לאחר שלוש שנים ללא תקציב - הממשלה אישרה הבוקר (שני) פה אחד את תקציב המדינה לשנים 2022-2021, זאת בתום לילה של דיונים קדחניים ופשרה שהושגה בין משרד האוצר לשר הבריאות. תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב-2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%. הממשלה החליטה על קיצוץ של אחוז וחצי בתקציבי כל המשרדים כדי לממן את התוספות שסוכם עליהן במשא ומתן שנערך הלילה. כעת התקציב יעבור לאישור הכנסת וצפוי לעלות להצבעה במהלך נובמבר.

בין הרפורמות והנושאים שהשרים אישרו: תוכנית רוחבית לפתיחת המשק לייבוא והפחתת יוקר המחיה, מס על משקאות ממותקים, העלאת גיל הפרישה לנשים, העלאת קצבאות אזרחים ותיקים, רפורמה בענף החקלאות שתפתח את המשק לייבוא, ייעול מערך הכשרות, תוכנית לאומית לשיפור הרגולציה התנעת פרויקט המטרו, פרויקט "בנקאות פתוחה", אגרות גודש על נוסעים ברכבים פרטיים בשעות העומס, קביעת יעדי תעסוקה ממשלתיים לשנת 2030 עבור אוכלוסיות מעוטות השתתפות במעגל התעסוקה, הסבר משרדים למקומות מגורים כדי להגדיל את היצע הנדל"ן למגורים,  הקלות ברישוי עסקים, רפורמה בייצאו קנאביס, קידום דיגיטציה לייעול עבודות הממשלה ושיפור השירותים לציבור, רגולציה במערך הכבאות ומעבר לאנרגיה ירוקה.

ישיבת ממשלה בנושא תקציב המדינה ל-2021 (צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ)
ההצבעה על תקציב המדינה 2021 | צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

בנט: "ישראל חוזרת לעבוד", ליברמן: "העברנו רפורמות משמעותיות"

"רבותיי, גבירותיי, יש תקציב בישראל. תקציב של ממשלה שאכפת לה", אמר רה"מ נפתלי בנט. "לאחר שלוש שנים של קיפאון, ישראל חוזרת לעבוד. אני מבקש מחברי הממשלה להבין את גודל הרגע: אחרי שנים של הזנחה, אנחנו מביאים הבוקר את התקציב הכי נועז, הכי תחרותי, הכי מסייע לשכבות החלשות והכי דואג לעתיד ילדינו מזה שנים".

בנט המשיך: "בשנת 2021 אנחנו זורעים את עתיד ילדינו ונכדנו לשנת 2051. אנחנו מקימים מטרו בגוש דן, מכניסים תחרות בשלל מוצרי צריכה ומזון, ובכשרות, מונעים פשיטת רגל של הפנסיונרים בישראל, מגדילים את הרפואה הציבורית בישראל, מעניקים חירות ניהולית למנהלי בתי ספר, בונים לראשונה בתים לילדים עם אוטיזם, ודואגים לתזונה בריאה לילדי ישראל. התקציב משקף דאגה לכלל אזרחי ישראל ולא משרת אף אינטרס מגזרי צר".

שר האוצר, אביגדור ליברמן: "אחרי למעלה משלוש שנים בהן המדינה התנהלה ללא תקציב בשעות הבוקר המוקדמות ולאחר דיונים ארוכים העברנו תקציב אחראי בממשלה לצד חוק הסדרים חסר תקדים ובכך הבאנו בשורה ענקית לאזרחי המדינה. הרפורמות שאישרנו מתמקדות בראש ובראשונה בהורדת יוקר המחיה - צעדים אותם נרגיש בכיס מהר מאוד. השקענו תקציבי עתק בתשתיות, בתחבורה ובנדל"ן והעברנו רפורמות משמעותיות שיורידו את החסמים ויצמצמו את הבירוקרטיה מה שיקל על כל אחד ואחת בהתנהלות היומיומית שלנו, העסקית או הפרטית. הדרך לאישור התקציב בכנסת מתחילה ברגעים אלו ממש ובשיתוף פעולה הדוק נעביר אותו ב-3 קריאות ונבטיח צמיחה כלכלית ויציבות שלטונית לאזרחי מדינת ישראל".

