זאת חנות לממכר קנאביס. אנשי צוות המכונים "ברמנים" מסתובבים בין הקונים הרבים, מסבירים על המגוון הרחב של סוגי הקנאביס ומוצריו, הייעוד שלהם ואחוז החומרים הפעילים THC ו-CBD בכל אחד מהם. דוגמיות של תפרחות שונות מוצגים בתוך צנצנות שקופות עם פתחים זעירים למען הקונים, שיריחו ויעריכו את הסחורה. הברמנים רושמים הזמנות בטאבלטים שהם נושאים לכל מקום, ובחוץ משתרך תור ארוך של אנשים שביקשו לרכוש קנאביס כי בא להם. 

התיאור הזה נלקח מיום פתיחת חנות הקנאביס הראשונה באונטריו, קנדה – זה קרה בדיוק לפני שנתיים - אבל זאת כבר הייתה אמורה להיות המציאות גם בישראל. בשנת 2020, ביוזמתם של חברי הכנסת רם שפע ושרן השכל, התכנסה הוועדה הבין-משרדית לבחינת המדיניות הנוגעת לאיסור על צריכת קנאביס בישראל. בראשות הוועדה עמדה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה עמית מררי, ומסקנותיה הוגשו לאבי ניסנקורן, מי שהיה אז שר המשפטים. בוועדה היו נציגים מטעם משרדי המשפטים, ביטחון הפנים, החינוך, הבריאות, העבודה, הרווחה, האוצר והמשפטים, וכן ממשטרת ישראל; את המסקנות פירטה מררי על פני יותר מ-100 עמודים. אבל השורה התחתונה הייתה קצרה: לגליזציה עכשיו.

לגליזציה (צילום: Bob Riha, Jr. Getty Images)
צילום: Bob Riha, Jr. Getty Images

לא יהיו קופי שופס כמו במודל ההולנדי, אלא חנויות ייעודיות שבהן ניתן לרכוש קנאביס אבל לא לעשן אותו, כמו בארה"ב. ובעוד שנוכל לעשן בבית, החוק לא יתיר בשלב הראשון גידול ביתי של קנאביס

"חשבנו שלאור השימוש הנרחב בקנאביס, יותר מ-20 אחוז מהאוכלוסייה, אי אפשר לטמון את הראש בחול ועדיף לעשות את זה בצורה מסודרת", אומר ניסקורן השבוע, לאחר השבעת ממשלת בנט-לפיד. "לוועדה היה מנדט לקבל כל החלטה, והיא השתכנעה שהמתווה הנכון על בסיס מה שלמדנו בחו"ל הוא לגליזציה". ואכן, במסיבת עיתונאים שנערכה בנובמבר 2020, ואיכשהו נבלעה ברעש הרקע של שנת הקורונה, ניסנקורן הודיע שלאור מסקנות הוועדה תלך ישראל למהלך של לגליזציה בתוך תשעה חודשים ("זה משך הזמן הדרוש כדי להסדיר את הרגולציה, שצריכה להתייחס להיבטים מסוימים של גידול, מכירה בחנויות, נושא החינוך והטיפול בגמילה", הוא מסביר כיום). אז למה זה לא קרה? כי הממשלה נפלה והתכנית נעצרה ביחד איתה, כמו מי יודע כמה רפורמות תקועות. 

השבעת הממשלה החדשה מותחת מחדש את שעון העצר, הפעם תוך התחייבות מפורשת להגיע לקו הגמר: לראשונה בהיסטוריה של ישראל מוזכר הנושא בהסכם הקואליציוני, שמדבר על "רפורמת קנאביס" ומפרט כי מדובר ב"חוק אי הפללה של צרכני קנאביס והסדרה מלאה של שוק הקנאביס כולל הקנאביס הרפואי". שימו לב למילה "כולל"; בלי לומר זאת במפורש, ההסכם מכיר למעשה בצורך לנרמל את השימוש הלא-רפואי.

