גילתה שבבעלותה מניות בנות יותר ממאה שנה: תושבת פתח תקווה פנתה לחוקר על מנת שיברר אם יש בבעלותה נכסים ישנים של אבותיה - וגילתה כי היא מחזיקה במניות יקרות ערך של בנק יהודי שהוקם ב-1902. כיום כל מניה כזו שווה אלפי שקלים. אצל האפוטרופוס הכללי יושבות עוד מאות עד אלפי מניות דומות, מבלי שבעליהן החוקיים ידרשו אותן. אולי הן שייכות לכם?
הכל התחיל משמועה שהתגלגלה במשפחתה של אותה אישה, ולפיה הם צאצאים של משפחה עשירה במיוחד, ממייסדי פתח תקווה. היא החליטה לשכור את שירותיו של עו"ד עוז שושן, המתמחה באיתור בעלים היסטוריים של נכסים, בתקווה לגלות את האמת. לאחר חקירה ארוכה, שכללה נבירה בארכיונים ובמאגרי רכוש ללא בעלים, גילה עו"ד שושן כי הלקוחה היא אכן נצר לאותה משפחה - ולכן ניתן היה לשייך לה מספר קרקעות ונכסים שהיו בבעלות אבותיה.
בין היתר, התברר כי בשנת 1910 רכש אבי סבתה מניות של בנק 'אוצר ההתיישבות היהודית', שמאז נשכחו. בעבר מחיר כל מניה היה לירה שטרלינג אחת, אך כיום כל מניה כזו שווה 2,500 שקלים. 'אוצר ההתיישבות היהודית' (אוה"ה) הינו בנק שהוקם בשנת 1902, בימי ראשית הציונות, ומטרתו הייתה לממן את ההתיישבות בארץ ישראל. לטענת עו"ד שושן, יהודים רבים רכשו מניות רבות של החברה בשנותיה הראשונות של הציונות, תוך שהם רואים בכך שליחות. בעלי מניות רבים נספו בשואה או נפטרו במהלך השנים וכך מאות ואף אלפי מניות של הבנק נשכחו ולא נפדו עד היום.
אז איך תגלו אם גם אתם זכאים? כיום מאגר המניות נמצא אצל האפוטרופוס הכללי, ואין רשימה מסודרת של כלל בעלי המניות. גם הצאצאים של אלו שכן רשומים לא מקבלים על כך הודעה מסודרת, מפני שאין לאפוטרופוס אינטרס לבצע מחקר ולמצוא את הבעלים העכשווים של אותן המניות. לכן, על מנת לגלות האם יש בבעלותכם אלפי ואולי עשרות אלפי שקלים במניות שאינכם יודעים עליהן - עליכם לחפור במסמכים ישנים של המשפחה, או להסתמך על שמועות שרצו מפה לאוזן לאורך דורות, כפי שעשתה אותה תושבת פתח תקווה שפדתה את המניות.
גם אם כבר גיליתם שסביר להניח שיש בבעלותכם מניות, הדרך עוד ארוכה - עליכם כעת להוכיח את בעלותכם. בשנים הללו מניות עוד נקנו באמצעות שטרות, ולכן על פניו על מנת להוכיח את הבעלות צריך להראות את השטר המקורי של המניה. בפועל מדובר במסמכים שרוב המשפחות לא שמרו, ולכן על מנת להוכיח את בעלותכם יש למצוא ולהוכיח קשר משפחתי לבעלים המקוריים של המניה.