בנק ישראל יעלה מחר (שני) את הריבית, בכך כמעט אין ספק, השאלה היחידה היא בכמה: ההערכות נעות בין עלייה מתונה של 0.25% לעלייה חדה יותר של 0.4%, וההחלטה של בנק ישראל תלויה במידת החשיבות שיקנה לכל אחת מההתפתחויות האחרונות בכלכלה הישראלית. על מי תשפיע העלאת הריבית ומה הסכנות?
שני הנתונים המרכזיים שבנק ישראל יצטרך להתייחס אליהם הן האינפלציה והצמיחה: האינפלציה בישראל הגיעה ל-4% בחודש אפריל, שיא של כמעט 11 שנים, מה שמבהיר לבנק כי המשק המקומי אינו חסין מפני עליות המחירים בעולם. לצד זאת, ברבעון הראשון של 2022 נרשמה במשק הישראלי התכווצות של הכלכלה. מכיוון שהעלאת ריבית ממתנת את הפעילות במשק, התפתחות זו מושכת את החלטת בנק ישראל לצד השני ועלולה להאט את קצב העלאות הריבית.
בכמה הריבית תעלה?
מאז החלטת הריבית האחרונה, הריבית במשק עומדת על 0.35%. גיא בית אור, הכלכלן הראשי של "פסגות בית השקעות", מעריך הבוקר בסקירה השבועית שלו כי הוועדה תחליט על העלת הריבית ב-0.25% - לרמה של 0.6%. בית אור מסביר כי על אף האצת האינפלציה והרטוריקה הניצית של הפד (שתומכים בהעלאת ריבית מהירה), נתוני הצמיחה השליליים שפורסמו בשבוע שעבר יחד עם הסיכון לפעילות הכלכלית בישראל בעקבות הירידות החדות בשווקים הגלובליים והשפעתן על ההייטק הישראלי, מובילים אותו להעריך כי בנק ישראל לא ירצה להפתיע את המשקיעים בהעלאה אגרסיבית מידי.
לא כולם חושבים כמוהו. כלכלני בנק לאומי, ד"ר גיל מיכאל בפמן, הכלכלן הראשי, ודודי רזניק, אסטרטג ריביות בלאומי שוקי הון, מעריכים בסקירה השבועית שלהם כי בנק ישראל צפוי להעלות את הריבית בהחלטה הקרובה ב-0.4%, לרמה של 0.75%, ושבעוד כשנה צפויה הריבית לעמוד על כ-2%.
כלכלני לאומי מציינים בהערכתם את השיא בקצב העלייה השנתי של מדד המחירים לצרכן ואת ההערכה שהעלייה באינפלציה צפויה להימשך גם בחודשים הקרובים. בנוסף בבנק לאומי מתייחסים לירידה בתוצר כירידה שהיא טכנית בעיקרה, אשר נובעת מהתוצר הגבה שנרשם ברבעון הקודם, ולא מבטאת האטה במשק. לפיכך הם מעריכים כי להתפתחות זו לא תהיה השפעה משמעותית על החלטת בנק ישראל.
על מה משפיעה הריבית?
העלאת הריבית תשפיע באופן מידי על רוכשי הדירות שחלק מהחזרי המשכנתא שלהם צמודים לפריים. העלאת הריבית הקודמת העלתה את הפריים ל-1.6% ל-1.85%, העלאה שמשמעותה עשרות שקלים בכל חודש למחזירי המשכנתאות. העלאת הריבית הקרובה תוסיף להכביד על רוכשי הדירות.
העלאת הריבית מקשה למעשה על כל לוקחי ההלוואות, לא רק הלוואות הדיור, ועל כן מכבידה על הצרכנים ועל המשקיעים כאחד. זו מטרתה של העלאת הריבית, שממתנת את הביקושים במשק על ידי צמצום הכסף הנזיל, שנשפך לשוק במהלך משבר הקורונה. על כן, העלאת הריבית צפויה גם להמשיך להפיל את הבורסה ולהוזיל את החברות הנסחרות בה.
בטווח הארוך יותר התקווה היא שריבית גבוהה תמתן את עליות המחירים בכל התחומים, ממחירי הדירות ועד לקניות שלנו בסופר. עם זאת, הריבית משפיעה רק על צד הביקוש, וכל עוד צד ההיצע נתקל בבעיות משמעותיות (תקלות בשרשראות האספקה של מוצרי הצריכה או מחסור בבנייה למגורים בתחום הנדל"ן), עליות המחירים כנראה לא ייעצרו לחלוטין.
בשל ההשפעות הממתנות של העלאת הריבית, בבנק ישראל צריכים להיזהר שלא לגרור את המשק למשבר בשל העלאת ריבית מהירה. "על הבנקים מרכזיים מוטלת פעולת איזון עדינה" מסביר מייקל סטרובק, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי קרדיט סוויס. "הם צריכים להנדס האטה כלכלית בלי לגרום למיתון מוחלט, הם מחויבים להילחם באינפלציה, אבל הם לא יכולים לתקן את הבעיות בצד ההיצע. ולכן הריביות הריאלית עולות. כל עוד ההיצע מוגבל והביקוש חזק, הבנקים המרכזיים יישארו ניציים בנושא גובה הריבית".