נתונים מדאיגים לבירת ישראל: ירושלים איבדה 11 מקומות בדירוג המדד הכלכלי חברתי לשנת 2015 שמפרסמת היום (רביעי) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס). ירושלים הורדה לאשכול 2, לאחר שב-2013 דורגה באשכול השלישי. את רשימת הערים בישראל מובילה תל-אביב ואחריה רמת גן, ראשון לציון פתח תקווה וחיפה. בתחתית הרשימה נמצאות הערים בני ברק ובית שמש ואחריהן בפער קצר הבירה ירושלים.
היכן היישוב שלכם במדד? בדקו במסמך המלא
הניתוח נערך עבור 255 רשויות מקומיות, מתוכן 201 עיריות ומועצות מקומיות ו-54 מועצות אזוריות, לפי המפה המוניציפלית המעודכנת לשנת 2015. בראש הדירוג (מקום 255) ממוקם היישוב סביון ובתחתיתו (1) המועצה האזורית נווה מדבר. העיר תל-אביב ממוקמת במיקום גבוה יחסית (222) כאשר שלוש הערים שבהן ריכוזי אוכלוסייה חרדית גדולים - ירושלים (50), בני ברק (19) ובית שמש (22) - מדורגות בפער משמעותי משאר הערים.
באשכול הנמוך ביותר (1) נמצאים המועצה האזורית נווה מדבר, היישובים הבדואים בנגב והיישובים החרדיים ביתר עילית ומודיעין עילית. באשכול הגבוה ביותר (10) נמצאים רק שני יישובים: כפר שמריהו וסביון, ובאשכול 9 היישובים (בסדר יורד) להבים, עומר, כוכב יאיר, הר אדר, רמת השרון, שוהם כפר ורדים וגדרות.
היישובים חולון, יבנה, קריית ארבע, שדרות, בית שאן טירת הכרמל, עילבון והמועצות האיזוריות גליל תחתון, מטה אשר וחוף אשקלון עלו אשכול אחד בדירוג החדש ולעומתם גבעת זאב, לוד ירוחם ומיתר ירדו אשכול אחד.
המדד משקלל פרמטרים מתחומים חברתיים וכלכליים שונים. בתחום הדמוגרפיה נלקחו בחשבון הפרמטרים של גיל ממוצע, אחוז המשפחות בעלות 4 ילדים ומעלה, והיחס בין עובדים לנתמכים (יחס תלות); בתחום ההשכלה נלקחו ממוצע שנות הלימוד של האוכלוסייה הבוגרת ואחוז בעלי התארים האקדמיים ביישוב; בתחום התעסוקה נלקחו פרמטרים שלאחוז המועסקים, השכר הממוצע, שיעור המשתכרים מתחת לשכר מינימום ושיעור מקבלי קצבת הבטחת הכנסה; בתחום רמת החיים נלקחו פרמטרים כמו רמת המינוע, שיעור ההכנסה החודשית לנפש ומספר שהייה בחו"ל של תושבי היישוב.
מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "מדד הלמ"ס סובל מעיוותים רבים שאינם משקפים כראוי את המגמות החיוביות בירושלים, ואף מציג ניתוח חלקי בלבד של שנת 2015 בשיהוי מופרז של 4 שנים. בעקבות פעולות העירייה בירושלים חלה בשנים האחרונות עלייה בשיעורי התעסוקה, ירידה בשיעור העוני, ירידה באבטלה ועליה משמעותית בכמות המשרות בעיר בכלל והייטק בפרט. בשנים האחרונות נבלמה נטישת המשפחות הצעירות, חל גידול במגזר הציוני לצד שאר המגזרים, פרויקטים אדירים של תשתיות ותחבורה משנים את העיר ללא היכר, מהפכת החינוך הובילה את מערכת החינוך הירושלמי להישגים ברמה הלאומית, תחומי התרבות והתיירות שברו שיאים שמשמעותם מקורות פרנסה רבים לתושבי העיר ובימים אלו מוקם רובע העסקים של ירושלים, בגודל פי 10 מעזריאלי, שיוסיף עשרות אלפי מקומות תעסוקה".
עוד נמסר כי "ראש העיר ניר ברקת הוביל מערכה בלתי מתפשרת אל מול האוצר להגדיל את התקציבים לירושלים וזאת כדי לדחוף אותה קדימה ולמנוע ההתדרדרות באופן שיאפשר שמירת המגמות החיוביות בה, המשך פיתוחה הכלכלי, יצירת מקומות פרנסה נוספים, הכנסת אוכלוסיות נוספות למעגל התעסוקה ושיפור רמת החיים. לצערנו הכתובת נמצאת על הקיר כבר שנים והאוצר ממשיך לחפש פתרונות מתחת לפנס ולא הציג מעולם תכנית אסטרטגית לבירה. על האוצר להירתם לפעולות שמובילה העירייה ולהגדיל את התקציבים לירושלים. הגדלת התקציב לבירה זהו אינטרס לאומי ממדרגה ראשונה".
ירון אברהם השתתף בהכנת הידיעה.