מנדלבליט. "מסוגל לקבל החלטה נקיה?" (צילום: מארק ישראל סאלם, FLASH 90, חדשות)
אין להתערב בחוק דירה 3. מנדלבליט | צילום: מארק ישראל סאלם, FLASH 90, חדשות

בתשובה שהגישה היום (ראשון) המדינה לצו על תנאי שהוציא בג"ץ בעקבות העתירות נגד חוק מס דירה שלישית, טען היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כי אין לבית המשפט מקום להתערב או לבטלו. לדבריו, אמנם נפלו פגמים חמורים בהליך החקיקה, אך הם אינם מגיעים לרף הגובה שמצדיק התערבות - ועל כן על העתירות להידחות.

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

"המדינה סבורה כי גם בנסיבות בהן נוהל ההליך, עמדה לחברי הכנסת אפשרות להשתתף בו, וודאי אין לומר כי לא עמדה להם כל אפשרות להשתתף בו, כפי המבחן שנקבע בפסיקה", נכתב בתשובה שהוגשה באמצעות עורכי הדין רן רוזנברג ושוש שמואלי ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, בה נומק מדוע אין לבטל את החוק שאושר בינואר 2017. "הצעת החוק עצמה הייתה מוכרת לחברי הכנסת עוד קודם לדיון השני בעניינה בוועדת הכספים, ונערך בה דיון ציבורי ער".

לדבריהם, אמנם הליך החקיקה נוהל בלחץ זמנים, אולם אין בכך פגיעה קשה בהליך החקיקה המצדיקה התערבות. "התערבות שיפוטית בגין פגיעה בעיקרון ההשתתפות של חברי הכנסת בהליך החקיקה אינה מכוונת לאכיפת הליך חקיקה נאות, אלא היא מוגבלת למקרים החריגים והנדירים בהם אירעה פגיעה קשה וניכרת בעיקרון זה, באופן שנשללה מחבר הכנסת כל אפשרות מעשית לגבש עמדתו ולהצביע על החוק", נכתב.

דירות בתל אביב (צילום: רויטרס)
למרות הפגם בחקיקה, אין מקום לפסילת החוק | צילום: רויטרס

עוד נכתב בתשובת המדינה כי "בצד שינויי נוסח ותיקונים בהוראות ליישום ההסדר, הועברו מספר שינויים שתכליתם להיטיב עם החייבים במס, ואשר גובשו על רקע הערות חברי הכנסת בדיון הראשון בוועדת הכספים ובשיחות שקיימו נציגי האוצר עימם לקראת הדיון השני בוועדה. בנסיבות אלה היה בידי חברי הכנסת להידרש לשינויים במסגרת הדיון, כך שהעברת הנוסח ובו השינויים סמוך לפני הדיון לא איינה את יכולתם לגבש עמדה ביחס להצעת החוק".

לפני כחודש וחצי הוציא בג"ץ צו על תנאי נגד החוק בעקבות עתירות שהוגשו על-ידי חברי כנסת מהאופוזיציה וקבוצות של פרטים שרואים עצמם נפגעים מהחוק וטוענים לאי-חוקיותו. הטענות שעלו לדיון בבג"ץ עסקו בין היתר בהליך אישור החוק, הליך שגם היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הצביע על הבעייתיות שבו, ומאידך בטענות כי מדובר בחוק שאינו חוקתי ונוגד חוקי יסוד.