ועדת פרס הנובל השוודית הכריזה היום (שני) כי הכלכלנים הזוכים בפרס נובל לכלכלה לשנת 2021 הם דיוויד קארד, יהושוע ד. אנגריסט וגווידו וו. אימבנס. אנגריסט הוא כלכלן ישראלי-אמריקני וכיהן כמרצה לכלכלה באוניברסיטה העברית במהלך הקריירה שלו. בוועדה הסבירו שהפרס מוענק השנה לזוכים על היכולת "להגיע למסקנות מניסויים לא מכוונים". ועדת הפרס איחרה בהכרזה משום שהתקשתה להשיג את כל הזוכים ולהודיע להם.

הפרס, בגובה 10 מיליון קרונות שוודיות, יתחלק חצי-חצי בין הזוכים: פרופ' קארד מאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה, יזכה ב-50% מכספי הפרס על תרומתו האמפירית לחקר כלכלת העבודה; בחצי השני יזכו יחד פרופ' אנגריסט ופרופ' אימבנס מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT) שבקיימברידג', על תרומתם המתודולוגית לניתוח הקשרים סיבתיים בשוק העבודה. 

שלושת הזוכים בפרס הנובל הובילו מהפכה במחקר הכלכלי: אם עד שנות ה-90 המחקר היה עסוק בעיקר בתאוריה, בשנות ה-90 התחילו להתפרסם מחקרים אמפיריים שמבוססים על ניסויים טבעיים. השלושה הכניסו כלים סטטיסטיים לשימוש בכלכלה, ואפשרו לזהות קשרים סיבתיים על ידי שימוש בנתונים וכך לבחון תאוריות כלכליות שהאמינו בהם שנים. כך למשל אמונה רווחת בכלכלה הייתה ששכר מינימום פוגע בתעסוקה, אך פרופ' קארד הראה על ידי מחקר אמפירי שזה לא מדויק. מדע הכלכלה השתנה בצור ניכרת בזכות שלושת זוכי הנובל והחלק האמפירי הפך להיות הרבה יותר משמעותי מהחלק התאורטי בפקולטות לכלכלה.

הזוכה הישראלי-אמריקני בפרס

אנגריסט נולד באוהיו וגדל בפיסטבורג שבפנסילבניה, ב"משפחה יהודית חמה", לדברי מכריו. אמו הייתה אשת אקדמיה ואביו עיתונאי. אנגריסט בעל אזרחות ישראלית ואף הגיע לארץ ושירת בצנחנים שירות סדיר מלא, בין 1982 ל-1985, זאת לאחר שקיבל את התואר הראשון שלו מ"אובלין קולג'" שבארה"ב. כיום נשוי לישראלית בשם מירה.

לאחר השירות חזר אנגריסט לארה"ב וקיבל תואר שני ודוקטורט בכלכלה מאוניברסיטת פרינסטון. לאחר הדוקטורט המשיך להרווארד שם היה מרצה אורח עד 1991, אז חזר לישראל והפך למרצה מן השורה באוניברסיטה העברית. בשנת 1996 חזר לארה"ב והפך למרצה ב-MIT, שם גם החל בעבודת המחקר שזיכתה אותו בפרס הנובל.

"הוא חבר טוב , חבר נפש, שותף למחקר כבר שלושים שנה", אמר עליו ל-N12 פרופ' (אמריטוס) ויקטור לביא, מהמחלקה לכלכלה באוניברסיטה העברית.

בועדה הסבירו את הבחירה בשלושת הזוכים:

"ניסויים טבעיים עוזרים לענות על שאלות חשובות לחברה", מסרו בוועדת הפרס. "זוכי השנה - דויד קארד, ג'ושוע אנגריסט וגוידו אימבנס - סיפקו לנו תובנות חדשות על שוק העבודה והראו אילו מסקנות לגבי סיבה ותוצאה ניתן להסיק מניסויים טבעיים שערכו. גישתם התפשטה לתחומים אחרים וחוללה מהפכה במחקר".

הוועדה הסבירה שרבות מהשאלות הגדולות במדעי החברה עוסקות בסיבה ותוצאה: כיצד ההגירה משפיעה על רמות השכר והתעסוקה? כיצד השכלה ארוכה יותר משפיעה על ההכנסה העתידית של מישהו? "קשה לענות על שאלות אלה מכיוון שאין לנו מה להשתמש בהשוואה", אמר פיטר פרדריקסון, יו"ר ועדת פרס למדעי הכלכלה. "איננו יודעים מה היה קורה אילו הייתה פחות הגירה או אם אותו אדם לא היה ממשיך ללמוד. עם זאת, זוכי פרס השנה הראו כי ניתן לענות על שאלות אלו ודומות באמצעות ניסויים טבעיים. המפתח הוא להשתמש במצבים שבהם אירועים או שינויי מדיניות גורמים לכך שקבוצות של אנשים מטופלים באופן שונה - באופן הדומה לניסויים קליניים ברפואה".

על דייויד קארד מסרה הוועדה: "באמצעות ניסויים טבעיים, פרופ' קארד ניתח את ההשפעות של שוק העבודה של שכר מינימום, הגירה וחינוך. מחקריו מתחילת שנות התשעים אתגרו את החוכמה המקובלת, והובילו לניתוחים חדשים ותובנות נוספות. התוצאות הראו, בין היתר, כי העלאת שכר המינימום אינה מובילה בהכרח לפחות מקומות עבודה. כעת אנו יודעים שהכנסותיהם של אנשים שנולדו במדינה יכולים להרוויח מהגירה חדשה, בעוד שאנשים שעלו בזמן מוקדם יותר מסתכנים בהשפעה שלילית. הבנו גם כי משאבים בבתי הספר חשובים בהרבה להצלחת שוק העבודה העתידי של התלמידים מכפי שחשבו בעבר".

בהשך פנתה הוועדה להסביר את מתן הפרס לפרופ' אנגריסט ואימבנס, והראתה את הקשר בין עבודתם המתודולוגית לממצאים האמפיריים של קארד. "קשה לפרש נתונים מניסוי טבעי. לדוגמה, הארכת לימודי חובה בשנה לקבוצת תלמידים אחת (אך לא אחרת) לא תשפיע על כולם באותה קבוצה. אז, האם אפשר בכלל להסיק מסקנות לגבי ההשפעה של שנה נוספת בבית הספר? באמצע שנות התשעים, יהושע אנגריסט וגווידו אימבנס פתרו את הבעיה המתודולוגית הזו, והדגימו כיצד ניתן להסיק מסקנות מדויקות לגבי סיבה ותוצאה מניסויים טבעיים.

"מחקריו של קארד בשאלות הליבה לחברה ותרומותיהם המתודולוגיות של אנגריסט ואימבנס הראו שניסויים טבעיים הם מקור ידע עשיר. המחקר שלהם שיפר משמעותית את יכולתנו לענות על שאלות סיבתיות מרכזיות, אשר הועילו רבות לחברה ".