הבדיקה של רשות המסים בנוגע לבניין של האחים דרעי התנהלה במישור האזרחי משך תקופה, עד שבאוקטובר 2015 חשפה העיתונאית שלומית צור, אז כתבת גלובס, את העסקה המלאה בין אריה דרעי לאחיו שלמה. בפרסום הבלעדי בגלובס נחשף כי השר מכר לאחיו ביולי 2013 זכויות בנייה לחמש דירות בשכונת גבעת שאול בירושלים תמורת 4.2 מיליון שקל.
בסוף השבוע נודע כי דרעי חתם על עסקת טיעון שתפזר את עננת חקירת המס שמרחפת מעליו מאז מרץ 2016, אז נפתחה נגדו חקירה פלילית בחשד לביצוע עבירות פליליות בקשר לעסקאות נדל"ן שבהן היה מעורב ובחשד לעבירות מס והלבנת הון.
במסגרת הסדר הטיעון יוגש נגד ח"כ דרעי כתב האישום שבו ייוחסו לו עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין ופקודת מס הכנסה, והצדדים ייעתרו לגזור על דרעי עונש של מאסר על-תנאי וקנס בסך 180 אלף שקל.
כתב האישום מתייחס לשני אירועים: הראשון עסקת גבעת שאול. על-פי כתב האישום, הדיווחים לרשויות מיסוי מקרקעין במסגרת טופסי הדיווח המקוונים (טופס מש"ח), כמו גם חוזה המכירה שצורף, לא שיקפו את מלוא פרטי העסקה, לרבות גובה התמורה. צירוף פרטי העסקה החסרים למש"ח היה מאפשר לרשויות להעמיד את שווי התמורה על סך 1.6 מיליון דולר (כ-5.8 מיליון שקל), ולא 4.25 מיליון שקל, כפי שדווח. בשל הדיווח החסר, מס הרכישה שנדרש שלמה דרעי לשלם הופחת שלא כדין. באישום זה נאשם דרעי בסיוע לעריכת הצהרה שאינה נכונה.
האירוע השני מתייחס להכנסות מגרין אושן, שהייתה קרן פיננסית להשקעות בארה"ב. ב־2011 החלה גרין אושן לשלם לח"כ דרעי עמלת מגייס בגין גיוס משקיע לקרן. על-פי כתב האישום, החל מינואר 2013, עת חזר לחיים הפוליטיים, הורה ח"כ דרעי לגרין אושן להעביר את סכומי העמלות לאחיו שלמה. ב־2015-2013 שולמו לשלמה דרעי כ-630 אלף שקל כנגד חשבוניות ייעוץ.
אריה דרעי יודה במסגרת הסדר הטיעון כי לא כלל את ההכנסה בסך 101,074 שקל בדוח שהגישה החברה בבעלותו ל־2013, וכן לא ניהל פנקסי חשבונות ולא הגיש את דוחות החברה ל־2014-2015, ובכך נמנע מלדווח בעל הכנסה בסך כ-534 אלף שקל. בפרשה זו הוא נאשם בעבירות של הכנת דוח וידיעות לא נכונים וכן אי-הגשת דוח ואי-ניהול פנקסי חשבונות. עוד הוסכם בהסדר כי דרעי יתפטר מהכנסת, והיועץ המשפטי לממשלה לא יטען להטיל עליו קלון.
ההסדר עורר הדים רבים, ובסוף השבוע כולם דיברו על "העונש המקל" ועל העובדה שלא נחסמה דרכו של דרעי לשוב לפוליטיקה, לאחר שהוא מורשע, שוב, בפלילים. מתברר שעם קצת פחות מוטיבציה של עובדת זוטרה ברשות המסים, יש סיכוי שלפחות אחד האישומים נגד דרעי לא היה צף כלל.
האם השם "דרעי" גרם למפקחת לצאת לשטח
האם זה היה השם של דרעי שגרם למפקחת לעשות "ביקור פתע" בקרקע? לדברי המקור בתיק, זו לא הייתה הסיבה, אך קשה להתעלם מכך ששמות מוכרים - סלבס, אישי ציבור וכדומה - גורמים לרשויות האכיפה, לרבות רשות המסים, לעשות עוד קצת מאמץ ולבחון את התיק קצת יותר בעיון.
