חמשת הבנקים הגדולים בישראל - לאומי, הפועלים, דיסקונט, מזרחי טפחות והבינלאומי - ישלמו 35 מיליון שקל לציבור מבלי שיודו בטענות שהועלו נגדם בתביעות הייצוגיות בפרשת תיאום העמלות. הפשרה מסיימת תביעה ייצוגית, בה נטען שהבנקים מתאמים את העמלות ביניהם לרעת הצרכנים ומונעים בכך למעשה תחרות אמיתית.
רוצים לקבל עדכונים נוספים? הצטרפו לחדשות 2 בפייסבוק
לפי הפשרה שהוגשה היום (ראשון) לאישור ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, הסכום ישולם מתוך 70 מיליוני השקלים שכבר נקבע שהבנקים ישלמו כקנסות בגין פרשת תיאום העמלות. לפי הסדר הפשרה, הכסף יוחזר לכל אדם או תאגיד שהחזיק בחשבונות אצל מי מהבנקים שנתבעו בין 1 בינואר 1990 ל-30 ביוני 2008. בחודש יוני האחרון, הסתיימה פרשת תיאום העמלות של הבנקים, שהחלה לפני 10 שנים, בקנס של 70 מיליון שקל בלבד לחמשת הבנקים הגדולים.
שני הבנקים הגדולים. הפועלים ולאומי, ישלמו קנס של 21.4 מיליון שקל כל אחד; דיסקונט ישלם 14.3 מיליון שקל; הבינלאומי ישלם 8 מיליון שקל; ומזרחי-טפחות ישלם 4.9 מיליון שקל. אותם 70 מיליון שקל ישמשו לתשלום לתובעים בתביעה הייצוגית. הבנקים יעבירו את יתרת הסכום למדינה כקנס.
אנשי מחלקות העמלות העבירו מידע מאחד לשני
הפרשה זו עברה לא מעט גלגולים בעשור האחרון: לפני חמש שנים הציעה הממונה על ההגבלים העסקיים דאז, רונית קן, לבנקים לשלם קנס של 290 מיליון שקל. הבנקים סירבו, וכעת הושת עליהם קנס קטן הרבה יותר. "מדובר בהפרות חוק שהסתיימו לפני כעשור. משך הזמן שחלף עלול להקשות על בירור העובדות, ויש בכך להוות שיקול לסיום ההליך בהסכמה", נימק הממונה.
הפרשה החלה לפני 10 שנים בדיוק, כשפשטו חוקרי רשות ההגבלים העסקיים על משרדי הנהלות בנק הפועלים ובנק לאומי, לאחר תקופה ארוכה של חקירה סמויה. במסגרת החקירה נבדקו חשדות, שלפיהן הבנקים תיאמו החל בסוף שנות ה-90 את תעריפי העמלות והעבירו ביניהם את המידע. החוקרים החרימו מסמכים רבים, פרוטוקולים של דיונים פנימיים ומחשבים.
החקירה הוגדרה "הגדולה ביותר שניהלה הרשות מאז ומעולם בחשד לביצוע עבירות על-פי חוק ההגבלים העסקיים בתעשיית הבנקאות". החקירה חשפה את קיומם של הסדרים כובלים בין הבנקים, שבמסגרתם העבירו הבנקים בינם לבין עצמם מידע הנוגע לעמלות. המידע הועבר בעיקר בשיחות טלפון בין אנשי מחלקות העמלות של הבנקים, אשר היו אמונים על התמחור וגביית העמלות.
"הפיצוי יהיה סמלי"
אז מי בעצם יקבל החזר ובכמה כסף מדובר? פרופ' רות פלאטו-שנער, ראש המרכז לדיני בנקאות במכללה האקדמית נתניה, מסבירה כי לא מדובר בבשורה של ממש עבור הלקוחות הפרטיים. "מי שיקבל את הכסף הם משקי בית, עסקים קטנים או יחידים שהיה להם חשבון באחד מחמשת הבנקים בין ינואר 90 ליוני 2008", היא אומרת. "מדובר בכמות עצומה של לקוחות כך שאל לאנשים לצפות להתעשר".
"זו פשרה, זה לא אמור לכסות את כל הכסף שהתקבל מהעמלות שתואמו", הוסיפו פרופ' פלאטו-שנער. "הבנקים יצטרכו לבצע חישוב ולבדוק לגבי כל לקוח איך הוא נפגע באופן יחסי. אני צופה שהפיצוי יהיה סמלי".
לדבריה, הפרמטרים לקביעת הפיצוי הם כמה שנים החזיק הלקוח חשבון, מה כמות הפעולות שהלקוח ביצע ובהתאם לכך - בכמה עמלות הוא חויב. "עבור לקוחות שיש להם הרבה פעולות ומחזורים הפיצוי עשוי להגיע למאות בודדות של שקלים".
איתי עמיקם השתתף בהכנת הידיעה.