אגף השכר במשרד האוצר פרסם היום (שני) דוח מקיף בנושא מערכת החינוך, אשר נוגע בבעיות העמוקות ביותר של המערכת שאמורה לחנך ולדאוג להשכלת ילדינו. כמעט 140 אלף עובדים מועסקים ישירות על ידי משרד אחד, מה שהופך אותו למעסיק הגדול ביותר במגזר הציבורי, אפילו גדול יותר מצה"ל. מהדוח עולה כי הריכוזיות של המערכת, יחד עם הסכמי השכר של המורים, מייצרים עיוותים שלא מאפשרים למערכת להתפתח ומונעות ממורים חדשים וצעירים להגיע.

"מתוך הבנה עמוקה לגבי חשיבות המערכת, זוהי הפעם הראשונה בה אנחנו מציגים את הנתונים בנוגע למערכת החינוך הממשלתית בדוח נפרד וייחודי", כתב הממונה על השכר קובי בר נתן בפתח הדוח, אשר מתייחס בעיקר למערכת החינוך היסודית ולחטיבות הביניים. נכון לשנת 2020 משרד החינוך הינו המעסיק הישיר של כ-139 אלף עובדים, והוצאות השכר השנתיות שלו עבור שעות הוראה (כולל סך הוצאות כגון הפרשות) הסתכמו ב-2019 ב-23.17 מיליארד שקלים.

באגף השכר מציינים את פערי השכר בין עובדי הוראה עם כישורים דומים: כך למשל שכרם של עובדי הוראה עם תואר ראשון יכול לנוע בין ממוצע של 8,012 שקלים בעשירון התחתון ועד ממוצע של 19,186 שקלים בעשירון העובדים העליון. שכרם של עובדי הוראה עם תואר שני מתחיל מממוצע של 9,348 ומגיע עד ממוצע של 22,672 שקלים בעשירון העליון. בקרב עובדים אלה קיים גם פער גדול בין השכר החציוני לשכר הממוצע, דבר שמלמד על ריבוי עובדים במשכורות נמוכות יחסית מול מיעוט עובדים במשכורות גבוהות במיוחד.

מורה ותיק ירוויח פי 3.7 ממורה מתחיל

אי השוויון במשכורות כשלעצמו אינו מה שמטריד את משרד האוצר, והם אף מדגישים כי שונות ברמות השכר יכולה להיות כלי אפקטיבי לעידוד התפתחות לאורך הקריירה. עם זאת, על מנת שהיא אכן תשמש למטרה זו, יש להעניק משקל גבוה יותר למצוינות ולאיכות העובד בהחלטות השכר, ומשקל נמוך יותר למרכיב הוותק שהוא המשמעותי במערכת החינוך כיום.

שכר עובדי ההוראה גדל בצורה ניכרת בהתאם לוותק – הן בשל הגידול בשכר לשעה והן בשל הגידול בחלקיות המשרה. עובד הוראה בסוף הקריירה ירוויח פי 3.7 מעובד הוראה מתחיל, ואם שניהם יעבדו במשרה מלאה הפער יצטמצם כך שעובד הוראה בסוף הקריירה ירוויח "רק" פי 2.4 מעובד מתחיל. היקף המשרה הממוצע לעובד הוראה גדל במהירות בשנים הראשונות של הקריירה, וגדל לאט יותר ובהדרגה בשנים מאוחרות יותר בקריירה.

 

באגף השכר מדגישים כי התגמול לפי ותק לא תורם לשיפור ההוראה, לפחות לאחר מספר שנים גדול: הוותק במערכת החינוך ממשיך להביא לעליית השכר גם לאחר עשר ואף עשרים שנה בתחום ההוראה, רק כשמגיעים לוותק של 35 שנה ניתן לראות ירידה בהשפעת רכיב זה על שכר העובד.

בנוסף מציינים בדוח כי אחוז עובדי ההוראה שנשרו תוך שנה מכניסתם למקצוע גדל בשנים האחרונות. בשנת תשע"ז, מתוך 10,427 עובדי הוראה חדשים, 1,366 בחרו שלא להמשיך במקצוע ההוראה.