לדברי המקור, "זה קורה מעת לעת שיוצאים לשטח. היא יצאה לביקורת באופן ספונטני, כי זה היה ממש קרוב. היא לא חשבה ‘כן דרעי, לא דרעי’. אבל אם היא לא הייתה עושה את זה, יש סיכוי שהדיווח היה נרשם במערכת באופן אוטומטי כהעברת מגרש מדרעי לאחיו, ולא היו עולים על הדיווח הלקוי. היא פשוט צילמה את הבניין ואז חזרה אל עורכי הדין של דרעי ושאלה אותם ‘מה פתאום אתם מדווחים על העברת קרקע, כשעומד שם בניין. זו העברה של זכות לדירה’".
עד לאחרונה הייתה מחלוקת בין רשות המסים לנישומים על המס שצריך לשלם בשל העברת קרקע עם זכויות להשלמת בנייה ודירות, מה שנקרא "דירה על הנייר". האם מדובר בהעברה של קרקע או של דירות? בית המשפט העליון סתם את הגולל על המחלוקת בנובמבר, כאשר קבע כי לצורכי מס מדובר בהעברת דירת מגורים.
מדובר בפסק דין שניתן בערעור של בני משפחת לסמן על פסק דינה של ועדת ערר, שקבעה כי העברה במתנה של זכות במקרקעין שניתנה לגביה התחייבות של היזם לסיים את הבנייה תיחשב כדירה לצורך מס רכישה.
בני הזוג לסמן קיבלו במתנה מקרוביהם זכות במקרקעין שלגביהם נחתמה עסקת קומבינציה. היזם התחייב לבנות דירה על המקרקעין עבור נותני המתנה. השניים טענו כי לפי החוק, במקרה שבו אין התחייבות מצד המוכר לסיים את הבנייה, דירה שבנייתה טרם הסתיימה לא תיחשב לדירת מגורים לצורך תשלום מס רכישה, אלא כזכות אחרת במקרקעין.
ועדת הערר חשבה אחרת, והעליון אימץ את עמדת רשות המסים ואישר את הקביעה שלפיה במכירת דירה על הנייר על-ידי מי שרכש אותה מקבלן, על אף שההתחייבות לסיום הבנייה היא של הקבלן ולא של המוכר, מדובר במכירה של "דירת מגורים".
לדברי המקור, "התיוריה של הפרקליטות בתיק דרעי בנויה על פסק דין לסמן. אם רשות המסים הייתה מפסידה במחוזי או בעליון בתיק הזה, התאוריה נגד דרעי לא הייתה מחזיקה. הבעיה הייתה שבמש"ח לא צוין שיש התחייבויות וחוזים על הקרקע, שדרעי חתם מול הקבלן המבצע, אלא רק על העברת הקרקע לאחיו".
עסקת הטיעון: קשה לייחס כוונה ישירה
אז למה זה הסתיים בעסקת טיעון מקלה עבור דרעי? "היה קשה מאוד לייחס לו כוונה להטעות, ובפלילי צריך להוכיח את הכוונה. דרעי לא מילא בעצמו את הדיווחים, וקשה היה לקשור אותו לכוונה להטעות את רשות המסים.
"צריך גם לזכור שעד לאחרונה הפרשנות שהעברת התחייבות של קבלן לסיים בנייה מהווה העברה של דירה הייתה מוטלת בספק. רק לאחרונה בית המשפט אישר את זה. הוא יכול היה לטעון שלמרות החוזים האלה הוא צריך לשלם רק מס שבח על הקרקע, וזו לא העברת זכויות בדירות. בסופו של דבר הפרקליטות לא ירדה מהתיק הזה. אבל לתת לו כוונה באופן ישיר זה לא פשוט".
האישומים נגד דרעי: דיווח חסר לרשות המסים על העברת זכות במקרקעין, סיוע להצהרה שאינה נכונה; הכנת דוח וידיעות לא נכונים, אי-הגשת דוח ואי-ניהול פנקסי חשבונות.
*** חזקת החפות: כתב האישום והסדר הטיעון טרם אושרו על-ידי שופט, ולאריה דרעי עומדת חזקת החפות.
הכתבה פורסמה לראשונה ב"גלובס"