שר הבריאות ניצן הורוביץ בהצהרה לתקשורת (צילום: משרד הבריאות)
שר הבריאות הורוביץ: משרדו קיבל תוספת של 2 מיליארד שקל | צילום: משרד הבריאות
"הם לא ירקות מכוערים הם שונים" (צילום: החדשות)
המשק ייפתח לייבוא פירות וירקות | צילום: החדשות

מנכ"ל משרד האוצר, רם בלינקוב: "לאחר שלא היה תקציב מאז שנת 2018, 'הרפורמה' המרכזית היא שיש תקציב. זוהי אחת מהתוכניות הכלכליות הרחבות והמשמעותיות ביותר מזה שנים רבות והיא תאיץ את צמיחת המשק ותהפוך את הכלכלה הישראלית לתחרותית יותר. הרפורמות שמקודמות במסגרת התוכנית הכלכלית שמות את האזרח במרכז כמי שיזכה למחירים נמוכים ושירותים ציבוריים איכותיים ונגישים".

הפשרה בין הבריאות לאוצר

במהלך הלילה התנהל משא ומתן ארוך בין משרד הבריאות לאוצר. בתחילתו של הלילה קיוו לנהל את ההצבעה כבר לפנות בוקר אך גם בשעה 6:00 בבוקר עדיין לא הושגו הסכמות. שר הבריאות דרש תוספת של 2.5 מיליארד שקלים, והאוצר לעומת זאת רצה לתת תוספת של חצי מיליארד בלבד. לבסוף, קצת אחרי השעה 7:00 בבוקר, סיכמו הצדדים על מתן תוספת של 2 מיליארד שקלים. התוספת הסופית לתקציב משרד הבריאות תעמוד על 5 מיליארד: 3 מיליארד הגידול הקבוע והתוספת של 2 המיליארדים שסוכמו.

במשרד הבריאות ציינו את השירותים שאליהם יופנו התקציבים החדשים:

• שיקום מערך בבריאות הנפש - בין היתר, סוכם על 400 מיליון שקלים לטובת בינוי ושיפוץ מרכזי בריאות הנפש ובתי החולים הפסיכיאטריים. במסגרת שלב א' בתוכנית, יועברו 400 מאושפזים כרוניים מבתי החולים לבריאות הנפש, למסגרות בקהילה. עוד סוכם על יישום של תוכנית מקיפה לקיצור תורים לטיפולים פסיכותרפיים בקופות החולים.

עומסי תנועה כבדים נוצרו. ארכיון (צילום: עזרי עמרם)
בין הרפורמות שאושרו: אגרות גודש בגוש דן | צילום: עזרי עמרם

• מניעת השחיקה בשירותי הבריאות - הממשלה תאשר את תיקון המקדם הדמוגרפי, כך שיבטא את הזדקנות האוכלוסייה בישראל. תיקון המקדם צפוי להעלות באופן אוטומטי את תקציב מערכת הבריאות ביותר מ-130 מליון שקלים בשנת 2022 וסכום זה יגדל באופן אוטומטי מדי שנה בהתאם לקצב הזדקנות האוכלוסייה.

• סל התרופות יקובע על סכום של 600 מיליון שקלים - גידול של 100 מילון שקלים ביחס לשנים האחרונות, מתוכם 50 מיליון שקלים יוקצו לתוכנית לאומית לרפואה מונעת.

• הקצאת 6 מכשירי MRI חדשים שיוצבו בפריפריה. המכשירים יועברו לרשות קופות החולים כדי לאפשר הפעלתם בקהילה.

• קיבוע והגדלת תקציב בתי החולים הציבוריים, בסך של כ-500 מיליון שקלים.

