בחודשים האחרונים אנו שומעים על עוד ועוד תופעות טבע הרסניות שנובעות משינויי האקלים הקיצוניים שעוברים על העולם שלנו. דוח האו"ם האחרון בנושא שינויי האקלים הבהיר כי חברות צריכות לפעול מהר יותר כדי להתאים עצמן לכלכלה נטולת פליטות פחמן. סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר*, מאמין שכיום ברור כי למשקיעים יש תפקיד מרכזי בתרומה לשינויים אלו, ולצד הזדמנויות השקעה חדשות שנוצרות במסגרת המעבר לכלכלת נט-זירו, ישנם גם סיכונים הולכים וגדלים בהשקעות רבות. 

רק בשנת 2020 צמח השוק של חברות "טכנולוגיה נקייה" בכטריליון דולר, בעוד שוק הגז והנפט הצטמק בכ-680 מיליארד דולר. דוח האו"ם מאותת על תקופה של שינויים בשוק ההון, שבמהלכה תהיה רגישות רבה יותר ותגובות חזקות יותר לסיכונים הקשורים לאקלים – מה שאמור לחזק עוד יותר את הביקוש להשקעות בפתרונות להתמודדות עם משבר האקלים.

כבר כעת, בנקים מרכזיים ברחבי העולם מקדמים את המעבר להתנהלות נטולת פליטות פחמן, דוגמת הבנק המרכזי האירופי שפרסם לאחרונה תכנית פעולה מסודרת למעבר לכלכלה נטולת פליטות. הבנק פיתח אינדיקטורים חדשים, ביניהם כלים לבחינת "טביעת הרגל" הפחמנית, וחשיפה לסיכוני אקלים פיזיים של מוסדות פיננסיים. בשל סכנות אלו, בשנת 2022, הבנק המרכזי האירופי צפוי לערוך סימולציית התמודדות של מאזן המערכת הפיננסית האירופית אל מול אסון טבע שנבע ממשבר האקלים.

תלמידים שובתים בלונדון (צילום: Kristian Buus / Greenpeace  )
הפגנת תלמידים בלונדון נגד משבר האקלים. רצוי לקחת אותו בחשבון בתיק ההשקעות שלכם | צילום: Kristian Buus / Greenpeace

כיום, משקיעים צריכים להעריך את הסיכונים הקשורים לאקלים ואת השפעתם על תיקי ההשקעות שלהם, ולבחון כיצד הערכת השווי של חברות בהן הם משקיעים תושפע מסיכונים אלו. בלומברד אודייר, כבנק המנהל כ-385 מיליארד דולר, בוחנים שלושה סיכונים שקשורים לשינויי האקלים והמעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן בעת בחירת יעדי השקעה:

ראשון – סיכון מעבר

המעבר לכלכלת אפס פליטות פחמן מציג בפני חברות רבות מספר סיכונים: שינויי רגולציה, מיסוי פליטות פחמן, וכמובן שינויים בביקוש הצרכנים שרוצים להימנע משירותים ומוצרים היוצרים פליטת פחמן גבוהה ועוד. חברות שאינן מוכנות או כלל לא מסוגלות להתאים עצמן למעבר זה, מסכנות את קיומן, בעוד שחברות אחרות יוכלו להפיק ערך מיישום אסטרטגיות עסקיות שייאבקו במשבר האקלים.

השפעה ישירה של סיכוני המעבר על שווי חברה נראה במקרה של אקסון, אשר הייתה בשנת 2013 החברה הנסחרת בעלת שווי השוק הגבוה ביותר, ונכון לאוגוסט האחרון, החברה ירדה למקום ה-45. כיום, ברחבי העולם מונהגות מערכות סחר בפליטות פחמן, וכ-20% מפליטות גזי החממה העולמיות כבר כפופות לעקרון "המזהם משלם". מחיר פליטת טון פחמן באיחוד האירופי עומד כיום על כ-61 יורו, אמנם כדי לעמוד במטרות הסכם פריז על המחיר לעמוד על 100 דולר, והחברות הן שמשלמות.

