כך תחסכו כסף בהזמנת מלון בחופשה (צילום: roseburn, 123RF)
בתי מלון ומסעדות נגד הרבנות | צילום: roseburn, 123RF

מלונות ישראל והמסעדות בצעד משפטי נגד מונופול הרבנות: התאחדות המלונות, תנועת נאמני תורה ועבודה ואיגוד המסעדות הגישו היום (שלישי) בקשה להפוך לידידות בית המשפט בדיון בבג"ץ - נגד הרבנות הראשית לישראל, המשרד לשירותי דת והמועצה הדתית ירושלים. התאחדות המלונות הבהירה את המהלך: "הגיעו מים עד נפש, מונופול הכשרות מייקר את המחירים לאורחים".

לסיפורים הכי מעניינים והכי חמים – הצטרפו לפייסבוק שלנו

בפנייה לבג"ץ העריך מנכ"ל התאחדות המלונות בישראל, נועז בר ניר, כי עלויות הכשרות עומדות על כ- 366 מיליוני שקלים לשנה. במסמך הובאו מספר דוגמאות לאופן בו מונופול הכשרות משפיע על תחום המלונות: מוצרים כשרים כגון תירס, תאנים, תותים וביצים קלופות שהוחזקו במקרר נפסלים על ידי הרבנות הראשית, שגם מתירה להגיש פטריות רק מתוצרת מסוימת ודורשת שעלי המאכל - חסה, פטרוזיליה ועוד - יהיו מתוצרת מבוקרת כמו "גוש קטיף".

עלים מכשרות "גוש קטיף" יקרים לפעמים בעד 400% מעלים עם כשרות מקלה יותר - וגם מכילים חומרי הדברה רבים בגלל שיטת הגידול. "כך יוצא שבתי המלון אינם רשאים לרכוש ולהגיש לאורחיהם עלי מאכל מתוצרת חקלאית כשרה רגילה, למרות שזו נמכרת בחנויות וברשתות תחת השגחה", הסבירו בעתירה. "הבעיה מחריפה כאשר בתי מלון נדרשים לרכוש תוצרת מיצרנים מסוימים בלבד, ללא סיבה הלכתית הנראית לעין, תוך שהמשגיחים, או הרבנות המקומית, משתלטים על התפריטים ומכתיבים למלונאים מה להגיש, ומה לא להגיש".

סיאוב וביורוקרטיה במערך הכשרות (צילום: יעקב נחום, פלאש 90)
אילוסטרציה | צילום: יעקב נחום, פלאש 90

כמו כן טוענים העותרים כי מבנה הרבנות והמועצות הדתיות מוביל לכך ש"תעודות הכשרות המוענקות בארץ אינן בעלת סטנדרט אחיד ואין לכשרות כללים אחידים מחייבים" - ולכן כל מלון ומסעדה כפופים למשגיח המקומי או למועצה הדתית המקומית. "כך יוצא שכל רב במועצה דתית מקומית, עשוי ליטול לעצמו חירות לפסוק, להחמיר ולהוסיף תנאים על התנאים המפורטים בנוהל של הרבנות הארצית, וזאת כראות עיניו. התוצאה היא שנוהל הכשרות של הרבנות מהווה פעמים רבות רף תחתון, מחמיר אף הוא, כאשר המלונות מוצאים עצמם אל מול פרשנות של הרב המקומי, עד מצבים מגוחכים שבהם בתי מלון מאותה רשת מלונות מתמודדים עם הוראות הלכתיות שונות, לעיתים אף סותרות".

לדבריהם, חלק מהאיסורים כלל לא נוגעים לכשרות - אך בתי המלון צריכים לעמוד בהם כדי לשמור על תעודת הכשרות. כך למשל בחלק מבתי המלון נאסר על הגשת אוכל חלבי בחדרי האוכל, או בשטחים ציבוריים, אלא אם כן חלפו משעת סיום הארוחה הבשרית 6 שעות. במקרים אחרים משגיחים הנחו לסגור חדרי כביסה וגיהוץ בשבתות וחגים - וגם עצי אשוח הורחקו, גם כאשר אורחי המלון הם נוצרים.

הרבנות הראשית, ארכיון (צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות)
התנהלות הרבנות מייקרת את המחיר? | צילום: יונתן סינדל / פלאש 90, חדשות

העותרים הדגישו כי לעיתים גם הרבנות דורשת להעסיק משגיחים שאינם מתאימים לתפקיד, רק בשל היותם מקורבים - וגם מבקשת להקצות "חדרי אירוח בפנסיון מלא" למשגיחים ולבני משפחותיהם בסופי שבוע ובחגים.

"עלויות הכשרות המופקעות מחלחלות למחירים שהמלונות גובים מאורחיהם, ומהוות חלק מהסיבות לפערים הגדולים בין מחירי הארץ לחו"ל", הסביר בר ניר. "את הרבנות ואת משגיחי הכשרות בבתי המלון לא מעניינות הוצאות המעביד, כך שמבחינתם אפשר לדרוש מהמלונאים כל דבר, וזאת אחת מהסיבות להעדפת חופשות בחו"ל במלונות לא כשרים, על פני חופשות בארץ.". לפנייה הצטרפה תנועת נאמני תורה ועבודה - תנועה דתית אורתודוכסית, שפועלת לשיפור שירותי הדת בישראל - ואיגוד המסעדות, באמצעות עו"ד אסף בנמלך ונעמה הורן ממשרד עו"ד טולצ'ינסקי שטרן מרציאנו כהן לויצקי ושות'.