משבר הקורונה הגדיל מאוד את שיעורי האבטלה, אבל כעת מסתבר שלא רק בגלל שישראלים רבים הוצאו לחל"ת או פוטרו – אלא גם בגלל שהמונים התפטרו מרצונם. למעשה, ממחקר מיוחד שפרסם הבוקר (ראשון) שירות התעסוקה עולה כי שיעורם של המתפטרים בקרב דורשי העבודה שבר שיאים דווקא מאז פרץ משבר הקורונה והגיע ל-22.6%, כמעט כפול מהנתון עד לפני כמה שנים.

בשירות התעסוקה הדגישו שהנתונים מפתיעים: "למרבה ההפתעה וחרף המשבר הכלכלי שפוקד את ישראל, כמו את מרבית מדינות העולם, מאז התפשטות מגפת הקורונה במרץ 2020 - נרשמה עלייה במספר ובשיעור המתפטרים מרצון", נכתב במחקר.

רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה
רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה: "לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש"

עוד לפני הקורונה, אחת המגמות המאפיינות את שוק העבודה הישראלי בשנים האחרונות היא עלייה במספר המתפטרים. יותר ויותר עובדים בישראל בחרו מרצון לעזוב את משרותיהם. עד פרוץ המשבר, קצב העלייה במספר המתפטרים גבר כשמספר דורשי העבודה המשיך לרדת.

נתוני ההתפטרות הגבוהים היו הגיוניים כל עוד הכלכלה הישראלית הייתה שוק עבודה מהודק, שבו צמיחה גבוהה, אבטלה בשפל ושיעור משרות פנויות גבוה. בנסיבות כאלה של שוק חזק עם משרות פנויות רבות - בוחרים לא מעט עובדים להתפטר מתוך ביטחון שיוכלו למצוא עבודה חלופית וייתכן שאף בשכר גבוה יותר. בעשור זה, רוב מוחלט של המתפטרים היו מרוויחי שכר גבוה, בעלי משלחי יד אקדמיים ומיומנויות עבודה גבוהות.

 

מחכה לראיון עבודה (צילום:  Africa Studio, shutterstock)
ריאיון עבודה. לא מעט עובדים בוחרים להתפטר מתוך ביטחון שיוכלו למצוא עבודה חלופית | צילום: Africa Studio, shutterstock

ואולם, מאז הקורונה נרשמו גלי התפטרויות גם אצל השכבות החלשות יותר. העלייה במספר המתפטרים מקורה בעיקר בעלייה במספר המתפטרים מרוויחי שכר הנמוך, בעלי מיומנויות נמוכות, מבוגרים ומאשכולות סוציו-אקונומיים פריפריאליים, אשר מאז פרוץ המשבר הצטרפו למגמה הקיימת, זאת לאחר שלאורך השנים שיעורי ההתפטרות בקרבם היו נמוכים.

מהו ההסבר לכך? לפי רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה, "העלייה במספר המתפטרים בקרב מרוויחי השכר הנמוך ובעלי מיומנויות נמוכות התאפשרה נוכח הארכתה הגורפת של הזכאות לדמי אבטלה עד ליולי האחרון. אולם לא כולם השכילו לנצל את התקופה לחישוב מסלול קריירה מחדש, חיזוק מיומנויות ושיפור כישורי העבודה. מגמה זו, מחדדת את הצורך חיזוק מיומנויות עבודה, בפרט דיגיטליות, ובכך לאפשר חזרה מיטבית לשוק העבודה".