אחת ההבטחות של "ממשלת השינוי" הייתה להוריד את המחירים בסופר. הממשלה הצהירה שתפתח ליבוא כל ענף שאינו פתוח ובכך תוריד את המחירים בישראל ותשווה אותם למחירים בשאר העולם. לשם כך החל שר האוצר בסדרה של הפחתת מכסים: מחמאה דרך דבש וגבינה ועד ירקות ופירות, השר חתם על מספר צווים שהיו אמורים לסייע להוזיל את הקנייה שלנו. מה קרה בפועל? ד"ר חזי גור מזרחי, מייסד המכון לחקר הקמעונאות, בדק עבור קוראי N12.
חמאה
לאחר שנחשפנו בשנה שעברה (ולא בפעם הראשונה) לתופעות החוסרים בחמאה ומוצריה במדפי המרכולים, החמאה עלתה לסדר היום ושר האוצר חתם בסוף השנה שעברה על צו המורה על ביטול המכס בחמאה ומוצריה ופתיחת השוק ליבוא. אכן פעולה מבורכת אך התוצאה פחות:
מוצרי החמאה הצרכנית נשלטים בשוק על ידי קונצרן תנובה והמוצר היה תחת פיקוח עד לסוף שנת 2021 ומחירו המפוקח עמד על 39.4 שקלים לק"ג (3.94 לאריזת 100 גרם). מאז שהמוצר יצא מהגבלת הפיקוח, ביטול המכסים ופתיחת היבוא לא נצפו יותר חוסרים במדפים והצרכן הישראלי נחשף למותגי חמאה חדשים, טעמים ואיכויות מאירופה, אך המחיר הממוצע בסגמנט החמאה זינק בכ-60%.
חמאה של המותג לורפק, משווקת בארץ על ידי חברת שטראוס במחיר של 62.50 שקלים לק"ג וחמאה מפינלנד תחת המותג וליו, נמכרת במחיר של 64.50 שקלים לק"ג. זאת בזמן שמוצרי החמאה האירופאים נמכרים במרכז אירופה במחיר ממוצע של 35 שקלים לק"ג – כלומר למרות הוצאת החמאה מפיקוח ופתיחת השוק ליבוא ישנו פער עצום במחיר בין אירופה לישראל.
גבינה צהובה
בתחילת דצמבר אשתקד שר האוצר הגדיל שר האוצר את מכסות הייבוא הפטורות ממכס לגבינות קשות. החברות הדומיננטיות שפועלות בתחום הן חברת ויליפוד עם המותג יורו, שנותן מענה רחב לכל מוצרי תוצרת החלב והגבינות, חברת נטו וחברת יורוצ'יז.
הבשורה המשמעותית הגיע בעיקר בתחום הגבינות הקשות הצהובות הארוזות: בזמן שהמחיר המקסימלי המפוקח על גבינה צהובה במכירה לפי משקל במעדניה עומד על 4.05-4.27 שקלים ל-100 גרם (הפער בין עמק לגלבוע), מחיר גבינת עמק 400 גרם 28% פרוסה ארוזה עולה לצרכן בממוצע 30 שקלים, דהיינו 7.50 שקלים ל-100 גרם.
פתיחת השוק ליבוא אפשרה לכניסה של מותגים זולים יותר: גבינה צהובה של המותג יורו של ויליפוד 400 גרם ארוז 28% מגיע עם מחיר מוטבע של 13.60 שקלים, כלומר 3.4 שקלים ל-100 גרם, פחות מחצי המחיר מגבינת עמק, ואפילו זולה יותר מהגבינה המפוקחת. כך גם במותג עלמה של חברת נטו גאודה 400 גרם, שנמכרת במחיר של 13.20 שקלים, כלומר 3.30 שקלים ל-100 גרם.
גבינות רכות
בסוף השנה שעברה, בקביל להגדלת המכסות של הגבינה הקשה, חתם ואישר השר צו המורה על ביטול במכסים במוצרי החלב בסגמנטים היוגורט, הגבינות הרכות עד 5% שומן. התוצאות, לצערנו, שונות:
מעדן יוגורט של יופלה תנובה, דנונה, שטראוס או מולר, של החברה המרכזית למשקאות בנפח של 150 מ"ל נמכרות לצרכן במחיר ממוצע של 4.50 שקלים ומחירן נותר ללא שינוי בשנה האחרונה. מחיר של מוצר מקביל תחת המותג יורו של ויליפוד נמכר במחיר ממוצע של 4.10 שקלים לגביע, נמוך בכ-10% מהמותגים הידועים. במקביל, מותגים כמו דנונה ומולר נמכרים ברשתות המזון באירופה במחיר ממוצע של 2.10 שקלים לגביע - חצי מהמחיר בישראל.
