שמעון נוסע מדי יום מחדרה לעבודה בתל אביב. בדרך הוא מפזר את הילדים בבתי הספר ובגנים. ב-7:30 הוא מתחיל את המסע ומסיים אותו אחרי כשעתיים וחצי, בסביבות 10:00, באזור מחלף השלום. "אני מתחיל את יום העבודה עייף ועצבני", הוא אומר. "הפקקים מתישים". אתם מרגישים כמו שמעון? אתם לא לבד.
באפליקציית Waze, בה משתמשים יותר ממיליון וחצי נהגים מדי יום, ניתחו את הנתונים מתחילת חודש אוקטובר (אחרי החגים והחופש הגדול) והשוו אותם לפברואר 2020, רגע לפני שהקורונה נחתה עלינו. תחושת העצבנות בכבישים מוצדקת: העומס בכבישים ("הנסועה") זינק כמעט בשליש בממוצע ארצי - וליתר דיוק ב-26%.
"חיים על הקצה"
יניב גר בצפון ועובד בשרון, ליד נתניה. "היום יצאתי ב-5:30 מחיפה והגעתי ב-7:30", סיפר. "לנסוע שעתיים מחיפה לשרון זה לא הגיוני. אנחנו חיים על הקצה". גיא מאשדוד נתקע בבקרים ברחובות שליד ביתו. "אני יוצא כמעט בכל בוקר לעבודה מחוץ לעיר, כמו הרבה מהתושבים כאן", הוא מתאר. "יש לעיר הגדולה הזו רק שתי יציאות, והעומס עצום. לוקח לי 20 דקות רק לצאת מהעיר".
עדי מעמק חפר יצאה השבוע מביתה ב-6:20 בניסיון להימנע מהפקקים ולהגיע למקום עבודתה, גם הוא בשרון. זה לא עזר. "כבר מחוץ לשער היישוב עמדו מכוניות בפקק", אמרה. "בחוץ עדיין השמש לא עלתה, אבל הפקקים נוראיים. לא הגיוני שאסע 20 ק"מ במשך שעה וחצי".
נתיב פלוס פקקים
בדיוק לפני שנתיים, באוקטובר 2019, יצא לדרך הפרויקט הגדול של משרד התחבורה שנועד להקל על העומסים בכניסה הצפונית לתל אביב - "נתיב פלוס". בכביש החוף הוכשר נתיב מיוחד באורך 22 ק"מ וגם בקטע של נתיבי איילון דרום. הנתיב נועד לתחבורה ציבורית ולכלי רכב עם יותר מנוסע אחד. המטרה הייתה לעודד נהגים לאחד כלי רכב ולהקל על התנועה. במציאות זה נראה אחרת.
שמעון, שעובר ליד נתיב התחבורה הציבורית בכביש החוף, רואה בו בעיקר מטרד. "התוספת של הנתיב מייצרת עוד עיכובים בגלל שיש שוטרים לאורך הדרך שמחפשים את הנהגים הסוררים ורק גורמים להאטה או לעצירה של התנועה".
בני כבודי, עורך דיווחי התנועה של גלגלצ, לא מופתע מהנתונים ומהתחושות. "אנחנו חיים את זה", הוא אומר. "אם פעם הפקקים היו מתחילים ב-7 בבוקר, היום אנחנו מדווחים כבר מ-6 בבוקר על פקקים בכביש החוף, איילון צפון וכביש 6".
על הפקק המפורסם בכביש החוף לכיוון תל אביב כבודי וחבריו דיווחו בעבר הלא רחוק ככזה שמתחיל במחלף חבצלת ונמשך 40 דקות בסביבות שבע בבוקר. "היום העומס מתחיל מאור עקיבא, זמן הנסיעה עומד על כשעה וחצי, וזה עוד לפני שבע בוקר", הוא אומר.
טובעים במכוניות
"העלייה נובעת ככל הנראה מכמה סיבות", מנתחת הילה רוט, מנהלת קהילות גלובאליות ב-Waze. "בגלל המגבלות פחות אנשים נוסעים לחו"ל ויותר אנשים נוסעים בארץ. בנוסף, השימוש בתחבורה הציבורית עדיין נמוך, ככל הנראה בגלל החשש מצפיפות, מה שגורם לעלייה בקנייה ובשימוש בכלי רכב פרטיים". מנגד, רוט וחבריה רואים בשנה האחרונה עלייה של כ-170% בשימוש בקארפול, נסיעה שיתופית, דרך האפליקצייה שלהם.
יותר מכוניות על הכבישים זה גם מתכון בטוח ליותר תאונות. שנת 2021 כבר נרשמה כקטלנית ביותר על הכבישים. וכל תאונה, גם קשה וגם קלה, גורמת לעיכובים, וכך העומסים רק גדלים. בגלגלצ מספרים כי גם כבישים חדשים שנסללו לא עומדים בקצב של כמות המכוניות החדשות על הכבישים, ואפילו ההקלות שהם הצליחו להביא כשרק נפתחו, כמו בכביש 5 למשל, חזרו להתמלא בחודש האחרון.
אז מה עושים?
