתשלום שכר הדירה ממשרד הבינוי והשיכון, בהתאם לקריטריונים ממשלתיים. העירייה מתכוונת להשתלב במנגנון הממשלתי הקיים ולהציע מצ'ינג לסכום הסיוע בשכר דירה - 1,000 שקלים בממוצע בחודש למשק בית. בכך יוכפל סכום הסיוע לזכאים, ויסייע בידם לכסות כמחצית עד שני שליש משכר הדירה.

3. שכירות ארוכת טווח במחיר שוק

חוק עידוד השקעות הון, אשר נחקק לאחרונה, עומד להכניס לשוק הדיור שחקנים חדשים בתחום ההשכרה ארוכת טווח.העירייה מתכוונת ליצור ייעוד קרקע חדש של דיור להשכרה, אשר ייקנה תשואות גבוהות יותר לגורמים עסקיים, ובכך יעודד אותם לבנות לצרכי השכרה לצמיתות. זאת, על מנת להציע דיור להשכרה שהוא ארוך טווח, ראוי בהיבטי תחזוקה והוגן מבחינת קצב עליית שכר הדירה.

צעדים משלימים:

במקביל עיריית תל אביב תפעל לקידום שני שינויי חקיקה מהותיים: ראשית קידום הצעת חוק לרגולציה בשוק השכירות החופשית, מתוך מטרה לאפשר שכירות שמיטיבה עם שוכרים ומספקת להם יציבות ותנאי מגורים טובים יותר, ובה בעת אינה פוגעת בתמריצים של משכירי דירות הרואים בדירתם השקעה כספית לכל דבר. ראש העיר רון חולדאי כבר פנה לשר השיכון בנושא. 

בנוסף העירייה פועלת לעדכון קריטריוני הזכאות לדיור בהישג יד הקבועים בחוק: לאחרונה פנינו למנכ"ל משרד השיכון בבקשה לצרף את נציגי העירייה לדיונים בנוגע לעדכון קריטריוני הזכאות לדיור בהישג יד, במטרה להכליל בתוכם, בין היתר, מבחני הכנסה ובדיקת הון עצמי.

רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב-יפו, מסר: "זמן רב שאני מוטרד ממצוקת הדיור והמחירים המאמירים בשוק השכירות במדינה ובתל אביב-יפו. על אף שבישראל תחום הדיור מוסדר באופן כמעט בלעדי על ידי הממשלה, ולא על ידי הרשויות המקומיות, החלטתי שאנחנו חייבים לפעול, לא לתת לכוחות השוק להמשיך לשחק לטובת החזקים, ולא להותיר את בני המעמד הביניים והנמוך מאחור. חוסנה של העיר הזו בתושבות והתושבים שמתגוררים בה, והופכים אותה למה שהיא. אעשה כל שביכולתי על מנת לשמור עליה ככזו.

רון חולדאי (צילום: מרים אלסטר, פלאש/90 )
ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי | צילום: מרים אלסטר, פלאש/90

"לכן, החלטנו לעשות צעד משמעותי נוסף להרחבת מגוון היצע הדיור המוזל בעיר ולגבש מסמך מדיניות עם החלטות אופרטיביות. בכך מצטרפת עיריית תל אביב-יפו לשורה של ערים מובילות בעולם שבהן דיור בהישג יד תופס נתח משמעותי מסך היצע הדיור בעיר. אני קורא לממשלת ישראל לשלב איתנו כוחות ולקדם את מגוון יוזמות חקיקה משלימות לרבות זו שהצגנו לגבי רגולציה בשכירות בשוק החופשי".

שליש ממשקי הבית בתל אביב משלמים כ-50% מהכנסותיהם על דיור

מסמך מדיניות הדיור שגובש הוא תוצר של עבודה מאומצת שערכה כשנתיים וכללה לימוד מעמיק של מצב הדיור בעיר, על היבטיו הפיזיים והדמוגרפיים, לימוד מהנעשה בנושא בערים בעולם, ובמפגשים ייעודים עם בעלי תפקידים בתחום, גיבוש חזון ותפישה ייעודיים לתחום הדיור בטווח הקצר והארוך, ובניית כלים ליישום התפישה העירונית בשטח. מכלול הנתונים שנאספו בשלב הלימוד, ובראשם סקר עמדות וצרכים מקיף שנערך בקרב תושבי העיר, העלו תמונה מדאיגה של תושבים, ובעיקר שוכרים (הכוללים שיעור משמעותי של משפחות עם ילדים ואוכלוסייה מבוגרת), הנאנקים תחת נטול עלות דיור כבד וחוששים מדחיקה מן העיר.

על פי הסקר, 36% ממשקי הבית בעיר, בעלי דירות ושוכרים כאחד, סבלו בשנת 2020 מנטל עלות דיור של כ-50% מסך הכנסותיהם. מסקר אזורי שערכה העירייה עולה כי מצב עניינים זה אינו ייחודי לעיר, ומאפיין במידה רבה גם את הערים הגובלות בה. תמונת מצב זו חייבה התמקדות של מסמך מדיניות הדיור במשבר השגות הדיור החריף הפוקד את העיר, בדומה לערים גלובליות רבות אחרות בעולם. מסמך המדיניות למצוא את כלי היישום שיוכלו לחולל תפנית בתל אביב ולספק פתרונות דיור לקבוצות אוכלוסייה שונות, והוא מציע שורה מגוונת של כלים שאת רובם ניתן ליישם מיידית ובאימפקט משמעותי.

כל פתרונות הדיור המוצעים הם מעולם השכירות במחיר מוזל ובמחיר שוק, שכן לעירייה אין יכולת לסייע לתושבים לרכוש דירה בעיר. ועדיין – נדרשת מעורבות ממשלתית משמעותית, להשלמת התמונה. את גיבוש המסמך הובילה היחידה לתכנון אסטרטגי במינהל הנדסה יחד עם צוות יועצים רב תחומי ובסיוע גורמים פנים עירוניים נוספים. ביניהם: המרכז למחקר כלכלי וחברתי, אגף תקציבים, השירות המשפטי ועוד רבים וטובים.

חשוב לציין, דיור בהישג יד נועד לתת מענה הולם לצרכי הדיור של אוכלוסיות ברמת הכנסה של עשירונים 7-3, שאינה מאפשרת להן לרכוש או לשכור דיור בתנאי שוק, מבלי שהדבר יפגע בהוצאות חיוניות אחרות, כגון: מזון בריאות וחינוך. דיור בהישג יד לא נועד לתת מענה לאוכלוסיות המוחלשות מעשירוני הכנסה 3-1, שעבורן נדרש מענה ממשלתי של דיור ציבורי או לפחות סיוע משמעותי במימון שכר דירה.