איפה הכסף? תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקלים וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקלים. הכסף הזה יתחלק בין המשרדים השונים, וכל אחד מהם יחליט איך לתעל אותו על פי סדרי העדיפויות והאידיאולוגיה של השר העומד בראשו. אז מה התוכניות בכל משרד?

סיקור N12 על תקציב המדינה:

תקציב משרד החינוך

מטעם שרת החינוך יפעת שאשא-ביטון נמסר כי במשא ומתן הלילי הצליחה לבטל השרה את הקיצוץ שתוכנן במשרדה, בגובה של 570 מיליון שקלים, ולצד זאת השיגה תוספות תקציב משמעותיות. התוספות הללו מהוות, לטענת השרה, חלק בלתי נפרד מהיעדים המרכזיים שבכוונתה לקדם.

תוספת של חצי מיליארד שקלים לבסיס התקציב - שתתפרס על פני 3 שנים (2023-2021) - לטובת אוטונומיה למנהלים: המשרד יפעל לחזק את מעמד המנהלים, בין היתר, באמצעות העברת סמכויות מהמטה אל השדה החינוכי. תוספת זו תועבר אל מנהלי בתי הספר כדי שיוכלו לנהל באופן גמיש ועצמאי את סל התקציב הבית ספרי. הדבר מתחבר לתוכנית המפורטת לרפורמה במשרד החינוך שאושרה במסגרת חוק ההסדרים.

תוספת של 200 מיליון שקלים - למנגנון פיקוח ובקרה אחר מסגרות הגיל הרך: התוספת תגיע כחלק מהמהלך להסדרת מעמד הגיל הרך והעברתו אל אחריות משרד החינוך. תקציב זה מהווה חלק מהפעימה הראשונה של הסדרת המסגרות, ויוקצה לטובת מנגנון פיקוח ובקרה שיבצע המשרד אחר המסגרות של גיל לידה ועד שלוש בנושא: בטיחות, מוגנות הילדים, תנאי תברואה ותוכנית פדגוגית.

יפעת שאשא ביטון (צילום: מירים אליסטר, פלאש 90)
מנעה קיצוץ בתקציב החינוך. שאשא ביטון | צילום: מירים אליסטר, פלאש 90

תוספת תקציב של כ-300 מיליון שקלים - לטובת צמצום פערים: התוספת ניתנה עבור מתן מענים לימודיים במקצועות ליבה: שפה, מתמטיקה, אנגלית ומדעים, ולטובת מענים רגשיים. המענים יכללו בין היתר, תגבורים לימודיים ומענים שיינתנו על ידי פסיכולוגים חינוכיים ויועצים חינוכיים.

תקציב להמשך פעילות בתי הספר של החגים חנוכה ופסח והמשך פעילות הצהרונים-ניצנים: משרד החינוך ימשיך לסבסד לציבור ההורים את מסגרות החגים של חופשות חנוכה ופסח וכן את מסגרת הצהרונים-ניצנים. הבשורה הגדולה, על פי משרד החינוך, היא שפעילות החגים נכנס לבסיס התקציב ולא יצטרכו להילחם עליה כל שנה מחדש.

תקציב משרד הפנים

שרת הפנים איילת שקד, שתחת אחריותה נמצאים גם רשות האוכלוסין וההגירה ומנהל התכנון, מסרה שבתקציב קודם פרוייקט המטרו הלאומי בועדות התכנון הארציות. כמו כן אמרה שבאמצעות התקציב תתווסף ועדה שתבחן היטלי השבחה, יתווספו אלפי יחידות דיור ע"י הסבת מגדלי תעסוקה למגורים, ותמריצים גדולים להתחדשות עירונית יוענקו.

שלל אמצעים טכנולוגיים אמורים לתמרץ את מהפכת הדיגיטציה ברשות האוכלוסין וההגירה, בהם עמדות לשרות עצמי בלשכות מינהל אוכלוסין, הוספת עמדות לביקורת גבולות עצמית במעברי הגבול השונים ופיתוח טפסים מקוונים ושירותים נוספים מרחוק.

500 מיליון שקלים - תוספת תקציב לרשויות המקומיות לנושאים שוטפים כגון תוכניות המראה, אשכולות, חדשנות, תיקון עיוותים, בית ספר לשלטון מקומי, חופי רחצה ועוד. התקציב הייחודי ליהודה ושומרון עלה ל-125 מיליון שקלים.

