הממשלה היוצאת הייתה הגדולה בתולדות ישראל: היא מנתה בשיאה 40 שרים וסגני שרים - כשליש מחברי הכנסת. אחת מהבטחות הבחירות של "יש עתיד" היא צמצום משמעותי במספר שרי הממשלה, ונראה כי מספר השרים אכן הולך לרדת. אז כמה עלו לנו משרדי הממשלה שיתבטלו?
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
ביחס לסך תקציב המדינה האדיר, לא מדובר בכסף גדול מדי, אבל עדיין מדובר בסכומים לא מבוטלים. ראשית יש לשלם משכורות: משכורת שר, מנכ"ל, מאבטחים, לשכה ויועצים - כל אלה תפקידים שלא היו מאוישים אם המשרד היה מתבטל, ובדרך כלל חוזר להיות תחת אחריות משרד ממשלתי ותיק יותר.
משכורת שר עומדת על 47,000 שקלים ברוטו לחודש. לסכום הזה יש להוסיף רכב ממשלתי צמוד, נהג ומאבטחים. שכרו החודשי של מנכ"ל משרד מגיע לכמעט 33,000 שקלים, בנוסף לרכב צמוד ונהג. המנכ"ל רשאי להעסיק שני יועצים ומנהל לשכה: שכרו החודשי של היועץ המקצועי למנכ"ל עומד על 19,000 שקלים ושל היועץ הנוסף על יותר מ-10,000 שקלים. לזה יש להוסיף שכר מנהל לשכה, ובנוסף, רשאי המנכ"ל להעסיק שלושה עובדי מזכירות.
חיסכון שנתי: 100 מיליון שקלים
כמה דוגמאות: לשכתו של יוסי פלד, שר ללא תיק, הוציאה 3.3 מיליון שקלים בשנה, ולשכת השר מיכאל איתן - האחראי על שיפור השירות הממשלתי, סכום של יותר משני מיליון שקלים. גם סגני השרים גילה גמליאל ואיוב קרא עלו סכומים דומים.
מעבר להוצאות הקבועות, כל משרד זוכה לתקצוב ממשרד האוצר. באופן עקבי, רבים ממשרדי הממשלה אינם מממשים את מלוא התקציב שלהם, וכשמתברר תת הביצוע - היתרה מועברת לשימושים אחרים. במשרדים העודפים מדובר בתת ביצוע דרמטי. תקציב המשרד לפיתוח הנגב והגליל עומד על 50 מיליון שקלים, וביצוע ממוצע של 20% בלבד.
ההערכה היא כי הקטנת מספר השרים לממשלה בת 18-24 שרים, בתוספת של לא יותר משישה סגני שרים, צפויה להוביל לחיסכון שנתי של כ-100 מיליון שקלים בתקציב המדינה.