הוועדה הארצית לקידום מתחמים מועדפים לדיור (הוותמ"ל) אישרה תוכנית לבניית אלפי יחידות דיור בישוב ערערה, הכוללת תוספת של 3,750 יחידות דיור, כולל הלבנה של 300 מבנים קיימים שנבנו באופן לא חוקי כמו גם הקמת שטחי מסחר. אישור התכנית בוותמ"ל התקבל למרות שהוגשו לא פחות מ-197 התנגדויות, בהן מצד נציגי היישוב קציר שנמצא דרומית לערערה המונה 25,000 תושבים. קציר התנגדו להעברה ושיוך קרקעות ליישוב הערבי.
"התכנית שקידם מחוז חיפה של משרד הבנוי והשיכון בהובלת אדריכל המחוז הוד אבו ליל, פורצת דרך בכל המובנים ובמיוחד בדרך של שיתוף הציבור ובניית ההסכמות. משרד הבינוי והשיכון דוגל בהכנת תכניות המותאמות לחברות ולתרבויות השונות והכלת האוכלוסיות השונות", אמרה ורד סולומון ממן, אדריכלית ראשית משרד הבינוי והשיכון.
מדובר בתכנית ענק, בטח הכל הקשור לבנייה במגזר הערבי שסובל ממצוקה קשה בתחום. מדובר בתוצאה ישירה של אפליה ארוכת שנים בתחום הקרקעות, התכנון והקצאת משאבי הדיור. אפליה זו העמידה את האזרחים הערבים בפני אפשרויות דיור מוגבלות עד לא קיימות מה שהוביל למגיפה של בנייה לא חוקית.
המדינה ניסתה, לכאורה, לשפר את המצב ובין השנים 2016-2019 פרסמה רשות מקרקעי ישראל הוציאה שיווק ליותר מ-7,500 יחידות דיור במגזר הערבי. רק שהשיווק הזה לא התקדם לשום מקום ועד סוף שנת 2020 שווקו קרקעות להקמת 160 יחידות דיור בלבד. זה קורה בגלל חסמים בירוקרטים כמו גם התנגדויות רבות לתכניות. וכך גם במקרה של ערערה.
הישוב קציר הוקם ב-1982 ומונה כ-3,000 תושבים. הישוב הוקם כחלק מתוכנית כוללת להקמת יישובים יהודים משני צדי הקו הירוק, על ידי ממשלת בגין בהובלת שר השיכון דאז אריאל שרון. בהתנגדויות שהגישו מטעם הישוב נטען כי הרחבת ערערה תפגע באופי הישוב ותביא לעזיבת התושבים. בקציר טוענים שמספר המבנים הלא חוקיים גדול יותר מהנתון שנטען בוותמ"ל, כלומר למעלה מ-1,800 ולא 300.
לטענתם מועצת ערערה מגדילה את הישוב מבלי שישנה התייחסות לחוקי התכנון והבנייה ובנוסף ללא קבלת היתרים. כעת, אישור התכנית על ידי הותמ"ל כך הם טוענים, להכשרת אלפי יחידות דיור שנבנו שלא כחוק תוך לקיחת אדמות מדינה בשטח השייך למועצה האזורית מנשה. בקציר התנגדו למהלך גם משום שתוכנית המתאר של ערערה חורגת מתוכנית תמ"א 35 (תוכנית ארצית המגדירה את מדיניות תכנון היישובים בישראל), המאשרת להגדיל את שטח ערערה עד 10 אחוזים כשבפועל יהיה מדובר ב 40 אחוזים.
"התכנית תאפשר את פיתוח היישוב תוך מתן מענה לצרכי דיור התושבים והתשתיות הדרושות לאורך שנים ארוכות. אישור התכנית מהווה חלק ממהלך רחב של קידום תוכניות רבות בישובי החברה הערבית בותמ"ל על בסיס החלטות הממשלה בנושא", אמרה אדית בר, ראש מינהל הפיתוח במשרד הפנים ויו"ר הותמ"ל. הערכה היא שכעת חלק מההתנגדויות, בהן של קציר, יהפכו לתביעות בבית המשפט.