השרה לשוויון חברתי מירב כהן, הציגה היום (רביעי) את עיקרי המתווה להעלאת גיל הפרישה לנשים, כחלק מהתוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים שמקדם המשרד. השרה, שדיברה על הנושא בכנס "אלי הורוביץ לכלכלה וחברה" בירושלים, הסבירה כי משרדה עבד על התוכנית עם הרשות לקידום מעמד האישה ועם ארגוני נשים רבים: "גיבשנו מתווה שאם הוא יכובד - נלך יד ביד עם האוצר למתווה אמיץ ופורץ דרך בנושא גיל הפרישה לנשים".

"אחת הסוגיות הכי אסטרטגיות שאם נרצה או לא תגיע אוטוטו לפתחנו, זו סוגיית גיל הפרישה לנשים, ואנחנו נהיה חייבות לנהל את האירוע הזה באומץ ובמקצועיות", אמרה השרה כהן. "אין מנוס מהעלאת גיל הפרישה לנשים, אבל זה צריך להיעשות בצורה אחראית תוך דאגה לנשים החלשות שנפלטות עוד הרבה לפני גיל הפרישה משוק העבודה, או כאלו שעובדות במקצועות שוחקים, וגם צריך לנצל את ההזדמנות הזו כדי לתקן עיוותים שמפלים לרעה נשים בשוק התעסוקה".

גבר צועד עם אישה מבוגרת (אילוסטרציה: Image Point Fr, shutterstock)
גם נשים סובלות מהמצב הקיים. אילוסטרציה | אילוסטרציה: Image Point Fr, shutterstock

ואכן המתווה הראשוני שהציגה כהן מנסה להתמודד עם שני המכשולים העיקריים בהעלאת גיל הפרישה, שעוררו בעבר את התנגדותם של ארגוני נשים. ראשית הביטחון הסוציאלי של נשים שלא יכולות להמשיך לעבוד, משום שהן עובדות במקצועות שוחקים, ושנית המחסור במקומות עבודה עבור נשים מבוגרות שלא מצליחות להיכנס לשוק התעסוקה. שתי קבוצות אלו עלולות להיפגע מהעלאת גיל הפרישה, ולכן השרה כהן מציגה מתווה שאמור לסייע גם להן.

מה כולל המתווה להעלאת גיל הפרישה

  1. כלים תומכים לנשים מבוגרות: הרחבת הזכאות לדמי אבטלה, הכשרות מקצועיות, קצבאות חליפיות לקצבת הזקנה.
  2. כלים תומכים לנשים בגיל העבודה אשר סובלות משוק עבודה לא שוויוני ומגיעות לגיל הפרישה עם שכר נמוך יחסית ובמקצועות שמגבילים את אפשרותן להמשיך ולעבוד גם לאחר גיל הפרישה. מדובר בפתרון רוחבי ומבני לסוגיה זו של הרחבת חינוך חינם לגיל הרך וקידום חופשת לידה לאבות.
  3. מתן מענה לנשים המוגדרות על פי חוק הביטוח הלאומי כ"עקרות בית", שאומנם לא מושפעות מהעלאת גיל הפרישה אך מופלות בזכויות המגיעות להן.

העלאת גיל הפרישה של נשים והתאמתו לעלייה בתוחלת החיים, נמצאת כבר שנים בדיונים בממשלות ישראל. לרוב ישנם שני צדדים לדיון - מחד ארגוני הנשים שמנסים לדאוג לזכויותיהן של נשים שיתקשו להמשיך בתעסוקה עד גיל מבוגר יותר, ומנגד משרד האוצר שדואג מהמחיר הגבוה שמשלם המשק הישראלי כולו על אי-תעסוקת נשים מגיל 62 ומעלה. במוקד הוויכוח עומדות הנשים עצמן, רבות מהן סובלות מהמצב הקיים שמעודד מעסיקים רבים לפטרן על אף היותן כשירות להמשך תעסוקה.

אביגדור ליברמן (צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש 90)
תצטרך להשיג גם את תמיכת האוצר. שר האוצר ליברמן, ארכיון | צילום: Yonatan Sindel Flash 90, פלאש 90

בנוסף הציגה כהן את עקרונות התוכנית הלאומית לתעסוקת מבוגרים שמקדם משרדה:

רגולציה, מדיניות וחקיקה: קביעת יעדים ממשלתיים לתעסוקת מבוגרים והרחבת יעדי התעסוקה במדינת ישראל מעבר לגיל הפרישה לגילאי 74-67; צמצום הקיזוז של קצבת הזקנה לאזרח ותיק שעובד (דיסריגארד) על ידי תיקון חוק הביטוח הלאומי, מתווה להעלאת גיל פרישה לנשים; בחינה מחדש של "גיל פרישה חובה"; קידום מחקרי עומק בנושא תעסוקת מבוגרים.

תהליכי רוחב מול המעסיקים: אחריות תאגידית לעידוד תעסוקת מבוגרים; מיגור תופעת ה"גילנות"; בניית תוכנית עבודה לשימור עובדים מבוגרים; פיתוח ארגז כלים למעסיקים והכשרה של מנהלים בניהול עסק רב גילי; פתרונות להעסקה גמישה ומסלולי תעסוקה; תמריצים למעסיקים על ידי הוספת אוכלוסיית האזרחים הוותיקים לתוכנית שמפעיל משרד הכלכלה לקליטת עובדים.

כלים לאזרחים ותיקים: תוכנית השמות למבוגרים; קידום אוריינות דיגיטלית; קידום ירידי תעסוקה ייעודיים לבני 60+; קידום תעסוקת אזרחים ותיקים בשירות המדינה והרחבת "תקן אזרח ותיק"; קידום ופיתוח עולם היזמות בפני אזרחים ותיקים; הקמת תשתית של סדנאות הכנה לפרישה למתן כלים בכל הקשור לתכנון כלכלי, מקורות הכנסה בגיל פרישה, קצבאות ביטוח לאומי וחיסכון פנסיוני.