עד אתמול (רביעי), נראתה הממשלה החדשה כמי שמנסה להימנע ככל הניתן מלעסוק בנושאים שנויים במחלוקת, שעלולים לערער את יציבותה. ואז שר האוצר, אביגדור ליברמן, הטיל פצצה שהפתיעה אפילו את ראש הממשלה בנט: ביטול סבסוד מעונות היום לילדי אברכים, שאינם עובדים. לצד קולות תמיכה בליברמן, גם ביקורות חריפות הגיעו במהרה – ולא רק מהמפלגות החרדיות באופוזיציה, אלא גם משותפיו של שר האוצר בממשלה, במפלגות העבודה ומרצ.

פנינו אל גורמי המקצוע כדי להבין האם התוכנית החדשה באמת תצליח לעודד השתתפות חרדים בשוק העבודה, או שמא המהלך נידון לכישלון מראש. "החלטות כאלה לא יגרמו לחרדים לצאת לעבוד, כדי להיות זכאים לסבסוד של מעונות היום", אומר ל-N12 ד"ר ארז כהן, חוקר ומרצה למדיניות ציבורית באוניברסיטת אריאל. לדעתו, ההחלטה אף עלולה להביא לתוצאה ההפוכה: "אולי זה יגרום לחלק מהנשים, שעבדו עד עכשיו, להישאר בבית כדי לשמור על הילדים, אם לא יוכלו לממן את מעונות היום".

ליברמן בישיבה הראשונה של ממשלת השינוי (צילום: יונתן זינדל, פלאש/90 )
שר האוצר ליברמן. הטיל פצצה וספג ביקורת | צילום: יונתן זינדל, פלאש/90

ד"ר כהן מעריך כי החברה החרדית תמצא פיתרונות בתוך הקהילה: "ייתכן למשל שמספר אימהות יחלקו ביניהן את השמירה על הילדים, ובכל פעם אישה אחת תשמור על כמה ילדים. אבל זה לא ישיג את המטרה של עידוד הגברים החרדים לצאת לעבוד. זה לא יקרה כיוון שהמניע שלהם ללמוד תורה הרבה יותר גדול מהנושא הכלכלי".

אומנם כהן סבור שהתוכנית לא תצליח, אבל הוא מצדיק את כוונותיו של שר האוצר: "יש היבט של צדק מבחינת ליברמן, שאם אתה רוצה לקבל סבסוד ועזרה ממדינה, אז תתרום למדינה. תלך לעבוד, תתרום לתפוקה, תשלם מיסים. יש כאן עניין עקרוני, רציונאלי וכלכלי. אבל מצד שני, זה מתנגש עם ערכים אידיאולוגיים, תורניים ודתיים, והתוכנית לא תעמוד בפניהם לדעתי".

החשש: נשים חרדיות רבות יעזבו את שוק העבודה

כמחצית מהגברים באוכלוסייה החרדית אינם עובדים, אבל שיעור השתתפות נשים חרדיות בשוק התעסוקה נמצא במגמת צמיחה מתמשכת. בתוך עשור זינק אחוז החרדיות העובדות מ-56% ל-77% - לא רחוק מנתון התעסוקה של נשים חילוניות. כעת, עלול לבוא גל של עזיבת מקומות עבודה מצד נשים חרדיות – כך חוששים בקרן קמ"ח - קידום מקצועי חרדי.

"מי שמכיר את הסוציולוגיה של החברה החרדית, מבין שכשמישהו כמו אביגדור ליברמן מגיע מבחוץ ומביא את הפעילות הכלכלית שלו על בסיס שנאה ופוליטיקה – זה גורם את ההיפך הגמור", אומר עו"ד אברימי יוסטמן, סמנכ"ל קרן קמח. יוסטמן צופה כי "האברכים יישארו בכולל ולא ייצאו לשוק העבודה. ובאשר לנשים, הן ייאלצו לחזור הביתה. אנחנו צופים שאחוז הנשים החרדיות העובדות ילך ויפחת. כל ההישג הגדול שהשגנו בעשור האחרון, באמצעות תמריצים חיוביים ואקדמיה לחרדים, עלול לרדת לטמיון".

