הרשות להגנת הצרכן מבהירה: ידוענים, מפורסמים ואושיות רשת שמפרסמים מוצרים בחשבונותיהם - חייבים לגלות את הקשר המסחרי של המודעה. כל פרסום אחר ייחשב הטעיית הצרכן. בנוסף הצגת חוות דעת מזוייפת, כלומר כזו שאין מאחוריה ניסוי של המוצר על ידי הידוען המפרסם אותו, תיחשב גם היא הטעיה.
הרשות מאיצה את המלחמה בפרסומות בחוות דעת ברשת האינטרנט, ומזכירה את איסור ההטעיה שבחוק הגנת הצרכן. חוות דעת על מוצר או שירות שניתנה על ידי ידוען או משפיען רשת נחשבת פרסומת, ותהיה חייבת בגילוי הקשר המסחרי בין המשפיען לחברה שהוא מפרסם, נכתב בהבהרה של הרשות. בנוסף: הצגת חוות דעת מזוייפת מהווה הטעיה, כמו גם אי הצגת חוות דעת בשל היותה שלילית או הבטחת תמריץ כלשהו בתמורה לחוות דעת חיובית מבלי להציג זאת לצרכנים בשקיפות.
הרשות מציגה שלושה סוגים של חוות דעת שיכולות להוות הטעיית צרכן:
חוות דעת מזוייפת: חוות דעת של צרכנים שאינם קיימים או של צרכנים, לרבות באמצעות בלוגרים או משפיעני רשת, שלא צרכו בעצמם את המוצר או השירות.
חוות דעת שניתן בגינן תשלום או תמריץ כלשהו (פרסומת): חוות דעת עלולות להטעות אם הן מוצגות כאובייקטיביות, אולם למעשה נוצרו על ידי העוסק או אדם שקיבל על כך תמורה, אף אם אלו עשו שימוש במוצר או בשירות. בכל מקום שבו ניתן תמריץ (כספי או אחר) עבור חוות הדעת, היא תיחשב לפרסומת ויש להציג גילוי נאות של הקשר המסחרי.
בנוסף פנייה לצרכנים במטרה שיפרסמו בעצמם חוות דעת על המוצר, תוך יצירת רושם כי הם יזכו בתמריץ כלשהו אם יכתבו חוות דעת חיובית, היא התנהגות פסולה.
הצגת חוות דעת באופן סלקטיבי: חוות הדעת צריכות לשקף במדויק את חווית כותבי חוות הדעת. לפיכך, אי פרסום כל חוות הדעת - חיוביות ושליליות, בסדר כרונולוגי או בצורה אובייקטיבית ושקופה, במלואן ותוך ציון מועד הכתיבה ומועד הרכישה או הצריכה - הוא מעשה מטעה.
בנוסף, שינוי חוות דעת שפורסמה, הסרתה או דילולה מהווה מעשה מטעה, למעט הסרה של תוכן לא חוקי, לרבות כזה הפוגע בפרטיות או בניגוד לתנאי השימוש (למשל שימוש בשפה פוגענית, קללות, איומים, הכפשות וכו').
ברשות להגנת הצרכן מבהירים שלא מדובר במדיניות חדשה או בנורמות חדשות, אך בשל השימוש הגובר וההולך בחוות דעת ברשת החברתית, והבנה כי כלים אלו משפיעים על החלטת הצרכן, הם מרגישים צורך להזכיר זאת. ניתן לתהות האם לא הגיע הזמן להתחיל אכיפה בתחום, במקום לפרסם תזכורות לציבור.