לאחר שנה וחצי של פריחה בחסות הדיגיטציה שהגיעה בעקבות מגפת הקורונה, ההייטק הישראלי הגיע בתקופה האחרונה לשיאו. איירון סורס, פיוניר, טאבולה ואחרות הונפקו בארה"ב בשוויים של מיליארדי דולרים, והכסף ממשיך לזרום לקטר של המשק עם סך גיוסי הון מצטבר של עשרות מיליארדי דולרים בחודשים ספורים. השכר הממוצע בהייטק עומד על כ-24,900 שקל בחודש. רשמית, אומנם מדובר בעליית שכר של כ-1% בלבד לעומת השנה הקודמת לפי נתוני הלמ"ס, אך הנתונים הללו מסתירים חלק מהמתרחש בשטח.
לפי נתוני הסטארטאפ קומפיט (Compete) התמונה מעט שונה. החברה, שמספקת נתונים מבוססים בזמן אמת לחברות על חבילות השכר וההטבות לעובדים ביחס למתרחש בשוק ומשרתת את החברות הגדולות ביותר בתעשיית הטק הישראלית, פילחה את הנתונים ובחנה את העובדים שהחליפו עבודה במהלך 2021 - כיוון שהם משקפים בצורה טובה ביותר את המתרחש בשוק.
"ניתן לזהות שתי מגמות בולטות בשוק, שנמצאות בעלייה ברורה", אומרת עמית רפפורט, מייסדת ומנהלת קומפיט ומנהלת אותו. "ראשית, לא בכל התפקידים ישנה עלייה, אולם כשישנה היא משמעותית. כך למשל, ממוצע השכר לחוקר אבטחה מנוסה עלה ב-21% ותפקידים שקשורים בדאטה גם חוו עלייה משמעותית של 10% ויותר", מסבירה רפפורט, "שנית, ההתפתחות של השוק המקומי, בו חברות כבר לא ממהרות לאקזיט במאות מיליוני דולרים, אלא גדלות והופכות לציבוריות, יצר ביקוש אדיר לתפקידים לא טכנולוגיים, כמו שירות תמיכה ולקוחות, שיווק, כוח אדם, אנליסטים ועוד. למעשה, מדובר בחלק משמעותי מאוד בתעשייה, ואלה נהנו מעלייה של עשרות אחוזים בשכרם".
במגזר ההייטק בישראל מועסקים כ-338 אלף שכירים, המהווים כ-9.5% מכלל השכירים במשק. המצב כיום בשוק הוא שחברות מתחרות זו בזו על גיוס עובדים בעלי כישורים מתאימים. "גיוס עובדים בענף תמיד היה מאתגר, אולם עכשיו עם היציאה מהקורונה, טבעי שהצמיחה מובילה לביקוש עובדים גבוה במיוחד שמיתרגם למשכורות גבוהות וכך גם האתגר לאתר עובדים טובים, מתגבר", אומרת קרן רובין סמנכ״לית משאבי אנוש בחברת אוגורי (Augury) שפועלת בתחום התעשייה 4.0 וגייסה יותר מ-100 מיליון דולר. "האתגר לא מסתכם רק בגיוס עובדים, אלא גם בשימור שלהם. כדי שזה יקרה, כסף הוא רק אמצעי אחד והחברה צריכה לדעת לייצר עניין, סביבת עבודה טובה ואפשרויות התפתחות וקידום".
יכול להיות שהשכר גבוה מדי?
הביקוש הגדול לעובדים בכל התפקידים אותו מתארת רובין, הוא שמניע את השכר בהייטק בצורה חדה כלפי מעלה. מחסור של עשרות אלפי עובדים בענף שרק צומח וצומח, והתוצאה היא רמות שכר גבוהות, אפילו ביחס למשכורות שהתרגלו אליהם בהייטק. המשמעויות המאקרו-כלכליות של הטירוף המשתולל בהייטק משתרעות על כל הכלכלה הישראלית.
