פרופ' מנואל טרכטנברג וחברי הוועדה שבראשה הוא עומד פרסמו היום את המלצותיהם לראש הממשלה בעקבות המחאה החברתית, זאת במסיבת עיתונאים במכון ון-ליר בירושלים. את מסיבת העיתונאים של ועדת טרכטנברג והתגובות עליה העברנו בשידור חי כאן בחדשות 2 באינטרנט.

רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק

תגובת ראשי המחאה: "ההמלצות מטעות את הציבור"

צפו: מהומה במהלך נאום טרכטנברג

"אני נפעם ונרגש להציג את ההמלצות של הוועדה לשינוי כלכלי-חברתי", פתח טרכטנברג את דבריו. "הוטלה עלינו לפני מספר שבועות משימה שנראתה בלתי אפשרית לחלוטין - לחולל שינוי חברתי כלכלי. לעשות שינוי חברתי אנחנו לא יכולים, אבל התכוונו ליצוק יסודות חזקים לחברה צודקת והוגנת יותר".

"ניתנה לנו הזדמנות חד פעמית לשינוי. עשרות אנשים טובים ומסורים התגייסו למטרה הזאת", הוסיף טרכטנברג בדבריו, כשהוא מציג את חברי ועדות המשנה. למרות דרישת המחאה החברתית, לא כוללות המלצות הוועדה את פריצת מסגרת התקציב - אלא שמירה עליו.

"חשוב היה לנו לזהות את השורשים של המחאה, כי הרי הוועדה הזאת הוקמה בזכותה", אמר. "זיהינו שלושה שורשים למחאה - מצוקה כלכלית אמיתית וכואבת שנוגעת לשדרה המרכזית של החברה בישראל, תחושה עמוקה של אי צדק ואי שוויון ותחושה של ניכור ממוסדות המדינה".

אלו ההמלצות העיקריות של הוועדה:

הפרק הדרמטי ביותר של המלצות הוועדה נוגע למיסוי בישראל, שעשוי להשתנות באופן דרמטי מהקצה אל הקצה. הוועדה ממליצה שלא לפרוץ את מסגרת התקציב ולהמשיך להפחית את הגרעון. עלות המלצות הוועדה היא 5-6 מיליארד שקלים בשנה, ובסך הכל 30 מיליארד שקלים בחמש השנים הקרובות. חלק מהכסף צפוי להיות מקוצץ מתקציב הביטחון. "אני לא מהסס לפגוע בתקציב הביטחון", אמר טרכטנברג. "הביטחון הכלכלי והתעסוקתי לא פחות חשובים".

מיסוי:

הקפאת הרפורמה במס הכנסה.
מדרגת מס נוספת למשתכרים מעל 40,000 שקלים. העלאת מס ההכנסה השולי ל-48%.
"מס עשירים" למשתכרים מעל 1.2 מיליון שקלים בשנה - כ-2%.
העלאת המס על רווחים מהבורסה ל-25%.
העלאת שיעור מס החברות.
תוספת נטו לנשים המשתכרות עד 6,000 שקלים.
 
חינוך:

חינוך חינם בגנים מגיל 3 (ייושם בהדרגה).
תוספת לנטו של 418 שקלים לאבות לילדים עד גיל 3.
בנייה מסיבית של מעונות יום.
פיקוח הדוק יותר על גני ילדים.
יום לימודים ארוך בבתי הספר (ייושם בהדרגה).

דיור ונדל"ן:

עידוד בניית דירות להשכרה.
קנסות על תיאום מחירים.
הכפלת ארנונה ל"דירות רפאים".
חיוב ועדות בנייה לדון בכל תכנית בדיור בר השגה.
תוספת פרויקטים בשכר דירה הנתון לפיקוח והגברת הסיוע לזכאים. 
היעד: 250,000 דירות נוספות בתוך חמש שנים, 20% במסגרת דיור בר השגה.

יוקר המחיה:

ביטול של מרבית המכסים.
• פיקוח על מחירים במצבים של כשל שוק.

"השכר עלה - גם המחירים"

"בסופו של יום, מה שחשוב לאזרח זה רמת החיים שלו - שניזונה על המשאבים הפרטיים שלו, מה שהוא מרוויח, והמשאבים שהמדינה נותנת לו", טען יו"ר הוועדה. "אבל ההכנסה נטו שאזרח מקבל לא מתורגמת באופן ישיר לרמת חיים, אלא היא עוברת מסננת נוספת. מצד אחד, השכר ברוטו עלה, אבל מצד שני, ההוצאות עולות".

"חלק מעליות המחירים במשק נובעים מאחריות ממשלתית, חלק מכשלים ברגוליציה ואחרות מתחרותיות-חסר במשק", ציין טרכטנברג. "בנוסף, חלק מהשירותים הציבוריים החברתיים יצאו למיקור חוץ עם דגש על חיסכון במחיר, אבל לא על איכות ותחרות לטובת האזרחים".

במהלך מסיבת העיתונאים פרצו לאולם פעילים שלבשו חולצות של המחאה החברתית וחוללו מהומה במקום, תוך כדי שהם צועקים "אנחנו לא מאמינים לכם". הפעילים הוצאו מהאולם ומסיבת העיתונאים נמשכה. עם זאת, קולות הצעקות של המפגינים נשמעו היטב גם מבחוץ וגרמו להפסקות נוספות.

