סטארטאפ ניישן - אבל בחלל: שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה אורית פרקש הכהן (כחול לבן) הטילה על סוכנות החלל הישראלית להכין תכנית אסטרטגית לתעשיית החלל הישראלית, כלמר תוכנית שתהווה בסיס להקמת תעשיית הייטק חלל בארץ. את התכנית צריכה הסוכנות להגיש לשרה בתוך 60 ימים.

במכתב, ששוגר למנהל סוכנות החלל, והגיע לידי N12, נכתב כי: "תכניות העבודה של סוכנות החלל הישראלית אינן מותאמות לשינוי האסטרטגי האמור שחווה תחום החלל, ולכן מתקיים צורך כי תבצע עבודה אשר תגדיר מחדש את מטרותיה הלאומיות האזרחיות של הפעילות הישראלית בתחום החלל". עוד הוסיפה השרה: "הגם שבמהלך השנים צברה תעשיית החלל הישראלית הערכה בינלאומית - הרי שהיא מבוססת היום ברובה המכריע על התעשיות הבטחוניות בישראל. עלינו החובה לרתום יכולות אלה להישגים גם בתחום החלל האזרחי".

לייצר תרופות בתנאי חוסר כבידה

גורמים בלשכת השרה ובסוכנות החלל, הכפופה למשרד החדשנות, אמרו ל-N12 שהם דנו ביניהם בנושא, והתברר שסוכנות החלל לא עדכנה את המדיניות והתכניות שלה מאז הקמתה, זאת על אף שהתחום התפתח מאוד בעולם. הסוכנות התמקדה עד כה רק בתעשיות הביטחוניות, בזמן שבעולם התפתח סקטור חדש לחלוטין של "תיירות חלל": אנשים המשלמים על טיסות פרטיות לחלל.

בנוסף, מסבירים בסוכנות החלל כי התפתחות הטכנולוגיה בשנים האחרונות הורידה משמעותית את עלויות השיגור לחלל.  עלות שיגור החומרים המאפשרים בנייה ופיתוח בחלל הוזלו באלפי אחוזים. אם בשנות ה-80 שליחת קילו אחד של חומרים לחלל עלתה כ-85 אלף דולר, כיום הדבר עולה פחות מאלף דולר לקילו. בנאס"א מעריכים שעד שנת 2040 שליחת קילו אחד תעלה פחות מ-100 דולר, ובהמשך - דולרים בודדים בלבד.

 

אבל למה שנרצה לשלוח חומרים לחלל? מסתבר שמרחב החלל מספק תנאים אידיאליים לייצור בתחומים שונים. לדוגמא - ישנן תרופות מסוימות או חומרי חיסון שכאשר הם מיוצרים בכדור הארץ, החומר צמיגי מדי ולכן אפשר לקבל אותו רק באינפוזיה. לעומת זאת, כשהם מיוצרים בחלל החומר נותר דליל וישנן טכנולוגיות השומרות עליו כך גם כשהוא מובא לארץ, ובכך ניתן לייצר ממנו חיסון. דוגמא נוספת היא מתחום האופטיקה: ייצור עדשה יכול לקחת שעות כשמדובר בדבר פשוט ועד שנים ארוכות לעדשות מורכבות כמו טלסקופים. פיתוח ישראלי של חוקרים מהטכניון מאפשר ליצור עדשות, גם מורכבות ביותר, תוך דקות ספורות - כשתהליך הייצור מתבצע בחוסר כבידה. 

"חלל זה עדיין משחק של גדולים"

ובכל זאת נשאלת השאלה - למה שהציבור הישראלי ישלם על זה? אם תעשיית ההייטק רוצה להתפתח בתחום החלל היא יכולה לעשות זאת בעצמה. גורם בסוכנות החלל הסביר כי לאור העובדה שמדינת ישראל כבר נכנסה לתחום החלל, חלק גדול מהטכנולוגיות כבר קיים, בעיקר מערכת הביטחון. לכן, ההשקעה הנוספת, על אף שאין עדיין הערכה סופית של העלות שלה, תהיה קטנה יחסית למה שכבר הושקע. לטענת הגורם: "יהיה זה עוול אם ישראל לא תעשה צעד קטן נוסף ותהפוך מה שכבר קיים בארץ למשהו משמעותי ורחב יותר". 

אורית פרקש הכהן (צילום: יונתן סינדל, פלאש 90)
רוצה להכניס את ההייטק הישראל לתחום החלל. השרה פרקש הכהן | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

לאחר בניית התכנית, במשרד גם מתכננים להציע תמריצים שונים לחברות שיציעו פיתוחים בתחום. "חלל זה עדיין משחק של גדולים", הסביר אותו גורם. חשוב שפה יכנסו ההמלצות של גורמי מקצוע. אם ניתן רק לשוק ולגורמים עסקיים להחליט מה לעשות ללא תמריצים, הם כנראה ילכו למקום אחר. משקיעים מסתכלים ואומרים שהם יכולים ללכת לסייבר ובינה מלאכותית ולקבל החזר להשקעה תוך שנה וחצי - אז למה שהם ילכו לחלל? אבל פה קורה משהו ענק, ואנחנו לא יכולים לתת לשוק לעבוד רק עם עצמו, אנחנו פה כגורמי מקצוע כדי להשפיע עליו".