ליברמן בישיבה הראשונה של ממשלת השינוי (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
שר האוצר ליברמן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

• הרפורמה בכח האדם - קיבוע של כל תקני הקורונה. מדובר ב-600 רופאות ורופאים, 1,550 אחים ואחיות ו-700 עובדי מנהל ומשק וצוותי המקצועות הפרא-רפואיים. כדי להתמודד עם מצוקת כח האדם במערכת, סוכם על תגבור היקף ההכשרות למקצועות הרפואה: יפתחו כ-270 "כיסאות" נוספים לסטודנטים לרפואה, כ-1,500 אחיות בכל שנה שיוכשרו במוסדות האקדמיים הישראלים.

• תוכנית רב-שנתית לקיצור תורנויות המתמחים. במסגרת התוכנית, תקוצר התורנות של מתמחים בפריפריה באופן מיידי, מ-26 שעות ל-16 שעות במחלקות הבאות: מלר"ד, פנימית, ילדים, נשים, נוריולוגיה ורדיולוגיה.

• המשך תקצוב התוכנית הלאומית להוספת מיטות בבתי החולים.

דיונים מהבוקר עד הבוקר

שרי הממשלה החלו בדיוני התקציב בשעות הבוקר של ראשון, ומטרתו המוצהרת של שר האוצר ליברמן הייתה להביא לאישורו עד ליום שני, זאת כדי להתחיל את תהליך אישורו בכנסת מוקדם כדי להספיק לאשרו עד לסוף חודש אוקטובר.

שביתת המתמחים (צילום: N12)
תורנות המתמחים תקוצר | צילום: N12

בפתח ישיבת הממשלה על התקציב הכריז ראש הממשלה בנט: "אני יודע דבר אחד - אנחנו מסיימים את הישיבה עם תקציב". גם שר האוצר הביע ביטחון מוחלט כבר בתחילת הדרך: "יהיו דרמות באמצע אבל בסוף יהיה לנו תקציב חדש, באותו רגע נתחיל ספירה של ארבע שנים וחצי לממשלה הזאת - ברמה הממלכתית אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שלא יהיה תקציב".

ואכן שרי הממשלה החדשה יודעים שאי אישור תקציב יהיה תחילת הסוף של ממשלתם ויציאה לבחירות חדשות, עוד לפני שהספיקו לנהל את משרדיהם החדשים ולקדם את האג'נדות שלהם. על כן כבר מתחילת יום ראשון, האינטרס המובהק של השרים היה אישור התקציב.

שינויים קטנים ברגע האחרון

במהלך שעות הדיונים, במהלך הערב והלילה, פרסמו משרדי השרים השונים את הרפורמות החדשות שיאושרו במסגרת התקציב. כך למשל שרת הכלכלה והתעשייה אורנה ברביבאי, הכניסה לחוק ההסדרים את הרפורמה בשוק התעסוקה, שתשנה את מערך ההכשרות המקצועיות ותנסה להתמודד עם משבר האבטלה.

קנאביס רפואי (צילום: CRYSTALWEED cannabis, unsplash)
רפורמה בייצוא הקנאביס הרפואי | צילום: CRYSTALWEED cannabis, unsplash

רפורמה נוספת, ש"התנדנדה" כל העת ובסוף נכנסה לחוק ההסדרים כפי שיאושר בממשלה, היא הרפורמה בייצוא קנאביס. השרה ברביבאי סיכמה עם שר הבריאות, השר לביטחון פנים ושר האוצר על הסרת חסמים להגברת ייצוא הקנביס הרפואי מישראל. ענף ייצוא הקנאביס מוערך ב-3-2 מיליארד דולר בשנה, ובממשלה מקווים שהסרת החסמים תגרום לו לממש את הפוטנציאל הזה.

בנוסף, שר הרווחה מאיר כהן הודיע במהלך הערב שהצליח להגדיל את תקציב משרדו במיליארד שקלים. לטענת השר תקציב התוכנית לביטחון תזונתי תעלה ליותר מ-100 מיליון שקלים, 105 מיליון שקלים יתווספו לתוכנית הבין-משרדית למאבק באלימות במשפחה, 230 מיליון שקלים ייועדו לשיפוץ ובניית מעונות ומסגרות רווחה וסיוע בשיפוץ לשכות הרווחה, ו-60 מיליון שקלים יתווספו לפיתוח שירותים לאזרחים ותיקים.