"העם דורש צדק חברתי" - גרסת טרכטנברג

"מעמד הביניים מרגיש בין הפטיש לסדן - בין נשיאה בנטל לבין תחושה שאחרים מתעשרים באופן לא ראוי", המשיך טרכטנברג את דברו. "אנחנו הולכים להצביע על שינוי כיוון - צעדים קונקרטים לצד המלצות לשינוי מדיניות חשוב".

"המחאה הזאת החלה בקריאה 'העם דורש צדק חברתי'", הוסיף טרכטנברג בהתייחס למחאה החברתית. "צדק חברתי כולל מספר עקרונות חשובים, וביניהם גם תחושה של צדק. צריכה להיות סולידריות חברתית. החברה צריכה לסייע בהבטחת קיום בסיסי, נגישות וכבוד גם לאלה שהגורל מכה בהם".

"בין כל חלקי החברה צריך להיות מכנה משותף ערכי - ומדובר בחברה מאוד הטרוגנית", אמר טרכטנברג. "אנחנו צריכים לפתח את המכנה החזק הזה בין כולנו. לא מדובר באחידות, אלא מכנה משותף. לא נעשה את זה בכפייה, אלא על ידי פיתוח חיובי של אותו מכנה משותף. מימוש של צדק חברתי, על כל היבטיו, ושל מכנה משותף ערכי - חשוב מאוד שייעשה בדרכי נועם, אך גם בהחלטיות. אין לנו את האפשרות לפספס. זו הגישה שלנו".

"יהיה מאבק בהמלצות שלנו - וזה לגיטימי"

"אין ועדה אחת שיכולה להביא לפתרון כל הבעיות החברתיות", הדגיש טרכטנברג. "הדוח הזה הוא הפרק הראשון של המערכה שהחלה במאהל ברוטשילד. אנחנו מיצינו את המהלך הזה ואנחנו מעבירים את הדוח לממשלה - ואנחנו משוכנעים שהיא תאמץ את כל המסקנות ותקדם את היישום שלהן בפרק זמן קצר".

"אנחנו צופים שיהיה מאבק בהמלצות שלנו וזה לגיטימי, כי לאנשים יש אינטרסים", אמר יו"ר הוועדה. "על השאר יסופר בתולדות ישראל", סיכם טרכטנברג - וזכה למחיאות כפיים מהנוכחים.

מאבק למען תחרותיות

נושא נוסף שאליו התייחסה הוועדה בהמלצותיה הוא התחרותיות במשק. בעניין זה המליצה הוועדה לחזק את היכולת של רשות ההגבלים העסקיים לפרק מונופולים ולחייב רגולטורים בחוק להבטיח תחרות.

באופן פרטני התייחסה הוועדה גם לבנקים, לחברת "מלט", לנמלים, לשוק כלי הרכב, לדלק ולתחבורה בהמלצות לשבירת המונופולים, לנתק קשרים וליצור תחרות גדולה.

צפו בהמלצות עיקרי טרכטנברג (צילום: חדשות 2)
טרכטנברג מגיש את הדוח לרה"מ | צילום: חדשות 2

רה"מ: "טרכטנברג עשה את הלא ייאמן"

מוקדם יותר היום הגיש פרופ' טרכטנברג לראש הממשלה בנימין נתניהו את ההמלצות. דקות לאחר קבלת ההמלצות אמר ראש הממשלה כי "היעד שהצבנו לעצמנו הוא להוריד את יוקר המחיה. הבנו שהמציאות שבה האזרח בישראל משלם יותר מדי על חינוך ושירותים חברתיים חייבת להשתנות. ביקשתי מחברי הוועדה להגיש המלצות שיעשו את החיים קלים יותר לאזרחי ישראל ויורידו את יוקר המחיה בארץ".

"אני חייב להודות שפרופ' טרכטנברג וחבריו עשו את הבלתי ייאמן בפרק זמן קצר: הם הצליחו ללמוד לעומק, לשתף את הציבור בדיוני הוועדה ולגבש המלצות שיתקנו את העיוותים הקיימים במשק", אמר ראש הממשלה לפני מסיבת העיתונאים. "יישום מסקנות ועדת טרכטנברג יחד עם המלצות וועדת הריכוזיות יביאו לכך שבסופו של יום אזרחי ישראל יוכלו לקנות ולעשות יותר עם הכסף שלהם".

עוד הוסיף נתניהו: "מסקנות ועדת טרכטנברג הן בשורה של ממש: בשורה בחינוך, בשורה ברווחה, בשורה בשינוי סדר העדיפויות הכלכלי בישראל: טיפול בילדים, שינוי עיוותים במסים, תחרות והורדת מכסים, הוזלת הדיור ועוד. מסקנות הוועדה שהוגשו לי, יחד עם המלצות וועדת הריכוזיות מהוות ציון דרך חשוב בכלכלה ובחברה בישראל. עשרות שנים לא נעשתה רפורמה כל כך מקיפה במשק בישראלי, ופה אנחנו מדברים על שתי רפורמות ענק בתוך שבוע".

נתניהו התייחס גם להמלצה לבצע קיצוץ בתקציב הביטחון, ואמר כי "ביטחון אזרחי ישראל נמצא בראש סדר העדיפויות של הממשלה בראשותי, תקציב הביטחון היה ונשאר התקציב הגדול ביותר מכל משרדי הממשלה, עם זאת, ההתייעלות והשקיפות במערכת הביטחון הם שני מרכיבים חשובים שיאפשרו את שיפור רווחת האזרחים בישראל".

בהכנת הידיעה השתתפו קרן מרציאנו, דנה סומברג ואורן אהרוני