"לא ניתן לעצור את ההייטק הישראלי, גם אסור לעשות זאת", טוען ניל קורני מנכ"ל בנק סיטי (Citi) בישראל. "היציאה של ישראל משנת הקורונה עם נתונים כלכליים טובים, היא בזכות ההייטק, המנוע של המשק. ברמה הבין-לאומית, אני לא חושב שיש מה לחשוש מתרחיש בו מרכזי הפיתוח מחפשים חדשנות במקום אחר. העובדים בסן פרנסיסקו ולונדון אפילו יותר יקרים, וכאן יש כישרון יוצא דופן".
אלא שיש גם מי שחוששים שהמשכורות לעובד ההייטק הישראלי יהפכו ליקרות מדי ולא משתלמות עבור תאגידים מחו"ל שמקימים בארץ מרכזי פיתוח. "ככל שעליית המשכורות תמשיך לטפס והדולר ישמור על רמת שווי נמוכה יחסית, עלולה להיווצר כאן בעיה עבור חברות בין-לאומיות", אומר עמי אהרונוביץ׳ המשמש כג'נרל מנג'ר של חברת אירוספייק האמריקאית בישראל, הפועלת בתחום מסדי הנתונים.
"אומנם יש כאן יכולות טכנולוגיות יוצאות מגדר הרגיל, אבל כשהמחיר שלהן מטפס בצורה כל כך דרמטית, לא בטוח שזה עדיין ישתלם לכל ארגון וארגון", מסביר אהרונוביץ'. הוא מוסיף כי "הפערים במחיר ההעסקה של אנשי מקצוע מנוסים מעמק הסיליקון לעומת ישראל הצטמצם, וזה עלול להוות בעיה. מנגד, הצמיחה בשוק הטכנולוגיה בישראל מייצרת גם עניין רב בקרב חברות טכנולוגיות שמסמנות את הענקיות שנולדו כאן כלקוחות אפשריים - זו הסיבה בגינה אירוספייק הגיעה לישראל למעשה - וזה לא פחות חשוב ממרכזי פיתוח".
עליית השכר בהייטק יכולה להוביל לעליית שכר בכל המשק
גם חן הרצוג, שותף וכלכלן ראשי בפירמת הייעוץ BDO, מזהיר מפני השלכות שליליות אפשריות של חגיגת השכר בהייטק הישראלי: "עליות השכר בהייטק, מלבד השפעה על הענף עצמו, השפעה נגזרת גם המשק הישראלי בכללותו. עליית השכר יחד עם התחזקות השקל ביחס לדולר מביאים לצמצום פערי השכר בין ישראל לחלופות באירופה ובארה"ב. התוצאה היא ירידה בכדאיות היחסית של התעסוקה בישראל. לאורך זמן לצמצום פערי השכר מול החלופות בחו"ל עלולה להיות השפעה על מעבר פעילות למדינות אחרות ופגיעה בכושר התחרותי של ההייטק הישראלי".
עוד מוסיף הרצוג: "ההשפעה הנגזרת של עליית השכר בהייטק על כלל המשק עשויה להיות בעלת השלכות מיידיות משמעותיות יותר. עליית השכר בהייטק יוצרת תופעה של חלחול לענפי המשק אחרים, וצפויה להביא להשפעות רוחב של עליות שכר גם מחוץ לענפי ההייטק: תופעה של עליית שכר ריאלית כלל-משקית, השפעה על כושר התחרות של המשק הישראלי בשווקים העולמיים, השפעה אפשרית על יוקר המחיה במצב שבו עליית השכר מתגלגלת לצרכנים. לאור מגמת עליית השכר, האתגר המיידי העומד בפני כלכלת ישראל, הן בתחום ההייטק והן בכלל ענפי המשק, הינו להביא במקביל לעליית השכר, גם לשיפור מקביל בפיריון העבודה במשק, שיאפשר עליית שכר בת קיימא תוך שמירה על התחרותיות של המשק הישראלי".