"יהיה פשוט לעשות את זה. זה יכול לקחת עוד כמה חודשים, אולי שנה, אבל כל משרדי הממשלה הרלוונטיים בעד ולכן נוכל להוביל ללגליזציה מלאה", אומר ח"כ שפע (עבודה), היו"ר הנכנס של ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת. "מה שחשוב לנו הוא שיהיה אפשר לצרוך קנאביס לא רק לצרכים רפואיים, אלא גם לצרכי פנאי, ושזה לא יהיה פלילי". 

שלומי סנדק, ממקימי מפלגת "עלה ירוק", מביט בהתרחשויות בכנסת ואומר: "כשהתחלתי את המאבק למען לגליזציה, ב-1994, היה קשה למצוא מישהו שתומך בזה. היום קשה למצוא מישהו שמתנגד".

אבי ניסנקורן (צילום: Yonatan Sindel Flash 90)
צילום: Yonatan Sindel Flash 90

בנובמבר 2020 הודיע שר המשפטים דאז, אבי ניסנקורן (בתמונה), כי ישראל תלך ללגליזציה בתוך תשעה חודשים. "יותר מ-20 אחוז מהאוכלוסייה משתמשים בקנאביס, אי אפשר לטמון את הראש בחול", הוא אומר השבוע

ואכן, נושא הלגליזציה כבר הביא אנשים מקטבים פוליטיים נגדיים כמו תמר זנדברג ומשה פייגלין להסכים זו עם זה. גם אמיר אוחנה, עד לפני רגע השר לביטחון פנים, ביטא לא פעם את רצונו להפוך את העניין לחוקי. "אין מחקר רפואי רציני אחד שממקם את הקנאביס בסיכון גבוה מאלכוהול", אמר אוחנה בדיון כבר ב-2017, "ועדיין המדינה משקיעה משאבים, בלשים ואנשי מודיעין ויועצים משפטיים ושופטים וסניגורים ציבוריים וקצינות מבחן, כדי להילחם במה? אם היינו משקיעים עשירית ממשאבי המלחמה בקנאביס בטיפולי גמילה והסברה נגד התמכרות, היינו במקום כל כך הרבה יותר טוב".

סנדק, שרואה את המקום הטוב הזה ממש מעבר לפינה, מסכם את הלך הרוח: "אם המשיח מגיע ואנחנו רואים אותו מקרוב, לא נרוץ לקראתו?".

כמו בקנדה, לא כמו בהולנד

בשנים האחרונות שינו מדינות רבות את גישתן לנושא הסמים בכלל ולקנאביס בפרט. נכון לאפריל 2021, שימוש רפואי בקנאביס אושר ב-38 ממדינות ארה"ב; 31 אישרו אי-הפללת מעשנים לצרכי הנאה, וב-17 מדינות הוחלה לגליזציה מלאה. מדינות רבות אחרות - כמו צ'כיה, בלגיה, אסטוניה, פורטוגל, ארמניה, מקסיקו ועוד - נוקטות מדיניות של אי הפללה.

רם שפע (צילום: Olivier Fitoussi Flash 90)
צילום: Olivier Fitoussi Flash 90

"זה יכול לקחת עוד כמה חודשים, אולי שנה, אבל כל משרדי הממשלה הרלוונטיים בעד ולכן נוכל להוביל ללגליזציה מלאה", אומר ח"כ רם שפע (בתמונה), היו"ר הנכנס של ועדת הסמים והאלכוהול של הכנסת

קנדה, שהייתה מחלוצות הקנאביס הרפואי, הכריזה על לגליזציה מלאה ב-2018. היא גם הייתה המדינה הראשונה שדילגה על שלב אי ההפללה. הסבר לכך סיפק ראש הממשלה ג'סטין טרודו עוד בקמפיין הבחירות שלו: "אי הפללה לא תגן על בני הנוער ולא תמשוך את הכסף מארגוני הפשיעה, כפי שתעשה הלגליזציה". ואכן, ההכנסות שמייצרת המריחואנה זורמות כיום לא לכיסיהם של סוחרי סמים אלא לקופת המדינה בצורה של מיסוי, ובנוסף נוצרו מקומות עבודה רבים עבור אזרחי קנדה סביב תעשיית הקנאביס.

