אם נדמה לכם שהפקקים החמירו בשבועיים האחרונים מאז החזרה לשבוע עבודה מלא לאחר החגים, אתם לא טועים. פקקים שבעבר היו מתחילים ב-7 וחצי בבוקר מתחילים כבר מ-7, פקק שהיה מסתיים ב-9 וחצי משתחרר רק ב-11 ונסיעה של 45 דקות נמשכת עכשיו שעה.

מבדיקת mako עולה כי חלה עלייה של 9- 15 אחוזים בנפח הפקקים על הכבישים בשעות העומס בשבועיים האחרונים. הסיבה: הרגלי הנסיעה שהשתנו בגלל הקורונה הקצינו עם החזרה המלאה לשגרה. "אם פעם כולם היו יוצאים לעבודה בשמונה וחוזרים בשש, ואלו היו שעות העומס המרכזיות, הרי שעכשיו הזנבות של הפקק יתארכו", מסביר פליקס שכמן ראש אגף איסוף מידע בחברת נתיבי איילון, "שעות העומס בנתיבי איילון, בניגוד לבעבר, נמשכות בבוקר מ-7 עד 11 ובערב כבר מ-15:00 עד 19:00 וצפונה".

לדבריו, כמה מהענפים במשק ששינו את שעות העבודה שלהם, כדוגמת ענף ההייטק, החמירו את הפקקים. "הם מגיעים ב-11:00 ועוזבים ב-21:00. כדי להימנע מהפקקים אישרו להם להגיע יותר מאוחר, ומה שזה יצר בעצם זה הארכה של שעות הפקק וכך נדמה שאנחנו מבלים יותר זמן על הכביש. יש יותר מכוניות בשעות שבעבר היו יחסית פנויות וזה מאריך את הפקק. יש אזורים על איילון שבריצה קלה את מנצחת את המכוניות שם".

מה אומרים בוויז?

מנתונים של אפליקציית הניווט עולה כי בשבועיים האחרונים, לעומת תחילת פברואר - סוף הסגר השלישי, משך הזמן שאתם עומדים בפקקים עלה. ב-8 בפברואר - יום לאחר שיצאנו מהסגר השלישי, המצב היה רגוע יחסית. בבאר שבע נרשמה ירידה של אחוז אחד במדד הפקקים בעיר עצמה ובכניסה והיציאה אליה, ברמת גן וראשון לציון הייתה אפילו ירידה של 10 אחוזים לעומת יום רגיל, בחיפה ירידה של 15 אחוזים וירושלים הייתה כמעט ריקה ממכוניות עם ירידה של 24 אחוזים לעומת התנועה של לפני תקופת הקורונה.

ב-30 ביוני, תאריך סיום הלימודים ללא סגרים וללא הגבלות, המצב החמיר. בבאר שבע עלה מדד הפקקים ב-25 אחוזים, רמת גן 12 אחוזים, ראשון לציון ב-11 אחוזים, חיפה שברה שיא עם 28 אחוזים, והפקקים בירושלים גדלו ב-11 אחוזים.

העומסים בכבישים בחודש אפריל

העומסים בכבישים בחודש יוני

העומסים בכבישים בחודש אוקטובר

לאורך כל החופש הגדול רמת הפקקים נשארה בעינה, לאחר מכן הצניחה הברורה בתקופת החגים ואם נסתכל על הטענה הראשונית, שהפקקים החמירו במיוחד בשבועיים האחרונים, נראה כי על פי נתוני וויז התחושה מוצדקת. ב-10 באוקטובר נרשמה בבאר שבע עלייה של 37 אחוזים בנפח הפקקים לעומת יום רגיל. ברמת גן נרשמה עלייה של 31 אחוזים ביחס ליום רגיל, ראשון לציון עלתה ב-24 אחוזים, חיפה עלתה ב-21 אחוזים וירושלים רשמה שיא של 19 אחוזים בעלייה בנפח הפקקים.

דווקא בתל אביב, על פי וויז, לא נרשמו עליות גורפות והיא נשארה פקוקה כשהייתה. בתחילת פברואר הייתה ירידה של 12 אחוזים לעומת יום רגיל, באפריל כבר נרשמה עלייה של 7 אחוזים בנפח הפקקים לעומת יום רגיל, בתחילת החופש הנתונים עלו כבר ב-10 אחוזים וב- 10 באוקטובר נרשמה עליה של 11 אחוזים בנפח הפקקים.

"בשנה האחרונה אנחנו רואים עלייה בכמות התנועה כשהישראלים חוזרים לכבישים", אומרת הילה רוט, מנהלת קהילות גלובאליות בוויז. העלייה נובעת ככל הנראה מכמה סיבות - בגלל מגבלות על טיסות, פחות אנשים נוסעים לחו"ל ויותר אנשים עושים נסיעות בארץ והרבה מקומות עבודה נפתחו מחדש והעובדים מגיעים פיזית. בנוסף, השימוש בתחבורה הציבורית עדיין נמוך, ככל הנראה בגלל החשש מצפיפות, מה שגורם לעלייה בקניה ושימוש ברכבים פרטיים".