תקציב משרד התחבורה

תקציב משרד התחבורה והבטיחות בדרכים יגיע ל-35 מיליארד שקלים ב-2021 ו-38 מיליארד שקלים ב-2022. מטעם שרת התחבורה נמסר כי מדובר בתקציב התחבורה הציבורית הגדול ביותר אי פעם.

7.5 מיליארד שקלים - שיתפרסו על פני 5 שנים - לשיפור התחבורה הציבורית: מדובר בתקציב של תוכנית החומש המקיפה לשיפור התחבורה הציבורית שכוללת 220 מיליון שקלים לגיוס והכשרת של אלפי נהגות ונהגים, 3.5 מיליארד שקלים להקמת 30 מסופי אוטובוסים חדשים שבהם 2500 עמדות טעינה חשמליות, ורכישת 3,500 אוטובוסים בחמש השנים הקרובות, מתוכם 2,500 חשמליים. בנוסף יוקמו כ-70 תחנות מנוחה ושירות לנהגי האוטובוסים בפריסה ארצית.

נפתלי בנט ומרב מיכאלי מחזיקים ידיים במליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
הכניסה תוכנית לשיפור התחבורה הציבורית. מיכאלי | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

90 מיליון שקלים להגברת נגישות בתחבורה הציבורית.

150 מיליארד שקלים להאצת פרויקט המטרו: משרדי האוצר והתחבורה הגיעו להסכם מקיף להקמה של מטרו בגוש דן. לשם כך, הגיעו המשרדים להסכמה על רשות המטרו, אשר תנהל את תהליך ההקמה של הפרויקט.

השקעה בתשתיות: 6 מיליארד שקלים לסלילת נתיבי תחבורה ציבורית; כ-2 מיליארד שקלים לצמצום פערים בתשתיות ביישובים ערביים (שייפרסו על פני 5 שנים); 2 מיליארד שקלים לסלילת שבילי אופניים במהלך 5 שנים.

מיליארד שקלים לבטיחות בדרכים: תקציב ייעודי שמאות מיליונים מתוכו מיועדים להשקעה במוקדי סיכון, סלי בטיחות ופיתוח כבישים ברמת סיכון גבוהה.

תקציב משרד הבריאות

התוספת שהושגה לתקציב הבריאות, ושעליה נלחם השר ניצן הורוביץ, סוכמה לבסוף על סכום של כ-5 מיליארד שקלים. למעשה מדובר בתוספת חדשה של 2 מיליארד שקלים, שמתווספת לגידול הקבוע בתקציב שעומד על כ-3 מיליארד שקלים.

תוכנית שיקום מערך בריאות הנפש: 400 מיליון שקלים לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים, והעברת 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש, למסגרות בקהילה.

שר הבריאות ניצן הורוביץ (צילום: אבשלום שושני, פלאש 90)
הגדיל את תקציב הבריאות. הורוביץ | צילום: אבשלום שושני, פלאש 90

תיקון המקדם הדמוגרפי: התיקון יבטא את הזדקנות האוכלוסייה בישראל וצפוי להעלות באופן אוטומטי את תקציב מערכת הבריאות ב-130 מיליון שקלים לפחות כבר בשנת 2022.

600 מיליון שקלים לסל התרופות: גידול של 100 מיליון שקלים ביחס לשנים האחרונות, מתוכם 50 מיליון יוקצו לרפואה מונעת.

500 מיליון שקלים: לקיבוע והגדלת תקציב בתי החולים הציבוריים.

רפורמה בכוח האדם: קיבוע של כל תקני הקורונה (600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו-700 עובדי מנהל ומשק וצוותי המקצועות הפרא-רפואיים); תגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה (כ-270 "כסאות" נוספים לסטודנטים לרפואה וכ-1,500 אחיות בכל שנה).

קיצור תורנויות המתמחים: סוכם על תוכנית רב-שנתית, שבמסגרתה תקוצר התורנות של מתמחים בפריפריה באופן מיידי, מ-26 שעות ל-16 שעות במחלקות מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוריולוגיה ורדיולוגיה.

עוד הישגים: 6 מכשירי MRI חדשים שיוקצו לפריפריה; המשך תקצוב התוכנית הלאומית להוספת מיטות בבתי החולים; תקציב למימוש פרויקט הסדרת הביטוח הרפואי לחסרי המעמד בישראל.