ליטר יוגורט ביו עזים נמכר במחיר ממוצע של 22 שקלים בישראל, לעומת מחירו באירופה שעומד על 8.70 שקלים לליטר. מדובר בפער של כ-150% וגם הממשלה הזו טרם הצליחה למצוא לצרכן הישראלי פתרונות ליוקר המחיה. בין הסיבת אפשר למנות את העובדה שמדובר בשוק ריכוזי מאוד, ששולטות בו תנובה ושטראוס, עם נאמנות מותג גבוהה מאוד ופתרונות הכשרים לקהלי יעד רחבים.
ביצים
במהלך פברואר אישרו משרדי האוצר והחקלאות יבוא של מיליארד ביצים טריות פטורות ממכס. גם בשוק זה הריכוזיות מובהקת ולמעשה המדינה שולטת באופן מוחלט. גם אישורי היבוא ניתנו לחברות ששולטות בשוק. למרות שלא נצפה מחסור לקראת חג הפסח כמו בשנים קודמות, התהליך לא הוביל ולא יכול היה להוביל להוזלה לצרכן. הביצים הטריות נמצאות תחת מחירי הפיקוח ולא משנה כמה מייבאים מחירן לא ישתנה. זאת בניגוד לביצי החופש וסדרות הביצים המיוחדות, שמחירן גבוה עד פי 2 מהביצים הרגילות.
דבש
במהלך פברואר הרחיב משרד האוצר את ביטול המכסות הפטורות ממכס לדבש – מ-1,100 טונות ל-2,000 טונות. מחיר המכס לק"ג דבש עומד על 5.20 שקלים וכמות היבוא שהגיעה לישראל בשנים האחרונות נאמדה בממוצע של פחות מ-1,000 טונות לשנה.
מחיר הדבש בישראל לא השתנה בשנה האחרונה. בשוק יש ריכוזיות גבוהה - חברת שטראוס שולטת ב-55% ממכירות הדבש, תחת המותג "יד מרדכי". שני מותגים נוספים, "עין חרוד" ו"עמק חפר" מהווים יחד 30% מסך המכירות בישראל, כך שכל שאר השחקנים בקטגוריה מתמודדים על 15% מנתח השוק. גם הדבש המיובא נמכר תחת המותגים הישראלים.
פירות וירקות
הסערה העיקרית שמתחוללת בשוק הינה המחלוקות בין החקלאים לקמעונאים בתוצרת הירקות והפירות הטריים מי הוא המרוויח העיקרי ולמה קיימים פערי מחירים כפי שמציגים לנו המגדלים בין המחיר שיוצא המוצר מהשדה למחיר שהוא מוצג על דוכן הירקות,
כחלק מהרפורמה בחקלאות שאושרה במסגרת חוק ההסדרים, חתמו שר האוצר ושר החקלאות במהלך מרץ על ביטול מידי של מכסים על מגוון פירות וירקות, טריים וקפואים, כמו: אבוקדו, שום, אפונה, שעועית, תאנים, אננס, פירות יער, פטריות ועוד. אמנם פתיחת ייבוא היא מבורכת גם כשמדובר באננס, אבוקדו או פירות יער, אך המוצרים האלו אינם מוצרים שכיחים בסל הקנייה שלנו כמו שאר המוצרים ברשימה. הירקות המרכזיים שקונה הצרכן הישראלי הם עגבנייה, מלפפון, בצל, תפו"א, כרוב, פלפלים וחציל, שמהווים כ-80% מהצריכה שלנו.
גם אם נוריד את מחיר האננס למחיר זול יותר מעגבנייה, עדיין הצריכה תהיה תוספתית ולא תחליף את מוצרי הבסיס, כך שההשפעה שלה על מחיר הסל המשפחתי תהיה שולית. בנוסף, במקביל למכסים, קיימות גם תקנות להגנת הצומח שמונעות ייבוא של ירקות ופירות מזנים מסוימים.
מלבד הצווים שכבר נחתמו, ישנם צווים שפורסמו להערות הציבור וצפויים להיחתם בהמשך, בין השאר בענף הבשר הטרי, שמן הזית והדגים. עם זאת גם בענפים הללו צפויות תוצאות דומות. הממשלה אולי מתגאה בהורדת המכסים אך מדובר בצעד משלים בלבד, ולא הצעד המרכזי שיאפשר את הורדת יוקר המחיה בישראל. בתקופה של עליות מחירים, חשוב שהממשלה תשקול תוכניות משמעותיות ומקיפות יותר להסרת חסמים לייבוא ולטיפול בריכזויות במשק.
*נתוני המחירים הממוצעים מבוססים על אתרי משרד הכלכלה ואתר פרייסז, מחירי המוצרים במדינות אירופה וטורקיה מבוססים על דיווחי הרשתות REWE ורשת CARREFOUR ונכונים לתאריך 20/04/2022 הנתונים מבוססים על מחקרי שוק וסקרים מטעם המכון לחקר הקמעונאות ועל פי נתוני הלמ"ס וחברת סטורנקסט.