המודל הקנדי נבחן בוועדה הבין משרדית בראשות מררי, ורבים מהפרמטרים ומהמאפיינים שלו צפויין להיות מיושמים בישראל. החוק בקנדה מאפשר החזקה של עד 30 גרם קנאביס וגידול של עד ארבעה עציצים בבית. הגיל החוקי משתנה מפרובינציה לפרובינציה; בחלקן מותרת הצריכה מגיל 18. עוד מוגדר שהחנויות לממכר קנאביס חייבות להיות מרוחקות מבתי ספר וקיים היתר למשלוח קנאביס בדואר. אחוז המס מחושב ביחס לכמות ה-THC, כלומר מוצר חזק יותר עולה יותר. הקנדים החילו גם מגבלות קפדניות ונוקשות על פרסום מוצרי קנאביס, וקבעו שהרווחים ממיסויים יופנו לחינוך, להשכלה ולמחקר. 

לדברי ניסקורן, ישראל תהיה שמרנית יותר מקנדה לפחות באספקט אחד: כאן לא תותר צריכת קנאביס לפני גיל 21, שבין היתר מציין את סוף השירות הסדיר. פרטים מסוימים עדיין אינם ברורים, אבל ידוע כבר עכשיו כי חנויות הקנאביס שייפתחו לא יהיו קופי שופס כמו במודל ההולנדי, אלא חנויות ייעודיות שבהן ניתן לרכוש קנאביס אבל לא לעשן אותו, כמו בארה"ב. ובעוד שנוכל לעשן בבית, החוק לא יתיר בשלב הראשון גידול ביתי של קנאביס. "הדו"ח אומר לא לאפשר את זה בהתחלה, אבל לא פוסל שזה יקרה בשלב מאוחר יותר", מחדד ניסנקורן. "אין התנגדות עקרונית, אלא צריך לראות שעושים את זה כמו שצריך, שזה יהיה מוסדר ובצורה אחראית. גם החנויות הן נושא שדורש הסדרה, במקרה הזה מול משרד הפנים".

תום וגנר (צילום: ראובן קפוצ'ינסקי)
צילום: ראובן קפוצ'ינסקי

תום וגנר, מחבר הספר "מלחמות הקנאביס" (בתמונה): "בכל מקום שעשו בו לגליזציה חלה ירידה של 30-40 אחוז במכירת תרופות. זה נתח עצום מההכנסות של חברות הפארמה, שמרגישות מאוימות ומפעילות את כוחן" 

הדרך למודל הישראלי הייתה מעט מפותלת. ב-2020 הגישו תחילה שרן השכל ורם שפע שתי הצעות חוק נפרדות; השכל התמקדה באי הפללה, שפע בלגליזציה מלאה. בסופו של דבר שולבו השתיים לכדי הצעת חוק משותפת שבעקבותיה הוקמה ועדת מררי. גם כעת, בכנסת החדשה, שני הח"כים עומדים להגיש הצעות חוק נפרדות. זו של השכל קוראת להוציא את הקנאביס מפקודת הסמים המסוכנים, אך להוסיף ולהגדיר את הסחר בקנאביס כעבירה פלילית. ההצעה גם מגדירה מחדש את הכמות המותרת לשימוש עצמי (כיום עד 15 גרם, לפי ההצעה - עד 50 גרם). המשמעות היא שיתאפשר לצרכנים פרטיים להחזיק קנאביס בלי שיואשמו בסחר, והשוטרים לא יוכלו לערוך חיפוש בביתם או בכליהם. הצעת החוק של שפע מדברת על לגליזציה מלאה, שבמסגרתה תותר צריכת קנאביס עד 15 גרם ורכישתו בנקודות מסוימות. שתי ההצעות משלימות למעשה זו את זו, וכמו ב-2020, גם הפעם הן ידונו בנפרד אבל יקודמו ביחד.

