המשבר שאחרי הקורונה: חודשיים וחצי לפני שייפסקו דמי האבטלה שמשלמת המדינה למפוטרי הקורונה וליוצאים לחל"ת, כ-550 אלף ישראלים עדיין רשומים כמחפשי עבודה. מה יקרה להם החל מ-1 ביולי? המתווה של שירות התעסוקה ל"גמילה מהחל"ת" נחשף אמש (ראשון) בתוכנית חיסכון, והוא כבר מעורר ביקורת. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

שירות התעסוקה מציע למעשה מתווה להארכה דיפרנציאלית של תקופת התמיכה במובטלים, בהתאם לגילם, מצבם המשפחתי ומשלח ידם. כך תוארך תקופת הזכאות לבני 25 ומעלה ב-33 ימים, כאשר תוספת הימים גדלה ככל שעולה הגיל ומספר הילדים של דורש התעסוקה. הארכת דמי האבטלה מגיעה עד ל-140 ימים נוספים אחרי יולי, כלומר עד אמצע נובמבר 2021.

גם גובה דמי האבטלה לכל מי שלא שב לעבודה עד לסוף יוני ישתנה ויופחת בהדרגה כדי לעודד את חזרתם של המובטלים לעבודה. דמי האבטלה יופחתו מהחודש השני להארכה, כלומר ב-1 באוגוסט, ב-10% לחודש, עד לכדי 50% מדמי האבטלה המלאים.

בנוסף מציעים בשירות להקשיח את מבחן התעסוקה לכל דורש עבודה: כדי לממש זכאות לדמי אבטלה, דורשי העבודה לא יידרשו רק להתייצב בלשכות התעסוקה אלא להוכיח חיפוש עבודה והשתתפות בקורסים. אחרת, תישלל קצבתם.

לבסוף ממליצים בשירות התעסוקה לתת סיוע מיוחד לאנשים בענפים או במקצועות שלא צפויים להשתקם בקרוב, ענף התיירות הוא אחת הדוגמאות שניתן להעלות על הדעת.

"קצת מידי ומאוחר מידי"

אין ספק שישנו היגיון מסוים מאחורי התוכנית: בניגוד לתוכנית החל"ת המקורית של הממשלה, שמבטיחה דמי אבטלה לשנה מראש באופן גורף, המתווה החדש מנסה להבחין בין מי שבאמת זקוק לסיוע לבין מי שיכול למצוא עבודה, אבל מעדיף לנצל את תקופת הזכאות עד תום.

כך מבקשים בשירות התעסוקה להתמודד עם העובדה שלצד מובטלים שמחפשים עבודה ולא מוצאים, ישנם גם לא מעט מעסיקים שלא מצליחים לגייס עובדים או להחזיר את עובדיהם הקודמים מחל"ת. התופעה נפוצה במיוחד ב"משרות סטודנטים", כמו למשל מלצרות. לפי המתווה, עד גיל 25 לא תוארך הזכאות לדמי אבטלה, למעט להורים צעירים עם 3 ילדים ויותר.

אך למרות שמדובר במתווה דיפרנציאלי ומתון מהמתווה הקיים, מעסיקים רבים עדיין לא מרוצים. "הבעיה עם מנגנון החל"ת שאחרי יוני היא שזה קצת מידי ומאוחר מידי", אומר ל-N12 שחר תורג'מן, יו"ר התאגדות רשתות המסחר האופנה וההסעדה. לדבריו, "היה צריך לבטל כבר עכשיו את הזכאות למי שיכול לחזור לעבוד. הכוונה לצעירים, הרווקים והרווקות שגרים בבית של ההורים ומעדיפים את הנופש במימון המדינה. אנשים שיש להם משפחה וילדים כנראה לא מנצלים את רשת הביטחון שלא לטובה".

שחר תורג'מן (צילום: חן גלילי)
שחר תורג'מן. "מעט מידי, מאוחר מידי" | צילום: חן גלילי

תורג'מן מעריך שמתוך כחצי מיליון מובטלים ישנם כ-150 אלף המשתייכים לאלה שיכולים לחזור לעבוד ולא רוצים: "אנשים לא מבינים שהעלות של החל"ת עד סוף יוני היא כמו עלות של מערכת בחירות חמישית. העלות של החל"ת הארור הזה היא בערך 2.7 מיליארד שקל מהיום עד סוף יוני, לפני ההארכה של החל"ת".

מעבר לזה שהתוכנית מציעה פיתרון רק מיוני, גם היא לא סופית ונדרשת לעבור תהליך של אישורים בממשלה ובכנסת. על מנת להעביר את המתווה בזמן יידרש הליך מהיר במיוחד וזאת, בשעה שהמערכת הפוליטית עסוקה בעיקר בניסיונות להקמת ממשלה חדשה, או התפזרות לבחירות חמישיות.

חוסר היציבות הפוליטית משפיע לא רק על היכולת לקבל החלטות אלא גם על השיקולים של מקבלי ההחלטות, המחפשים לקצור הישגים קצרי טווח למקרה של בחירות נוספות. שירות התעסוקה מגיש את המלצותיו לממשלה, אבל כבר ראינו בעבר כי שר האוצר הנוכחי, ישראל כ"ץ, לא תמיד היה תמיד קשוב להמלצות אנשי המקצוע הכפופים לו במהלך הטיפול הכלכלי במשבר.