הגזרות הכלכליות החדשות שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו זוכות לביקורת חריפה במערכת הפוליטית. לצד האשמות על כך שמעמד הביניים משלם את המחיר, מתנגדיו של ראש הממשלה מאשימים אותו שהוא פועל מתוך לחץ ומבצע "וידוא הריגה למעמד הביניים".
יו"ר מפלגת העבודה שלי יחימוביץ' אמרה בתגובה למסים החדשים, כי "אחרי הזיגזוגים הפוליטיים, חזר נתניהו הישן והרע למקום שבו הוא מתמיד - ריסוק מעמד הביניים".
בקדימה, בחרו לתקוף את עמדתו של נתניהו בעניין חוק הגיוס ואמרו כי "אחרי שנתניהו הפנה את גבו לציבור המשרתים, הוא מבצע וידוא הריגה למעמד הביניים". יושבת ראש מרצ זהבה גלאון אמרה כי נתניהו מקפיד לא לפגוע בבעלי ההון היקרים ללבו ובוחר בפתרון הקל של פגיעה בחלשים.
בש"ס מציעים להגדיר מע"מ שונה על מוצרי בסיס. "ש"ס תתנגד לגזרות הכלכליות החדשות כפי שהוצגו. בשעה לא פשוטה זו למשק הישראלי, בכוונתי להציע כי יוגדר מע"מ שונה על מוצרי יסוד כמו מים, חשמל, לחם ושאר המוצרים הנדרשים לקיום שגרה יומית ראויה ומכובדת", אמר יו"ר המפלגה אלי ישי. "זאת, לצד עלייה אפשרית של המע"מ על מוצרים שהינם פריבילגיה".
יאיר לפיד, בחר לתקוף את נתניהו אישית ואמר בתגובה כי "נתניהו גר בווילה ענקית של 35 לשכות ועכשיו הוא החליט שהגיע הזמן לקצץ למשרתים. הגיע הזמן לשנות את שיטת הממשל, ליצור ממשלה של 18 שרים, בלי המוסד המבזה של שרים ללא תיק, שלא תבזבז מיליארדים ואז תגזור גזרות על מעמד הביניים שלא גומר את החודש".
"הכלכלה צריכה לשרת חברה"
אבל נתניהו סופג ביקורת גם מפעילי המחאה החברתית, שמתנגדים לפגיעה במעמד הביניים. "קשה להתפלא מהצעדים של ראש הממשלה. זה התחיל בחטא הקדמון, באופן שבו הממשלה התייחסה למחאה החברתית", אמר איציק שמולי, יו"ר אגודת הסטודנטים ומובילי המחאה החברתית בריאיון לחדשות 2. "המענה שהממשלה נתנה בתחום הדיור ובתחומים נוספים במסגרת המחאה הוא דל, קוסמטי וציני בעיקרו".
"לצד הכלכלה האיתנה, צריך לזכור שהיא צריכה לשרת חברה", הוסיף שמולי. "לא יכול להיות שבגלל שראש הממשלה נתון ללחצים, מי שמשלם את המחיר הוא מעמד הביניים, על ידי העלאת מסים חדשה".
בליכוד הגיבו לביקורת ואמרו כי נתניהו הציל את המשק מקריסה בשל ניהול אחראי של הכלכלה.
שורה של גזרות כלכליות יאושרו בשבוע הבא
בשבוע הבא יביאו ראש הממשלה ושר האוצר יובל שטייניץ לאישור הממשלה, תכנית שתקבע העלאה של המע"מ ב-1%, הרחבת שיעור המס על הסיגריות ועל משקאות המכילים אלכוהול וכן ביצוע קיצוץ רוחבי במשרד הממשלה. כל אלה נועדו לסייע בהתמודדות עם החור שנפער בתקציב המדינה.
שורת הגזירות והקיצוצים תעלה להצבעת השרים בישיבה מיוחדת שתיערך בנושא ביום שני הקרוב. גזירה נוספת שלא תעלה להצבעה אך תיכנס לתוקף בשבוע הבא תהיה בדמות עלייה דרמטית במחיר הדלק - בשיעור של תוספת חצי שקל לכל ליטר בנזין. במשרד האוצר הסבירו את המהלך בנתונים הכלכליים העגומים שעלו מבחינת התקופה האחרונה ואמרו כי התכנית כוללת את "הצעדים המינימליים" שניתן לבצע כעת.
לפי ההערכה, מדובר בסנונית ראשונה לקראת עלייה נוספת בשיעורי המסים שתתרחש בשנה הבאה. זו הנוכחית צפויה להכניס לקופת המדינה סכום של ארבעה מיליארד שקלים.