משטחי הקרח המתרחקים. "מפחיד" (צילום: Nick Cobbing/Greenpeace, חדשות)
קרח נמס בגרינלנד. משבר האקלים יכול לפגוע פיזית בחברות | צילום: Nick Cobbing/Greenpeace, חדשות

לכן, לפני שאנו משקיעים בחברה מסוימת אנחנו בוחנים כיצד אותה חברה לוקחת בחשבון סיכונים אלו. מעבר לתחזיות תשואה וחישובים של צמיחה - אנו מתעדפים את ההשקעה לחברות שמיישמות אסטרטגיות למאבק במשבר האקלים – זהו פרמטר חשוב ביותר שיש לשכלל בהחלטה טרם ההשקעה.

שני – סיכון פיזי

ישנם נכסים רבים החשופים לנזקים הפיזיים של משבר האקלים – שרפות, הוריקנים, הצפות ועוד, וכתוצאה מכך הערכות השווי שלהם נמצאות תחת סימן שאלה גדול ובסיכום מתמיד. חברות שנכסיהן (דוגמת מחסנים, פסי ייצור, מפעלים, משרדים ועוד) ממוקמים באזורים בסיכון גבוה לאירועי אקלים קיצוניים - עלולות לחוות הפסדים כספיים משמעותיים, ויש לקחת סיכון זה בחשבון. לרוב החברות הגדולות הנסחרות יש נכסים ברחבי העולם, וכיום, לא בטוח כי נכסים אלה מוערכים בהתאם לסיכון אליו הם חשופים.

סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר (צילום: לומברד אודייר)
סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר | צילום: לומברד אודייר

שלישי – סיכון משפטי

לבסוף, המגזר הפרטי והציבורי חשופים לסיכוני אחריות תאגידית, כיוון שאחריותם לצמצם את פליטת גזי החממה שלהם ואת השפעתם על האקלים עלולה להוביל לנטל רב על המאזן הכספי שלהם. ניתן לראות כי יש עלייה במקרים משפטיים הקשורים לאקלים, וחברות עומדות לדין על היסטוריית פליטות הפחמן שלהן, על כישלונן למתן את פליטותיהן, או על אי התאמת התשתיות שלהן לעולם ללא פליטות גזי חממה. על פי מכון המחקר של גרנתהם לשינויי אקלים ואיכות הסביבה בבית הספר לכלכלה בלונדון ישנן כעת 1,871 תביעות פעילות בנושאי אקלים, ובמאי השנה בית המשפט בהולנד דרש מחברת Shell להפחית את פליטות הפחמן שלה.

לכן לפני בחירת חברה להשקעה – שווה לבדוק את ההתנהלות שלה והשפעותיה על האקלים.

משלושת הסיכונים שהוצגו מעלה, אנו מאמינים שסיכוני המעבר הם המשמעותיים ביותר כיום. מטרת ניתוח סיכון זה היא לזהות את שיעור ההכנסות של כל חברה שעלולה להיפגע, או להרוויח, מהמעבר לכלכלת נט-זירו. החברות שינהיגו את המעבר להתנהלות נטולת פליטות פחמן עשויות להרוויח מכך באופן משמעותי בהשוואה לאחרות – ומשקיעים צריכים להתייחס אליהן בהתאם ולהתייחס גם לפרמטר ההשפעות על האקלים.

*המאמר נכתב למען N12 על ידי סטפן מונייה, מנהל ההשקעות הראשי של הבנק השוויצרי לומברד אודייר, בנק שוויצרי המתמחה בבנקאות פרטית וניהול הון, המנהל נכסים בשווי כ-385 מיליארד דולרים. הבנק הוקם בשנת 1796 ומטה הבנק ממוקם בז'נבה שבשוויץ. לומברד אודייר נחשב לאחד הבנקים המובילים בעולם בנושאי ניהול הון, וקיימות, והמודלים הכלכליים שלו עולים בקנה אחד עם יעדי הפיתוח בר קיימא של האו"ם.