אישה חרדית (צילום: ap)
החשש: נשים חרדיות יעדיפו להישאר בבית ולטפל בילדים | צילום: ap

יוסטרמן מסביר שלרבות מהחרדיות פשוט לא ישתלם כלכלית להמשיך לעבוד, עם ביטול ההנחות בשכר מעונות היום, החל משנת הלימודים הקרובה. "גם ככה השכר של אישה חרדית נמוך ב-30% מהשכר של העמיתה החילונית שלה", הוא מסביר, "בעלה אברך כולל והיא מביאה הביתה 7,000 שקל בחודש. עד היום היא שילמה 800 שקל למעון יום ועכשיו היא תשלם 2,800 שקל. זאת אומרת שמהמשכורת יורדים עוד 2,000 שקל. הסיכוי שבעת הפוליטית שבה אנחנו נמצאים, בעלה האברך או הרבנים שלו יורו לו לעזוב את הכולל וללכת לעבוד, הוא סיכוי אפסי".

במשרד האוצר מעריכים שביטול ההנחות בגנים למשפחות בהן האב לא עובד או לומד "לימודים מוכווני תעסוקה", תחסוך למדינה כ-400 מיליון שקל בשנה. אלא שבקרן טוענים שגם החיסכון לקופת האוצר לא יתממש. "במקום לצאת לעבוד ב-7,000 שקל בחודש ולהשאיר 2,800 שקל למעון, אותה אישה חרדית תחזור הביתה, תבקש דמי אבטלה ותהפוך למשפחת רווחה. ואז, את אותם 400 מיליון שקלים שליברמן רוצה לחסוך, הוא יצטרך להעביר בתשלומי רווחה ובתשלום קצבאות".

"הסבסוד לא נועד לשמש ערוץ תמיכה עקיף בישיבות"

ליברמן עצמו נימק אמש את החלטתו בכך ש"המנגנון הנוכחי פוגע בהורים עובדים ומתעדף את אלו שאינם". אלא שהתוכנית של השר לשלילת ההטבות מאלה שלא עובדים – לא כוללת תיעדוף לאלה שכן עובדים. ליברמן אמנם הצהיר בכלליות שיספק מעונות יום בחינם לפעוטות ששני הוריהם עובדים במשרה מלאה, אך לא ברור מתי צעד כזה יתממש, אם בכלל, מה יהיה היקפו ואם הוא באמת יסייע למשפחות רבות. יש לציין שסבסוד המעונות לכל המשפחות העובדות עלול להיות יקר הרבה יותר מהסבסוד שקיים כיום.

קיצוץ קצבאות החרדים תמיד היו בחזית המצע של ליברמן. מאחוריו ישנה תמיכה של חלקים נרחבים בציבור, אחרי שנים שבהן ש"ס ויהדות התורה ישבו בממשלה ובוועדת הכספים, ודאגו לציבור החרדי לקצבאות והטבות שונות. יכול להיות שליברמן עצמו לא ציפה לביקורת שכזו בתגובה להכרזתו, שהגיעה מכל קצוות הקשת הפוליטית וגם מתוך הכלכלנים ומומחי התעסוקה.

ניצן הורוביץ (צילום: Yonatan Sindel Flash 90)
שר הבריאות הורוביץ. התנגד למהלך | צילום: Yonatan Sindel Flash 90

אבל יש כמובן גם רבים שתומכים בהחלטה. מלבד הטענה הערכית, שאין זה נכון שאוכלוסייה עובדת תממן אורח חיים של אוכלוסייה שיכולה לעבוד אך בוחרת שלא לעשות זאת, יש גם כאלה שמאמינים שזו התחלה טובה לתמרוץ החרדים ליציאה לעבודה. הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל "חדו"ש – לחופש דת ושוויון" הגיב להחלטת שר האוצר ואמר כי "יש לברך על הכיוון של החלת מבחן מיצוי כושר השתכרות על סבסוד מטעם המדינה, במיוחד במציאות של קופה ציבורית מדולדלת וחשיבות כניסתם של החרדים הגברים לשוק העבודה".

הרב רגב מסביר כי "את הפרטים יש כמובן עוד לעבד, אבל מיצוי כושר השתכרות בהיקף של 125% לשני בני הזוג, כפי שהומלץ על ידי ועדת טרכטנברג, הוא דרישה צודקת ודרושה במקרה בו לבני הזוג יש היכולת לצאת לעבודה. מעונות יום בסבסוד של המדינה נועדו בראש וראשונה לאפשר להורים לצאת לעבודה, ולא לשמש ערוץ תמיכה עקיף נוסף בישיבות".