תקציב משרד התיירות

מטעם משרד התיירות נמסר כי התקציב שסוכם מבטיח בין היתר מנגנונים להורדת מחירי החופשה בארץ, השקעה משמעותית במוצרים תיירותיים שיכניסו כסף למדינה ויספקו מקומות עבודה רבים, וחיזוק ישראל כמדינה בעלת נכסים ועוגנים תיירותיים איכותיים בפני תיירים מכל העולם, כהכנה ליום שאחרי הקורונה.

מסגרת תקציב משרד התיירות שאושרה בממשלה, כוללת, בין היתר, הגדלת היצע האירוח בארץ, והקמת תשתיות תיירותיות וסוגי אירוח מגוונים. זאת במטרה להילחם ביוקר המחיה ולהביא להורדת מחירי החופשות בארץ.

תקציב המשרד לביטחון הפנים

המשרד לביטחון הפנים בראשות עמר בר-לב הכניס למסגרת התקציב של משרדו את התוכנית להתמודדות עם הפשיעה ברחוב הערבי ואת תוכנית החומש של משטרת ישראל.

במסגרת התוכנית יתווספו 1,100 תקנים למשטרת ישראל, יוקמו יחידות כלכליות להתמודדות עם תופעת הפרוטקשן, תחנות המשטרה ביישובים ערביים יעובו, יורחב פרויקט השיטור העירוני ותוכנית Safe City תורחב לערים נוספות, בדגש על ערים מעורבות.

תקציב משרד הכלכלה

תקציב משרד הכלכלה והתעשייה, סוכם על כ-12.5 מיליארד שקלים לשנים 2021 ו-2022.

תקציב ייעודי בגובה של 325 מיליון - לקידום תעסוקת נשים: בעקבות העלאת גיל הפרישה לנשים הוקצה תקציב שמטרתו עידוד תעסוקת נשים וצמצום פערי שכר במסגרת פעילות זרוע העבודה.

1.05 מיליארד שקלים - לקידום תעסוקת אזרחי ישראל הערבים: זרוע העבודה תקדם תעסוקה, על ידי מתן הכשרות והשמות למקצועות בשכר גבוה והכוון תעסוקתי.

_OBJ

300 מיליון שקלים להשקעה בהקמת והרחבת אזורי תעשייה בחברה הערבית, במטרה להרחיב את אפשרויות התעסוקה באזורים של ריכוזי אוכלוסייה, בתעסוקה והשקעות בתעשייה.

תוכנית רב-שנתית לתעסוקה: במסגרתה תורחב הפעילות של מרכזי הכוון תעסוקתי, לאוכלוסיות מגוונות, חרדים, ערבים ועוד, בדגש על  הפריפריה.

החלטות נוספות: הכנסת חובת רכש הגומלין בחוק המטרו לתקציב, הסרת חסמי הייצוא הקיימים בענף הקנביס הרפואי, יעד לגידול העובדים הישראלים בענף הבנייה.

תקציב המשרד לשוויון חברתי

התקציב כולל תוספת שנתית של 300 מיליון שקלים לשורדי השואה שעלו לארץ לאחר שנת 1953, וכן לשורדי שואה יוצאי מרוקו, אלג'יריה ועירק. התוספת נועדה לצמצם את הפערים בינם לבין שורדי שואה ממדינות אחרות וכאלה שעלו ארצה לפני 1953, הזכאים לקצבאות גבוהות יותר.

מדובר בתוספת קצבה שנתית של לפחות 2,500 שקלים עבור 117 אלף שורדי השואה - 65 אלף שעלו לישראל אחרי אוקטובר 1953 ו-52 אלף יוצאי מרוקו, אלג'יריה ועירק - שהיו זכאים עד היום לקצבה שנתית חד-פעמית בסך 4,000 שקלים בלבד. זאת, לעומת שורדי שואה יוצאי אירופה שעלו לפני אוקטובר 1953, הזכאים לקצבה חודשית בסך 6,000 עד 11,000 שקלים.

תקציב של 90 מיליון שקלים עבור קהילת הלהט"ב לשלוש השנים הקרובות: יתוקצבו תכנית הכשרת מעסיקים לעבודה עם אוכלוסיות להט"ב, פרויקטים להפגת בדידותם של להט"בים בני הגיל השלישי, הרחבת התכנית של המשרד לשוויון חברתי למתן שירותים לאוכלוסיות להט"ב על ידי רשויות מקומיות.

