בנק ישראל העלה אתמול (שני) את הריבית בשיעור חריג של 0.4%, כחלק מהמאבק שלו באינפלציה המתגברת. העלאת הריבית נועדה להאט את הפעילות במשק ולמתן את הביקושים, ובכך לעצור את קצב עליית המחירים שהגיעה בחודש אפריל ל-4%. אך להחלטה של בנק ישראל יהיו השלכות נוספות, חלקן מידיות וחלקן יתבטאו בטווח הארוך.

המשכנתאות מתייקרות

ההשפעה המידית של העלאת הריבית היא עלייה בריבית הפריים. ריבית הפריים היא ריבית שקובעים הבנקים המסחריים, במרווח של 1.5% מריבית בנק ישראל, והיא מהווה בסיס להחזר על הלוואות. עד שתיכנס לתוקפה החלטת הריבית של הבנק בחודש הבא, ריבית הפריים במשק עומדת על 1.85%. ברגע שריבית בנק ישראל תעלה, ריבית הפריים תקפוץ גם היא ב-0.4%, לשיעור של 2.25%. בהמשך השנה צופה בנק ישראל שהריבית במשק תגיע ל-1.5%, כלומר ריבית פריים של 3%. 

ריבית הפריים משפיעה על כל לוקחי ההלוואות, ובראשם מי שמחזיקים במשכנתאות לדיור. אנשים שמשלמים היום משכנתא במסלול צמוד לפריים יצטרכו להתמודד עם עליית החזרים של עשרות שקלים בחודש, שתלך ותגדל עד לסוף מהלך ההעלאות של בנק ישראל. גם מי שירצו לקחת הלוואה חדשה לדיור יגלו שהבנקים מציעים הלוואות בתנאים פחות נוחים - הן במסלולים הצמודים לפריים והן במסלולים הקבועים שאינם צמודים. 

עם זאת, חלק מהמשכנתאות גם צמודות למדד המחירים לצרכן, שעולה בקצב גבוה יותר מקצב עליית הריבית. במובן זה יכול בהחלט להיות שעדיף לישראלים רבים שבנק ישראל יעלה את הריבית וישפיע על המסלולים הצמודים לפריים, אם הוא יצליח לעצור את האינפלציה במשק.

טלטלה בבורסות

העלאת הריבית תשפיע על כל ההלוואות במשק ולמעשה תייקר את הכסף. במקביל, העלאת הריבית הופכת את הפיקדונות בבנקים לאפיקי השקעה מניבים יותר, שכן גם הריביות עליהם יעלו בסופו של דבר. שתי ההתפתחויות הללו, יחד עם צפי להתגברותן ככל שהריבית במשק תוסיף לעלות, מרחיקה משקיעים מאפיקי השקעה שנחשבים מסוכנים ומקרבת אותם לאפיקים בטוחים יותר.

זאת הסיבה שאנו רואים מאז תחילת 2022 טלטלה בשווקים: המשקיעים שצופים את עליות הריבית בכל העולם, ובפרט בארה"ב, מבינים שרבים יתרחקו מהשקעה במניות שנחשבת מסוכנת יחסית (בוודאי שביחס להשקעה בפיקדון בבנק), ומאמינים שערכן של המניות יירד בטווח הקרוב. בתגובה הם מוכרים את המניות שלהם ולמעשה מניעים את התהליך של ירידת ערך המניות כבר עכשיו, כשהריביות עוד נמוכות.

התהליך הזה אמנם קורה בכל העולם, אך ככל שבנק ישראל יעלה את הריבית פה בארץ, כך הוא יתגבר בבורסה בתל אביב, וסביר להניח שכבר בימי המסחר הקרובים נראה את ההשלכות המידיות על המניות הנסחרות בת"א.

מחירי הנדל"ן

בתאוריה העלאת הריבית הייתה אמורה להשפיע על מחירי הדיור בישראל ולהוריד אותם - היא מייקרת את המשכנתאות (כלומר את ההלוואות לדיור) ומייצרת אפיקי השקעה נוחים יותר. עם זאת, בישראל מחירי הדיור הגבוהים לא מושפעים רק מעודף ביקושים שנוצר על ידי משקיעים, אלא ממחסור אמיתי בהיצע. חלק גדול מהביקוש לדירות הוא קשיח, כלומר אנשים רוצים להגיע לבית לא משנה כמה הוא עולה, אך אין מספיק בתים למכירה, הליכי התכנון ארוכים וקרקעות לא מופשרות לבנייה. בקיצור, ההיצע לא מצליח לעמוד בביקוש.

ובכל זאת, הקונספציה הישראלית שמחירי הנדל"ן ימשיכו לעלות לא משנה מה, בהחלט מעודדת רבים לקנות דירה ומהר. העלאת הריבית, בוודאי אם תגיע לאחוזים גבוהים יותר, עשויה לאפשר לצעירים להשקיע את הכסף בבנק, בלי הסיכון שקיים בבורסה, ובלי צורך לרכוש דירה ולהעלות את מחירי הדיור.

הקניות בסופר

העלאת הריבית אמורה לעצור, או לפחות למתן, את עליות המחירים. אחרי שנתיים של מגיפה שבהן הוזרם כסף לשוק כמעט ללא בקרה, בשנת 2022 המחירים החלו לעלות. הביקושים הכבושים, הדברים שאנשים רצו לקנות בגלל הקורונה אבל חששו לבזבז כסף בזמן משבר, התפוצצו לנו בפנים. הישראלים, כמו תושביהם של שאר מדינות המערב, ניצלו את הכסף שיש להם ביד כדי לקנות והרבה.

במקביל, הבעיות בשרשראות האספקה שיצרה מגיפת הקורונה ואחריה המלחמה באוקראינה, הקטינו באופן משמעותי את יכולת הייצור והאספקה. ההיצע לא מצליח לעמוד בקצב של הביקושים. התוצאה - המחירים עולים. האינפלציה בישראל הגיעה לקצב של 4% בשנה, אחוז מעל היעד של בנק ישראל, והיא צפויה להמשיך לעלות.

כעת בנק ישראל מעלה את הריבית, ומאותת על העלאות ריבית עתידיות נוספות, כדי למתן את הביקושים האדירים. הבנק מבקש "להרגיע" את השוק, להאט את הפעילות, ובכך להוריד את המחירים. האם הוא יצליח בכך? זה לא תלוי רק בו, אלא גם בהתפתחויות העולמיות בתחום ההיצע.