כששפע והשכל הגישו את הצעות החוק הקודמות שלהם, שר הבריאות היה יעקב ליצמן, שמתנגד ללגליזציה כמיטב המסורת של הפוליטיקאים החרדים ("בעיניהם זאת צריכת סמים, דבר מסוכן", אומר שפע השבוע. "תמיד ניסיתי להסביר להם שחלק מהבעיה הוא שהמדינה לא עושה היום שום דבר בנושא התמכרויות ואף ילד לא מקבל הסברה בנושא, אבל הם לא הקשיבו"). כעת יושב במשרד הבריאות ניצן הורוביץ ממרצ, כשכמו אחרים במפלגתו קידם את הנושא הרבה לפני שהוא נעשה פופולרי. הורוביץ עצמו בחר שלא להתראיין לכתבה זו, אבל מינויו הוא מהסיבות העיקריות לאופטימיות של התומכים בלגליזציה. 

"מבחינת הישראלים עישון קנאביס הוא כבר מזמן לא פשע", אמר הורוביץ במהלך קמפיין הבחירות של 2019. "נראה לכם שבממשלה לא מבינים את זה? ובכל זאת, השרים הפחדנים לא מצליחים לגייס את האומץ ולהפוך את הקנאביס לחוקי, גם כתרופה לחולים וגם כמוצר צריכה אישי לכל השאר. אנחנו יודעים שהצמח שכל כך מפחיד את הממשלה הוא לא אויב של אף אחד, ושאפשר לעשות בישראל את מה שעשו בהרבה מקומות אחרים בעולם – להפוך את הקנאביס לחוקי".

חממת קנאביס (צילום: shutterstock_Hanunov Kfir)
צילום: shutterstock_Hanunov Kfir

לגלזיציה אין פירושה אוטופיה. במדינות רבות שבהן הותר שימוש במריחואנה חלה עלייה בצריכתה, ובאופן שנראה על פניו אבסורדי, הלגליזציה לא בהכרח מובילה להורדת מחירים. בקנדה היא כמעט הכפילה אותם

לפני שזה יתאפשר, הוועדה הבין-משרדית קבעה שיש להיערך למתן מענה בתחומי הבריאות, החינוך וההסברה כדי למנוע סיכונים העלולים לנבוע מצריכה לא זהירה של קנאביס, במיוחד בקרב בני נוער. יש גם עניינים מורכבים שדורשים חשיבה ופיצוח, כמו נושא הנהיגה תחת השפעת קנאביס - בין השאר מפני ששיירי החומר נשארים בגוף מספר ימים ולא מספר שעות כמו אלכוהול. "צריך לדון בזה בצורה רצינית", אומר שפע, "כך שמצד אחד אפשר יהיה לעשות אכיפה ומצד שני הדברים לא יוצאו מפרופורציה".

כשהמריחואנה הפכה למריחואנה

בשנה שעברה, בראיון למגזין הזה, קצין משטרה אמר-שאל: "למה לרדוף אחרי משתמשים בסמים קלים שלא מזיקים לאף אחד? צעירים ובני נוער ששותים אלכוהול יותר מסוכנים בעינינו. אם הכל יהיה מוסדר, חוקי, נוכל לתת עדיפות לדברים שמעיקים על האזרח. צריך רפורמה רצינית ומעמיקה שתיתן אפשרות לאנשים לקנות את הסם תחת פיקוח של המדינה". ואם זה מה שחושבים אפילו במשטרה – אותה משטרה שנציג מטעמה סייע לנסח את מסקנות ועדת מררי – אז אולי השאלה האמיתית אינה "לגליזציה למה", אלא למה רק עכשיו.