תקציב משרד התרבות והספורט

משרד התרבות יקבל תוספת תקציבית של מאות מיליוני שקלים, לצד סיכום כי נציגי המשרד יישבו עם נציגי משרד האוצר כדי לבחון סיוע נוסף בשל נזקי הקורונה. 

בין המיזמים שאליהם יינותב התקציב הנוסף: הגדלת התמיכה בגופים וביוצרים בתחום התרבות; שיפוץ מוסדות תרבות והנגשתם לאנשים עם מוגבלות; הרחבת מיזם "שבת ישראלית" שבמסגרתו מוזיאונים ואתרי מורשת פתוחים בחינם לכלל האוכלוסייה בסופי שבוע; מימון פעילויות למניעת פגיעות מיניות בתחומי התרבות והספורט; תגמול מוסדות תרבות וגופי ספורט שיעסיקו אנשים עם מוגבלות; הגדלת תכנית המתקנים ובינוי מתקני ספורט בכל רחבי הארץ; חיזוק ספורט הנשים בישראל ותקציב ייעודי לנושא שיעוגן בבסיס התקציב; יישום רפורמת המאמנים והעלאת רמת האימון בכל תחומי הספורט בישראל.

תקציב משרד השיכון והבינוי

משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון סיכמו על תוספות לתחומי הדיור הציבורי וההתחדשות העירונית במסגרת דיוני התקציב. להלן עיקרי ההסכמות: 

170 מיליון שקלים בשנת 2021 ו-96 מיליון שקלים בשנת 2022 - תוספת תקציב חד פעמית לתחזוקת הדיור הציבורי ושיקום שכונות.

תוספת של 16 מיליון שקלים לבסיס התקציב של המשרד לצורך השוואת סיוע בשכ"ד לנכי רדיפות הנאצים לנכי המלחמה בנאצים.

150 מליון שקלים לתקצוב מכרז חדש להפעלת בתי גיל הזהב בשנים 2021 עד 2025.

תתוקצב רכישה של 1,700 דירות חדשות לדיור הציבורי בשנים 2021-2023, ובנייה של 3,000 יחידות דיור בסיוע הסוכנות היהודית, בבית "גיל הזהב" לזכאים. 

תכנית "שכירות בטוחה": תיושם שכירות ארוכת טווח לעשר שנים עבור לפחות 200 משפחות זכאי הדיור הציבורי. כ- 200 דירות להשכרה יאותרו בארבע ערים ברחבי הארץ, והן יושכרו לתקופה של 10 שנים, כאשר ניהול ותחזוקת הדירות  יבוצעו ע"י יזם שיתקשר עם משרד הבינוי והשיכון.  

יוקצו חצי מיליארד שקלים לשנים 2021-2022 לטובת חתימת הסכמי מסגרת התחדשות עירונית. 

תקציב המשרד להגנת הסביבה

המשרד להגנת הסביבה מדווח על הסכמות תקציביות לשנים 2021 ו-2022, הכוללות הקצאה תקציבית לראשונה לתוכנית למאבק במשבר אקלים בהיקף של 625 מיליון שקל. 

בשבועות הקרובים תניח הממשלה תוכנית יישום רב-שנתית שעוסקת במלחמה במשבר האקלים שתכלול איגום תקציבי לנושא ממשרדי ממשלה ורשויות סמך נוספים כמו משרדי האנרגיה, תחבורה, כלכלה, חינוך ורמ"י, שבכולם גויסו תקציבים ייעודיים לנושא. כל זאת, כדי להתחיל את הדרך ליישום החלטת הממשלה שהתקבלה בשבוע שעבר, שכללה יעדים שאפתניים ביותר למדינת ישראל להפחתת פליטות גזי חממה.

תקציב של 550 מיליון שקלים לנושאי אקלים ופסולת בחברה הערבית.

תוספת של 46 תקנים במסגרת הרפורמה ברישוי הסביבתי, רפורמה זו מיישרת קו עם הרגולציה הסביבתית האירופאית ונועדה לשמור על אינטרסים סביבתיים מחד כמו גם לייצר ודאות עסקית  לתעשייה הישראלית.