תושבי הדרום לא מאמינים שזה קורה להם: רק עכשיו הם קמו משנה קשה של סגרים, והבוקר (שלישי) שוב נאלצו רבים להישאר בבית בגלל המצב הביטחוני. הנחיות פיקוד העורף לא מחייבות סגירה של עסקים, אולם בפועל הרחובות ביישובי עוטף עזה שוממים. השבתת מערכת החינוך בדרום ואיום הרקטות התמידי, הביא לכך שחנויות, מסעדות ומפעלים שונים לא נפתחו היום. בתקופת הקורונה הם פוצו על הסגירה הכפויה, אבל הפעם המדינה לא הורתה על סגירה, אז מי יפצה את הנפגעים הכלכליים של המערכה מול חמאס?
ראשית, המדינה מפצה את מי שרכושם נפגע ישירות מפגיעות הירי מרצועת עזה. במוקדי קרן הפיצויים נרשמו עד כה, באזור הדרום וירושלים, כ-150 פניות הנוגעות לפגיעות ברכוש, במבנים ובכלי רכב. מתוכן, לפחות שתי פגיעות ישירות משמעותיות בבתי מגורים בדרום, שבהן ניתן לדיירים מענה של דיור חלופי. עובדי קרן הפיצויים, מלווים בשמאים ומהנדסים פועלים משעות הלילה באזורים שנפגעו, בתיאום עם כוחות הביטחון, ונותנים מענה ראשוני למי שרכושם נפגע.
20% מהחברות בדרום הפחיתו פעילות
אך פגיעת רקטה היא לא הפגיעה היחידה. על פי התאחדות התעשיינים כ-20% מהחברות התעשייתיות בעוטף עזה נאלצו להפחית היום את היקף העבודה והייצור. מדובר בכ-350 חברות תעשייתיות אשר פועלות בעוטף עזה ואזור אשקלון ופעילות הייצור שלהן נפגעה מיד עם פרוץ המתקפות. מספר מפעלים אף נאלצו לשלוח את כל העובדים הביתה, והם צפויים להשבית את הפעילות שלהם באופן מוחלט עד תום ההסלמה.
התעשיינים מסבירים כי ההשלכות המרכזיות של הלחימה על העבודה הן הפרעות בפעילות קווי הייצור בשל האזעקות ואי יכולת של עובדים רבים להגיע לעבודה בשל השבתת בתי הספר והגנים, ובשל המחסומים הצבאיים אשר מונעים כניסה לאזור עוטף עזה.
בסבבי הלחימה בשנים 2018-2019 נקבע לראשונה מנגנון פיצוי למעסיקים בגין שכר העובדים, בגובה של 370 שקל ליום. הפיצויים ניתנו בעבור עובדים שנעדרו מעבודתם לצורך שמירה על ילדיהם או לאור הנחיות פיקוד העורף. הדבר אפשר למעסיקים לשלם את שכר העובדים תוך קבלת שיפוי מקרן הפיצויים ברשות המסים.
עם זאת, בהתאחדות התעשיינים מדגישים כי "נכון לעתה, הוראת שעה זו אינה בתוקף ולפיכך אין מענה לעובדים שיעדרו ממקום עבודתם". עוד מזכירים בהתאחדות כי "גם בעבור סבב הלחימה בפברואר 2020 לא ניתן שיפוי למעסיקים". על מנת לסייע למפעלים שנפגעו, פתחו בהתאחדות התעשיינים חדר מצב מיוחד שפועל 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, להענקת עזרת חירום מיידית לחברות התעשייתיות בעוטף עזה והסביבה.
הזכאות תלויה בהוראות פיקוד העורף
בתשובה לפניית N12 הסבירו ברשות המיסים כי "התקנות הקיימות נותנות מענה לעסקים בעוטף (0-7 ק"מ מהגבול) שאינם יכולים לפתוח את העסק, בהתאם לכללים שנקבעו בהנחיות פיקוד העורף". אותם עסקים, מבהירים ברשות, יקבלו פיצוי על שכר לעובדים.
לגבי נזקים עקיפים, אומרים ברשות המיסים: "הזכאות לפיצוי באזור הינה בהתאם לכללי הפסקת הפעילות שנקבעו בתקנות. כך לדוגמא, פיצוי למסעדה שנסגרה לפחות ל-24 שעות, פיצוי מיידי לעסקים בתחומי החקלאות והתיירות ופיצוי מלא לאולמות שמחה שביטלו אירועים בעקבות הנחיות פיקוד העורף".
אך חשוב לקרוא את האותיות הקטנות: כל פיצוי שניתן מרשות המיסים כפוף להנחיות פיקוד העורף, ועל פיהן, לפחות בשעה זו, מקומות עבודה בעוטף עזה ובדרום אינם מחויבים להיסגר והם יכולים לפתוח, בתנאי שקיים מרחב מוגן תקני שניתן להגיע אליו בזמן התגוננות. גם התקהלויות ושירותים שונים מורשים לפעול, במגבלות של עד 10 אנשים בשטח פתוח ועד 100 אנשים במבנה הפועל על פי התו הירוק. כלומר, רבים מהעסקים שנסגרו בעקבות המצב הביטחוני לא עשו זאת בהנחיית המדינה אלא מכורח המציאות, ועל כן אינם זכאים כרגע לפיצויים.
המשק עוד מלקק את הפצעים
רק שלשום דיווח משרד האוצר על תוצאות מעודדות במדדי הגירעון, שנרשמו מאז פתיחת המשק. הישראלים יצאו לקנות ולבלות, גלגלי המשק החלו לנוע, הכנסות המדינה ממיסים זינקו והגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים ירד.
כרגע, ההשפעה של הלחימה על הכלכלה הישראלית עדיין נקודתית ומוגבלת, אך במקרה של הסלמה נוספת במצב הביטחוני, המשק עלול לספוג פגיעה נוספת, כשהוא עדיין מלקק את הפצעים ממשבר הקורונה.