לקו הראשון של הרכבת הקלה בגוש דן נצטרך לחכות לפחות עוד שנה. במקביל, בשטח עובדים על הקמת מסילת הרכבת המזרחית בין חדרה לאזור כפר סבא. ייקח עוד כמה שנים עד שתפעל. בדרך ויתרו במשרד על הקמת חלק מהתחנות שתוכננו לקו הזה, בהן תחנת הרכבת היחידה בעמק חפר שנועדה להקל על עשרות אלפי תושבים.
בכמה אזורים נערך, עוד לא בהצלחה גדולה מדי, פיילוט בהפעלת מוניות שירות מחוץ לערים הגדולות. מדברים גם על הרחבת כבישים, סלילת נתיבי תחבורה ציבורית ושבילי אופניים. אבל בינתיים, כמו הפרויקטים, גם הנהגים זוחלים.
בקרוב צפוייה להגיע לכנסת לאישור סופי הצעת החוק להטלת אגרת גודש - "קנס" שנשלם על כניסה ברכב לאזורים שונים בגוש דן, לפי שעות. הרעיון הזה נועד, כמו "נתיב פלוס", לעודד נהגים להעדיף תחבורה ציבורית, ובמקביל להכניס לקופת המדינה יותר ממיליארד שקל בשנה שאמורים להיות מושקעים בפרויקטים לתחבורה.
התיזמון של בני כבודי מגלגלצ מדכא. "המצב הפך לקטסטרופה", הוא אומר. "כל הפתרונות ביחד נכונים, אבל הכל ייקח זמן. התחזית שלי לנהגים היא שכנראה שתהיו תקועים עוד הרבה זמן בפקקים".
תגובת משרד התחבורה
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "עם כניסת שרת התחבורה והבטיחות בדרכים לתפקיד היא הכריזה על שינוי סדרי העדיפויות. בהתאם לכך תפיסת המשרד השתנתה והותאמה לטיפול במצב החירום התחבורתי שמדינת ישראל נמצאת בו אחרי שנים של סדר עדיפויות ששם את הרכב הפרטי בראש. לראשונה בתולדות משרד התחבורה, כ-80% מתקציב המשרד מושקע בפרויקטים של תחבורה ציבורית שנועדו לאפשר לנוסעים והנוסעות אלטרנטיבה יעילה ובטוחה לרכב הפרטי.
"לפי נתוני חברת נתיבי ישראל, חלה עלייה של 7% בהיקף הנסועה בכבישים במרכז הארץ בשנתיים האחרונות, אחוז קטן משמעותית מן הנטען. משרד התחבורה פועל לקידום תחבורה ציבורית ושיתופית, במטרה לאפשר לציבור הנוסעים והנוסעות תחבורה גמישה המותאמת לצרכים השונים ולצמצם את מספר כלי הרכב על הכביש. במסגרת זאת, המשרד פועל להוספת נתיבים המעניקים העדפה לתחבורה הציבורית והשיתופית והקצה תקציב של 6 מליארד ש"ח לנתצ"ים. בימים אלו מקודם מערך אכיפה בנתצ"ים העירוניים והבינעירוניים, מהלך שצפוי להביא לשיפור ביישום אפקטיבי של תכנית נתיב פלוס.
"באשר לרכבת, בשנתיים האחרונות פיתוח הרכבת המזרחית נמצא בעבודות מתקדמות ובהתאם ללוחות הזמנים. הרכבת תביא לשינוי משמעותי באזור כולו ומתוך 8 התחנות המתוכננות במסילה המזרחית, 5 מתוכן נכללו בתכנית החומש הקרובה לפיתוח הרכבת. יתרת התחנות יפותחו בין השנים 2026-2031.
בנוסף, מרחב השרון ייהנה גם ממסילת מנשה ובתחנות נוספות למרחב זה, וחיבור רכבתי לאזורים נוספים בישראל. יש לציין, כי כל עוד לא נסלול את המסילה הרביעית באיילון, לא נוכל להפעיל את הרכבות הנוספות, לכן, עלינו להבטיח בראש ובראשונה את זירוז חשמול הרכבת ופיתוח המסילות מבלי עיכובים מיותרים.
"בשנים האחרונות יצא משרד התחבורה במספר פיילוטים שמטרתם לבחון את התאמת השירות הגמיש כרובד משלים לתחבורה הציבורית במטרה להוסיף למעגל משתמשות ומשתמשי התחבורה הציבורית אוכלוסיות נוספות שהשירות הסדיר אינו מתאים לצרכיהם וכן כאמצעי שירות נוסף. פיילוט "קוויקר" מופעל מזה כ-5 חודשים ועדיין נמצא בהליך למידה והפקת לקחים, מטבעו של הליך חדשני.
"לאור הפקות הלקחים, המשרד האריך את תקצוב הפיילוט, כך שהמועצה באזור נהנית כיום מהשירות הייחודי, בתקווה כי נראה שיפור משמעותי בתפקודו בשנה הקרובה. אנו מברכים על הרצון הרב של התושבות והתושבים במרחב הכפרי לנסוע בתחבורה הציבורית, ואכן אחד האתגרים הוא לפתח פתרונות תחבורתיים אפקטיביים לבנייה המפוזרת הכפרית. יחד עם זאת, הפקקים הרבים באזורים אלו מעידים על הצורך הדחוף במדיניות דיור עירונית של ציפוף הבנייה, מבוסס על מערך הסעת ההמונים".