נפתלי בנט (צילום: Yonatan Sindel Flash 90)
צילום: Yonatan Sindel Flash 90

ההסכם הקואליציוני מדבר על רפורמת קנאביס ומפרט: "חוק אי הפללה והסדרה מלאה של שוק הקנאביס, כולל הקנאביס הרפואי". שימו לב למילה "כולל": ההסכם מכיר למעשה בצורך לנרמל את השימוש הלא-רפואי

התשובה הולכת גם רחוק וגם אחורה. עד שלהי שנות ה-30 של המאה שעברה היה הקנאביס לא רק חוקי במדינות רבות בארה"ב אלא גם תרופה מקובלת, במיוחד בקרב המעמדות הנמוכים. תום וגנר, בעלים של משרד יחסי ציבור וקמפיינר פוליטי שהתחקה אחר ההיסטוריה של הצמח בספרו "מלחמות הקנאביס", מפרט: "80 אחוז מהתרופות בבתי המרקחת בארה"ב היו מבוססות על קנאביס מסוג אינדיקה. עד שנת 1937 זה היה הקו הראשון: יש לך בעיה? קח אינדיקה. ידעו שזה עוזר לכאבים, פרכוסים ושלל בעיות. היום בישראל אדם חולה שמעוניין להיות מטופל בקנאביס צריך להתעקש מול המערכת ולהוכיח מיצוי תרופתי, כלומר להראות שהוא כבר לקח תרופות מאוד אינטנסיביות – במקרה של כאב נוירופטי מדובר למשל בליריקה או אוקסיקוד, שהגמילה מהן קשה מאוד. וגם אז צריך לעבור מסכת ביורוקרטית קשה עד לקבלת אישור לקנאביס הרפואי". 

אז מה בעצם קרה למריחואנה ב-1937? למה היא הוצאה באופן גורף אל מחוץ לחוק בארה"ב? 
"אינטרסים כלכליים, כמובן. המפ, משפחת הזנים הלא פסיכו-אקטיביים של הקנביס, הוא חומר מאוד חזק - לא מזמן חברה הקנדית אפילו יצרה מטוס עשוי מהמפ שטס על שמן זרעי קנאביס. המפ יכול להחליף את תעשיית הגומי והפלסטיק, אפשר לעשות ממנו חומרי בנייה חזקים וטובים וגם אקולוגיים. בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 התחילו לייצר ממנו נייר ותחליף לפלסטיק, ובתעשיות המתחרות לא אהבו את זה. חברת דופונט, שיצרה פלסטיק, הייתה מעוניינת לפי הסברות לחסל את תעשיית ההמפ. איל העיתונות וויליאם רנדולף הרסט רצה במיוחד לחסל אותה, כי השימוש בהמפ נגד את האינטרסים המסחריים שלו בגידול עצים שמהם הפיקו נייר לעיתונים. אז הוא פנה להארי אנסלינגר, מי שהיה המנהל היחידה לנרקוטיקה של הסוכנות הפדרלית. אנסלינגר עשה קמפיין נגד הקנאביס, וככה זה התחיל".

מה זאת אומרת קמפיין?
"קודם כל, אנסלינגר התחיל לקרוא לקנאביס 'מריחואנה' כדי ליצור קונוטציה שלילית על רקע גזעני. מהגרים ממקסיקו נהגו לעשן קנאביס, מה שמושרש עמוק בתוך התרבות שלהם, ובקמפיין נאמרו דברים איומים כמו 'מריחואנה גורמת לכהים לחשוב שהם טובים כמו האדם הלבן', 'רוב המשתמשים במריחואנה הם שחורים, היספנים ובדרנים' ו'מוזיקת הג'אז שמתודלקת על ידי מריחואנה גורמת לנשים לבנות לקיים יחסי מין עם שחורים ובדרנים'. אחר כך אנסלינגר יצר סרטונים שבהם רואים מישהו מעשן קנאביס, משתגע ורוצח את אחיו".