למרות הנתונים המאוד ברורים, בחברת נתיבי ישראל מתעקשים שלא חלו שינויים או החמרה במצב הפקקים בכבישים הבין עירוניים לאחרונה. הם כן מודים כי מאז תחילת הקורונה חלה עלייה של כ-7 אחוזים במדד העומסים הכללי טרום הקורונה בכבישים, אך אומרים שבשבועיים האחרונים הכל כרגיל ומאשימים בעיקר את הירידה בשימוש התחבורה הציבורית.

"בעקבות הקורונה חל שינוי מהותי באופי השימוש בתחבורה, בדגש על המארג שבין היחס בשימוש בתחבורה ציבורית ביחס לתחבורה באמצעות רכבים פרטיים, בהיקף המשתמשים ברוכבי רכבים דו גלגלים", נמסר מדוברות נתיבי ישראל. "אנשים גם נמנעים, בשונה מבעבר, ממודל של נסיעה שיתופית מחשש להידבקות".

בנתיבי ישראל מסבירים גם שחלק מהפקקים נגרמים בגלל רוכבי האופנוע. "התחבורה הציבורית שלא חזרה לעבוד כסדרה, גרמה לכך שאנשים שהשתמשו בה בעבר , ושלא יכולים לאפשר לעצמם לקנות אוטו פנו לאופציה הזולה יותר: רכישת קטנוע. בעקבות כך יש הרבה יותר רוכבי קטנוע לא מנוסים על הכביש, ואלו לצערינו מעורבים ביותר תאונות".

שינוי נוסף שזיהו במרכז הלאומי לניהול תנועה של חברת נתיבי ישראל הוא עלייה של 20-15 אחוזים בהיקף הרכבים הפרטיים שנסעו ברשת הכבישים הבין עירונית, בדגש על אזורי תיירות הפנים, זאת בשונה מבעשור האחרון אשר הישראלים נהגו לנפוש את חופשת הקיץ בחו"ל.

אז מה עושים?

בחברת נתיבי ישראל אומרים כי בימים אלה משרד התחבורה באמצעות החברה מפתח ומטמיע כלים חדשניים לניהול תנועה אשר תאפשר הקלה משמעותית בעומסים באמצעות ניהול אפקטיבי ואדפטיבי של 640 רמזורים שפועלים על רשת הכבישים הבין עירונית. זאת, בנוסף להוספת נתיבים מהירים, נתיבי תחבורה ציבורית בנתיבי איילון וכביש החוף, חניוני חנה וסע ומערכת שאטלים חינמיים שיסעו בנתיב ייעודי למוקדי התעסוקה בתל אביב.

"המשמעות היא שהרמזורים ינהלו את פעילותם בהתאם לביקושים בכל רגע נתון, זאת שונה מבעבר אשר אלו עבדו בהתאם לתוכניות רמזור אשר הוגדרו מראש בהתאם לתרחישים אופייניים שאינם בהכרח תואמים לביקושים הקיימים בשטח".

בנוסף, משרד התחבורה פועל לייצר חלופות ראויות לרכב הפרטי על מנת שלמשתמשי הדרך יהיה קל, מהיר ונוח יותר להגיע ממקום למקום בכל דרך שיבחרו. בוויז, כמובן, מציעים להשתמש בפיצ'ר של וייז קארפול, שעוזרת להפחית את כמות המכוניות בכבישים ומעודדים נסיעות יותר ידידותית מבחינה כלכלית וסביבתית. אומנם התגובה הראשונית היא רתיעה, שכן אנשים עדיין נמנעים מנסיעות שיתופיות, אבל להפתעתנו בוויז דווקא מדווחים על עלייה של 170 אחוזים בשימוש בקראפול בתקופת הזמן בין אפריל 2020 לאפריל 2021.

פרויקט נוסף בתחום התחבורה הציבורית שמקודם בימים אלה בערים רבות בגוש דן הוא "מהיר לעיר" - פרויקט מקיף לשדרוג מערך התחבורה הציבורית במרכז הארץ, שנועד להציב סטנדרט חדש לתחבורה הציבורית ולייצר אלטרנטיבה יעילה לרכב הפרטי עבור תושבי המרכז. במסגרת הפרויקט, אותו מובילה חברת נתיבי איילון, ניתנת העדפה לנוסעי התחבורה הציבורית באמצעות צביעת נתיבי תחבורה ציבורית ייעודיים, מוצבות תחנות חדשות ומתקדמות, נסללים שבילי אופניים עירוניים, כמו כן נעשה שיפור בתדירות קווי האוטובוס ומסלולם בהתאם ובשיתוף התושבים.

עד שכל הפרויקטים האלו יתממשו, בנוסף לפרויקט הרכבת הקלה שמתעכב, נדמה שהפקקים רק יחמירו. כל המומחים מסכימים כי ההתמקדות לא צריכה להיות בשדרוג התשתיות והוספת כבישים, אלא בשדרוג התחבורה הציבורית, ועד שזה יקרה- תמשיכו לסבול בפקק או שתבקשו מהבוס לעבוד מהבית.