שר האוצר כחלון (צילום: הדס פארוש, פלאש 90)
שר האוצר כחלון | צילום: הדס פארוש, פלאש 90

הגרעון בתקציב מעמיק: באוצר מעריכים - הממשלה הבאה תצטרך גם לקצץ הוצאות וגם להעלות מיסים. בסוף יוני הגרעון חווה עלייה של עשירית האחוז משל חודש מאי ובכללי הור צמח לכ-14 מיליארד שקלים, חריגה לעומת יעד הגרעון של 2.9%. בשביל להתמודד עם כך, צעדים דרסטיים צפויים, כך לפי משרד האוצר.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

הסיבה המרכזית מאחורי החריגה היא שמשרדי הממשלה, בעיקר המשרדים האזרחיים, הוציאו יותר כסף ממה שציפו. מהצד השני הייתה ירידה בגביית המסים ובין היתר יש ירידה בכלל הקניות במשק ובפרט בקניית רכבים. כל אלו גורמים לפחות כסף להיכנס לקופת המדינה.

כעת השאלה שעומדת בפני המדינה היא מה עושים עם הנתון העגום, הרי רק בזמן האחרון הממשלה אישרה קיצוץ רוחבי של מיליארד שקלים. אבל צעד זה לא מספיק וברור שהממשלה הזמנית לא תעביר קיצוץ נוסף.

הממשלה שיצרה גרעון (צילום: Ohad Zweigenberg/ פלאש 90, חדשות)
הממשלה שיצרה גרעון | צילום: Ohad Zweigenberg/ פלאש 90, חדשות

הנחת העבודה במשרד אוצר היא שכתוצאה מההסכמים הקואליציונים והבחירות, הגירעון עלול להעמיק עוד ליותר מ-4%. על פי גורמים באוצר כבר עכשיו ברור כי הממשלה הבאה תצטרך לעשות קיצוצים רבים ולהעלות את המיסים.

משרד האוצר פרסם היום נתונים המראים שהגירעון בתקציב המדינה הסתכם ב-12 החודשים האחרונים ב-3.9%. בבור תקציבי של כ-14 מיליארד שקלים ובחריגה משמעותית לעומת היעד המקורי, שנקבע ל-2.9%. לפי נתוני האוצר, קיימת חריגה בהוצאות הממשלה בעיקר בהוצאות של משרדי הממשלה האזרחיים שמוציאים יותר כסף מהמתוכנן. בנוסף, נרשמה ירידה בהכנסות המדינה ממיסים.

משרד האוצר בירושלים (צילום: פלאש 90, חדשות)
משרד הואצר מזהיר מעלייה במיסים | צילום: פלאש 90, חדשות

הנתונים נחשפים יומיים בלבד אחרי שהחשב הכללי במשרד האוצר פרסם את הדוחות הכספיים של מדינת ישראל שמתארים במספרים את הסיבות שהובילו לגירעון שנרשם בשנה החולפת, גירעון שצפוי להמשיך לגדול בשנה הבאה. לפי הדוחות, הכנסות המדינה ממסים ירדו ב-2018 ב-4.5 מיליארד שקלים לעומת אשתקד, בעוד שהוצאות משרדי הממשלה גדלו ב-18 מיליארד שקלים לעומת 2017.

הירידה הקלה בהכנסות ב-2018 מוסברת גם בהכנסות חריגות מאוד שנרשמו שנה קודם לכן - אולם במבט על השנים האחרונות מצטיירת תמונה ברורה: הוצאות הממשלה גדלות בקצב מהיר וההכנסות אינן מצליחות להדביק את הקצב, מה שיוצר בור הולך ומעמיק בתקציב המדינה.