ניצן הורוביץ (צילום: Yonatan Sindel Flash 90)
צילום: Yonatan Sindel Flash 90

שר הבריאות החדש, ניצן הורוביץ, אמר כבר ב-2019: "מבחינת הישראלים עישון קנאביס הוא כבר מזמן לא פשע, ובכל זאת השרים הפחדנים לא מצליחים לגייס את האומץ ולהפוך את הקנאביס לחוקי"

הקמפיין עבד והקנאביס הוצא מחוץ לחוק - כולל זה הרפואי, המכיל את החומר הפעיל CBD שאינו ממסטל, אבל מקל מאוד על מכלול רחב של בעיות רפואיות. כיום, לאחר פניית הפרסה של ההיסטוריה בהקשר הזה, נוצר לצד תעשיית הקנאביס הרפואי גם סוג חדש של אינטרס כלכלי מנוגד. "בכל מקום שעשו בו לגליזציה אנחנו שומעים על ירידה של 30-40 אחוז במכירת תרופות", אומר וגנר. "זה נתח עצום מההכנסות של חברות הפארמה הגדולות, שללא ספק מרגישות מאוימות מכל הסיפור הזה. הן מעסיקות לוביסטים והן מפעילות את כוחן". 

מאז שנת 2006 ניתן לקבל קנאביס רפואי בישראל. עד לשנת 2019, אם החזקת במרשם קיבלת את הכמות הרשומה לך - בין אם היה מדובר ב-20 גרם או ב-300 - תמורת תשלום חודשי של 370 שקלים. אבל זה לא היה פשוט כמו שזה נשמע: קבלת מרשם הייתה כרוכה בביורוקרטיה מייגעת, השם הרע שיצא לקנאביס לא עזר, וחולים הזקוקים לצמח המרפא נאבקו על זכותם להרגיש טוב יותר.

באפריל 2019 נכנסה לתוקף רפורמה של משרד הבריאות שבאה להסדיר את פעילות הייצור והאספקה של הקנאביס הרפואי. אלא שכעת המחירים עלו משמעותית, כי הוחלט לתמחר את התרופה באופן פרוגרסיבי, לפי משקל. חולים הזקוקים לעשרות או אפילו מאות גרמים של קנאביס מדי חודש נאלצו לשלם אלפי שקלים, מה שגרם לרבים לפנות לשוק השחור או לגידול עצמי שאינו חוקי. ברקע, בשקט, צמחה תעשייה של רישיונות שימוש בקנאביס בתשלום ובשחור. 

״אני חולת קרון ולא יכולתי לחכות עד שאקבל את הרישיון, לכן פניתי לרופא שאינו מומחה במחלות המעיים, ותמורת 1,500 שקל שהעברתי לחשבונו הפרטי הוא דאג לי לרישיון", מספרת עינת (שם בדוי). "מאז התברר שחל שיפור משמעותי במצבי, יש התחדשות רקמות ואני מרגישה הרבה יותר טוב. הקנאביס הציל את חיי". 

שנה בכלא על מחקר בחולי סרטן

ההחלטה להתיר שימוש בקנאביס לצרכים רפואיים פתרה לכאורה את הבעיה של החולים הזקוקים לו, אבל כפי שמוכיח המקרה של עינת, רק לכאורה. מצב הדברים החמיר לאחר הרפורמה: חולים רבים מדווחים כי מאז 2019 ירדה משמעותית איכות הקנאביס המסופק להם; אחרים מספרים שקיבלו חומר שלא הועיל להם או לא התאים לצרכיהם, או חומר מקולקל עם עובש או ריסוס יתר, כשהתפרחות הטובות נשלחו לייצוא ואילו המטופלים בארץ קיבלו את השאריות. מטופלים רבים - חולי סרטן ופוסט טראומה, אנשים עם אוטיזם ואפילפסיה, שהקנאביס הקל על חייהם בצורה משמעותית - נותרו ללא מענה ובסבל רב.

