לאחר שלוש שנים ללא תקציב, שר האוצר אביגדור ליברמן הופיע הבוקר (שני) בפני ועדת הכספים והציג את תקציב המדינה לשנים 2021-2022. התקציב, שאושר בממשלה, עובר כעת לשלב הדיונים בוועדות הכנסת אשר יכינו אותו לקראת ההצבעות במליאה שם יאושר סופית עד אמצע חודש נובמבר לכול המאוחר.

תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. מדובר באחד התקציבים העמוסים והשנויים במחלוקת שהגיעו לפתחה של כנסת ישראל.

בתחילת דבריו הבהיר ליברמן שהתקציב הזה יעסוק בנושאים חברתיים משמעותיים, אך ישנם תחומים שיחכו לתקציב הבא. "חשוב לפני הצגת התקציב להתייחס לכלכלת ישראל שעובדת וצומחת", אמר השר. "בגביית מסים אנחנו עולים על כל הציפיות, בנושא נפח הפעילות בכרטיסי אשראי, אנחנו שוברים את כל השיאים. תקציב 2021-22 הוא התקציב הכי חברתי שהתקבל אי פעם בישראל ועם כמות חסרת תקדים של מנועי צמיחה.

"אנחנו אמנם עוסקים בתקציב לשנה הקרובה אך צריך כבר לחשוב על התקציב ל-2023-24. בתקציב הבא נצטרך לתת מענה לקבוצות בחברה הישראלית שמקופחות. אני אקדים ואגיד שבהערכה זהירה עלות ההסכמים הקיבוציים שמחכים לנו בהמשך הדרך, עם הסתדרות המורים, המטפלות, עובדי מנהל ומשק, מורים, רופאים מתמחים ועוד – עלותם כ-11-12 מיליארד שקל, זה לא ריאלי כרגע. לכן אנחנו דוחים את את כל נושא ההסכמים הקיבוציים לשנת 2022, ושם אנחנו מקווים שנגיע להסכמות".

 

ליברמן הבהיר שבנושא גירעון וצמיחה "אנחנו נעמוד ביעדים שהצבנו ואפילו מעבר לזה", ואף התייחס למדיניות הממשלה בנוגע לקורונה. "הדברים החשובים מבחינתי זו ההחלטה המהותית שקיבלנו, ומשרד האוצר היה נחוש לגבי זה – להשאיר את המשק פתוח ולא ללכת לסגרים ולנסות לנהל את החיים לצד הקורונה", אמר השר. "אני מציע לכולם להסתכל על שתי המדינות אוסטרליה וניו זילנד שמתנהלת בסגרים נוקשים ובכל זאת יש שם התפרצות נוספת של התחלואה. לכן צריך להבין שהתשובה לקורונה היא חיסונים והיגיינה בסיסית, סגרים לא עובדים ופוגעים בכלכלה בצורה אנושה ביותר".

ליברמן נתן מספר דוגמאות לשינויים דרמטיים בתקציב הנוכחי, ביניהן תוספת לבסיס התקציב של משרד הבריאות של 2 מיליארד שקלים. "זה חסר תקדים", אמר השר, "אני לא זוכר אי פעם שהוסיפו לתקציב הבריאות 2 מיליארד שקלים". גם משרד הרווחה יקבל תוספת של 700 מיליון שקלים לבסיס התקציב, מיליארד שקלים לחינוך, מתוכם 700 מיליון לבסיס התקציב. "לראשונה תקציב החינוך יותר גדול מתקציב הביטחון", אמר ליברמן.

שר האוצר אביגדור ליברמן ומנכ"ל משרד האוצר רם בלינקוב (צילום: דוברות משרד האוצר)
שר האוצר ומנכ"ל המשרד, רם בלינקוב. ארכיון | צילום: דוברות משרד האוצר

החזרי ההלוואות ישפיעו על התקציב בשנים הבאות

אחרי השר דיבר יוגב גרדוס, הממונה על התקציבים באוצר: "מדובר באחד התקציבים הכי משמעותיים שעברו פה בשנים האחרונות, תקציב שבנוי כמו רוב תקציבי המדינה על שתי רגליים - הרגל הפיסקאלית והרגל של השינויים המבניים והרפורמות.

"התקציב עצמו, ההשקעה הפיסקאלית מותאמת לשנת מעבר, שנה שעוברים משנת הקורונה לשנה של שגרה. יש לנו את כל הרפורמות והשינויים המבניים מ שימשוך את המשק קדימה ויעזור למשק לממן את ההוצאות החברתיות והוצאות פיתוח. אנחנו ערים לביקורת שאומרת שישפה חוק הסדרים כבד מאוד, וזה נכון, אבל הוא מטפל בהרבה דברים שעברו פה הרבה שנים בלי טיפול".

יוגב גרדוס, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר (צילום: משרד האוצר)
הממונה על התקציבים, יוגב גרדוס. ארכיון | צילום: משרד האוצר

גרדוס הסביר שאחד הדברים המשמעותיים שישפיעו על תקציב המדינה הוא ההוצאות במהלך שנת הקורונה. עלות המשבר בהוצאות בלבד, בלי חישוב של אבדן ההכנסות, היא 137 מיליארד שקלים. "בגלל היקף הגיוס האדיר של ההלוואות בשנת הקורונה, בתקציב הקרוב אנחנו נצטרך להוציא שיעור גדול יותר על החזרי ריבית על ההלוואות, מה שמשליך על ההוצאות החברתיות שנוכל להוציא", מסר.

ולמרות השפעות המשבר, תחזית ההכנסות הנוכחית של ממשלת ישראל גבוהה אפילו מהתחזית שהייתה ערב המשבר. כלומר למרות משבר הקורונה, הכנסות המדינה ממיסים גדלו יותר מאשר היו לפני הקורונה. עם זאת יש לציין שהרבה מהגידול בהכנסות בישראל נובע מצמיחת ההייטק הישראלי. בהתאם גם תחזית שיעור צמיחת התוצר ב-2022 השתפרה ועלתה ל-4.7%, לאחר שעמדה על 3%.