מתוך 139 אלף מורים -  רק 3 פוטרו במהלך שנה שלמה

נושא נוסף שמקבל התייחסות ראשונה במסגרת דוח זה היא אפשרות סיום ההעסקה של מורה על ידי בית ספר. במשרד האוצר מבהירים כי מדינת ישראל היא מהמדינות שקשה ביותר לפטר בהן מורה, ותהליך סיום העסקה של מורה ותיק יכול להיארך זמן ארוך ולהגיע עד למנכ"ל משרד החינוך עצמו.

"מסלול סיום העסקת המורים מורכב וסבוך ואורך כ-243 ימים לעובד חדש וכ-308 ימים לעובד ותיק לפחות", נכתב. "כמו כן, המסלול דורש מספר צעדים שהינם חריגים בהשוואה בינלאומית וביניהם: חתימה ואישור של מנכ"ל משרד החינוך על כל סיום העסקה פרטני, ועדה פריטטית עם ארגון העובדים והבחנה בהליך בין עובדים קבועים לפי רמות הוותק שלהם".

 

מסלול סיום ההעסקה על רקע תפקוד מקצועי לקוי ארוך יותר בישראל מאשר במדינות נבחרות בעולם, ואחת הסיבות המרכזיות לכך היא שבישראל משמעות סיום ההעסקה היא שלילת רישיון ההוראה, בניגוד למדינות אחרות בעולם שם ניתנות אפשרויות אחרות, דרקוניות פחות.  בשל הקושי הגדול בפיטור מורים, במהלך השנים תשע"ז-תשע"ט הופסקה העסקתם של 19 מורים מטעמים פדגוגיים של חוסר התאמה, ובשנת תש"ף פוטרו מסיבה זו שלושה מורים בלבד.

ועל אף הביקורת והכשלים שדורשים טיפול, הדגיש הממונה על השכר את חשיבותם ועבודתם הראויה לציון של מורי ישראל. "מערכת החינוך אמונה על עתידה החברתי והכלכלי של מדינת ישראל", כתב בדוח. "מסירותם של עובדי ההוראה ראויה לכל שבח. מחובתנו לוודא כי השינויים הנדרשים בכל הנוגע לכוח אדם יצאו לפועל לטובת שיפור ההישגים ולמען הדור הבא".

מהסתדרות המורים נמסר בתגובה: "משרד האוצר שוב בחר לנסות ולהסית את הציבור נגד עובדי ההוראה בדיוק כפי שעשה בימים הקשים של משבר הקורונה. כל זאת ערב המו"מ על הצפוי על הסכמי השכר. כדי להכפיש את עובדי ההוראה באוצר מעוותים נתונים ולא מספרים לציבור שבניגוד להסכמים מעל 40,000 עובדי הוראה מועסקים בשיעור משרה נמוך מ-50%. הם גם לא מספרים שבשנת 2008 המדינה חתמה על הסכם גמישות העסקה המאפשר הפסקת עבודה בנוהל פשוט וברור.

"אילו היה הממונה על השכר מפיק דו"ח שמציג תמונת מצב אמיתית ולא מניפולטיבית הוא היה מדגיש שהשכר החציוני של עובדי ההוראה בישראל נמוך מהשכר החציוני בשירות המדינה. אבל את זה נוח לפקידי האוצר להסתיר.

"נציין כי רצון הממונה על השכר לשנות את שעות ההעסקה ואת לוח החופשות מתעלמת לחלוטין משעות העבודה בפועל של עובדי הוראה – שעות שעליהן הם אינן מתוגמלים כלל.
נדגיש כי בהשוואה למדינות ה-OECD מורה בחינוך היסודי מלמדת שעתיים יותר בשבוע, שיעור שעות ההוראה הפרונטליות גדול יותר ושעות הנוכחות שהדוח מציג אינן כוללות 36 שעות שנתיות, ימי היערכות ושעות פרטניות. כמו כן, מחיר שעת הוראה לכיתה בישראל נמוך ממחיר שעה במדינות ה-OECD ושכר מורה מתחילה נמוך אף הוא מרוב המדינות".