אמיר אוחנה (צילום:  Yonatan Sindel Flash 90)
צילום: Yonatan Sindel Flash 90

אמיר אוחנה, עד לפני רגע השר לביטחון פנים, אמר ב-2017: "המדינה משקיעה משאבים כדי להילחם במה? אם היינו משקיעים עשירית ממשאבי המלחמה בקנאביס בטיפולי גמילה והסברה נגד התמכרות, היינו במקום הרבה יותר טוב"

"יש לי ארבע מחלות ואני מטופל בקנאביס מאז 2013", מספר קובי (שם בדוי). "הרישיון שלי מקנה לי 100 גרם וזה עולה לי המון, 50 אחוז מהביטוח הלאומי שלי הולך על זה ואני נכה 100 אחוז. נאלצתי לשלם כל חודש כ-4,000 שקל, ואין לי כסף כזה אז התחלתי לגדל בעצמי. שיעצרו אותי. אני לא רוצה לפנות לעולם התחתון בשביל התרופה שלי, זה מצב אבסורדי והתעללות בנו החולים". 

ישראל, מדינה שכבר נהפכה למיני-מעצמה בתחום גידול וייצוא הקנאביס הרפואי, אינה קנדה וגם לא ארה"ב. המודעות ליתרונות הצמח כבר מושרשת עמוק הן בממסד הרפואי והן במוסדות השלטון, האבסורד שבהמשך האיסור על צריכת הקנאביס ברור הן לאזרחים והן למשטרה, אבל תרחישים בלתי צפויים – ממלחמה ועד התפרקות הממשלה - עדיין עלולים לעצור שוב את תהליך הלגליזציה או לדחוק את הנושא הקריטי לשוליים.

ראוי לומר גם שלגלזיציה אין פירושה אוטופיה. ראשית, במדינות רבות שבהן הותר שימוש במריחואנה חלה עלייה משמעותית בצריכתה; שנית, באופן שנראה על פניו אבסורדי, הלגליזציה לא בהכרח מובילה להורדת מחירים. למעשה, בקנדה היא כמעט הכפילה אותם. "מחקרים מראים שבתחילת הלגליזציה יש עלייה בכמות הנצרכת, כי כולם כמו מתנהגים כמו ילדים בחנות צעצועים ורוצים להשתולל", אומר סנדק, "אבל אחרי כמה זמן הממוצע מתייצב על כמות יותר נמוכה. עובדה, בארץ יש יותר משתמשים מאשר בהולנד עם כל הקופי שופס שלהם".

מה לגבי עליית מחירים, כמו שקרה בקנדה?
"אם באמת רוצים לסגור את השוק השחור, צריך לשאוף למחירים כמה שיותר אחידים. והמחיר בקנדה גבוה, כי הוא כולל מיסים. עכשיו מתחילים להוריד אותם, כי מבינים שעשו טעות ואנחנו צריכים ללמוד מהם. אם יעשו כאן לגליזציה אבל יחליטו לקחת מס של 100%, השוק השחור עדיין יפרח וילבלב. זה תלוי בממשלה שלא צריכה להטיל מיסים, אלא מע"מ בלבד". 

למרות המכשולים והשאלות הפתוחות, אופטימיות זהירה מורגשת בקרב הדמויות המרכזיות והמוכרות הנלחמות עבור הלגליזציה של הצמח. כזה הוא למשל ניסים קריספל, חוקר צמחים ידוע ומוערך ששבועיים לאחר קבלת פרס מפעל חיים מטעם אוניברסיטת בן גוריון נעצר בביתו, הורשע בגידול קנאביס שהשתמש בו לצורך מחקר בקרב חולי סרטן סופניים, וישב שנה בכלא. "ההרכב הקואליציוני עכשיו בהחלט מעודד", אומר קריספל, "אבל זה עניין מורכב מאוד, כי ברגע שחילקו את גידול הקנאביס לכל מיני חוות שהשקיעו בזה המון כסף, הלגליזציה מסכנת אותן ועשויה להוביל לנפילתן. מצד שני יש כאן עוול גדול: המדינה מתירה לאנשים מסוימים לגדל קנאביס למען רווח ואילו אחרים שזקוקים לו נחשבים לעבריינים אם הם מגדלים אותו לעצמם. זה חייב להשתנות".