זיכיון ים המלח יוצא למכרז פתוח ב-2026 לראשונה מזה 65 שנה
ICL ויתרה על זכותה הבלעדית לנצח את המכרז החדש תמורת תשלום של 2.54 מיליארד דולר. חלק המדינה מרווחי המפעלים יזנק מ-34% ל-50%, והזיכיון החדש יכלול דרישות סביבתיות מחמירות שלא היו בעבר


משרד האוצר וחברת ICL הגיעו להסכמות מקדימות שיאפשרו פתיחת מכרז פומבי על זיכיון מפעלי ים המלח. המהלך מסיים 63 שנות בלעדיות של החברה באתר, כאשר ICL מסכימה לוותר על זכויות שהבטיחו לה את המשך השליטה גם לאחר תום הזיכיון הנוכחי. תמורת הסכמתה, תקבל החברה פיצוי כספי של 2.54 מיליארד דולר עבור הציוד והתשתיות במפעלים.
זיכיון מפעלי ים המלח הוענק לכי"ל (שמה הקודם של ICL) ב-1961, ואמור לפוג ב-2030. בהסכם הפרטה מתחילת שנות התשעים, קיבלה החברה הבטחה מיוחדת: במכרז הבא, תהיה לה זכות להציע את אותו המחיר כמו כל מתחרה ולקבל את הזיכיון באופן אוטומטי. הזכות הזו למעשה חסמה כל תחרות אמיתית. כעת, במסגרת ההסכמות החדשות, מוחקים את הסעיף הזה.
שינוי נוסף נוגע לערך הנכסים שבבעלות ICL במפעלים. דרישתה הראשונית של החברה הייתה 6 מיליארד דולר. לפי החישוב החדש, מכירים רק בעלות ההשקעות המקוריות, בניכוי הערך שכבר "נצרך" במהלך עשרות שנות הפעילות. התוצאה: 2.54 מיליארד דולר - פחות ממחצית מהסכום המבוקש.
בנוסף, ICL מתחייבת להעביר לידי הזוכה החדש במכרז את כל המידע המקצועי שנצבר אצלה, רשימות ספקים ולקוחות, וגם את קופות הפנסיה והקרנות של העובדים - שככל הנראה ימשיכו לעבוד במפעלים גם תחת הזכיין החדש.
"צריך לוודא שהחברה תעמוד בהתחייבויות שלה"
החוק שייכתב בשבועות הקרובים יחייב את הזכיין - ישן או חדש - בעמידה בתנאים סביבתיים, תכנוניים ושימור השטח הפתוח סביב האתר. מבחינה כלכלית, המדינה תגבה 50% מהרווחים במקום 34% כיום, באמצעות מנגנון המכונה "מס ששינסקי" - דומה למה שמשלמות חברות הגז על משאבי הטבע שהן מפיקות. חלק מהכסף ייגזר לקרן העושר הלאומית לדורות הבאים, וחלק ישמש את הממשלה השוטפת. איך בדיוק יתחלק הכסף בין שני הערוצים - עדיין בדיון.
לו"ז המכרז קובע מיון מקדים של מועמדים כבר באמצע 2026. גם ICL רשאית להגיש הצעה, אך הפעם היא תידרש להתמודד מול יריבות אמיתיות.
עמותת לובי 99, המייצגת את הציבור בנושאי ריכוזיות כלכלית, מגיבה בזהירות להסכמות. "ביטול זכות הקדימה של ICL הוא תנאי בסיסי לתחרות אמיתית", כותבים נציגי הארגון. "עם זאת, צריך לוודא שהחברה תעמוד בכל ההתחייבויות שלה - בעיקר העברת הידע המקצועי והיישום המלא של הסכם קציר המלח, שהוא הליך הכרחי לפני כל מכרז".
לדברי לובי 99, הם ימשיכו ללחוץ על שלושה עקרונות מרכזיים: "אחריות סביבתית גדולה יותר תחת העיקרון של 'המזהם משלם'; הגדלת חלק הציבור מהרווחים; ושקיפות מלאה. ההיסטוריה של ICL כקונצרן ענק מחייבת אותנו לעקוב אחרי היישום מקרוב מאוד".
למה ים המלח שווה כל כך הרבה כסף
מפעלי ים המלח מייצרים מינרלים נדירים - ברום, אשלגן ומגנזיום - בשיטת אידוי פשוטה של המים. השיטה הזאת, שלא דורשת חפירה או כרייה, נחשבת לזולה וחסכונית ביותר בהשוואה העולמית. אבל יחד עם היתרון הכלכלי, יש גם מחיר סביבתי כבד: הפעילות תורמת לירידה ברמת המים, לנזקים לחוף, ולבעיות נוספות באזור שהוא יעד תיירותי ושמורת טבע ייחודית.
הביקורת הציבורית השנתית טוענת שהזיכיון הישן לא הניב מספיק הכנסות לאוצר ולא חייב את המפעילה בסטנדרטים סביבתיים גבוהים דיים. האוצר רואה בסיום הזיכיון הזדמנות לתקן את שני המרכיבים האלה.
