השכר הממוצע בגופים הציבוריים של מדינת ישראל עמד על 16,365 שקל ברוטו בחודש בשנת 2019 – כך עולה מהדו"ח השנתי של הממונה על השכר במשרד האוצר, קובי בר נתן, שהתפרסם היום (ג'). הדו"ח מתמקד בכ-400 אלף עובדי הגופים הציבוריים, שעובדים בחברות ממשלתיות, שלטון מקומי, מערכת הבריאות הציבורית ועוד. שכרם הממוצע היה גבוה ב-57% מהשכר הממוצע בכלל המשק, שעמד על 10,428 שקל.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
שיאני השכר מבין הגופים הציבוריים הם הנמלים בחיפה ובאשדוד. עובדי נמל חיפה משתכרים 35,742 שקל בממוצע למשרה – עלייה של כ-800 שקל בתוך שנה. רובם של עובדי הנמל, כשני שלישים מהם, משתכרים בממוצע כ-42,000 שקל בחודש למשרה מלאה. בנמל אשדוד השכר הממוצע מעט נמוך יותר, 31,653 שקל. באשדוד 629 משרות שמוגדרות כ"בעלי שכר גבוה" בגובה ממוצע של כ-41,400 שקל, ובנוסף 12 בעלי תפקידים שמרוויחים בממוצע 55,820 שקל.
באחרונה עלו הנמלים בחיפה ואשדוד לכותרות בשל עיכובים כבדים בפריקת מכולות מאוניות, שממתינות במשך ימים רק כדי להיכנס לנמל. לפני כשבוע נחתם הסכם עם ועד עובדי נמל אשדוד, במסגרתו חלק מהעובדים יעבדו שעות נוספות, בתמורה לתוספות שכר בהתאם לתפוקה.
אחרי הנמלים, השכר הממוצע הגבוה ביותר נרשם בבנק ישראל, עם 30,438 שקל ברוטו למשרה. פערי השכר בתוך הבנק המרכזי גבוהים יחסית, בעיקר בשל החלוקה לדור א' ודור ב'. מבין 800 עובדי הבנק, מחצית משתכרים כ-43,400 שקל והמחצית השנייה – כ-18,100 שקל בלבד.
עובדי מפעל הפיס נהנים מתנאים טובים. בפיס יש 280 משרות, עם שכר ממוצע של 28,428 שקל. 78 בעלי תפקיד במפעל הפיס מרוויחים 41,516 שקל, עם עלות העסקה ממוצעת של 55,708 שקל למשרה.
בחברת החשמל השתכרו העובדים כ-27,600 שקל בממוצע למשרה, בתעשייה האווירית הכניסו כ-24,000 שקל וברכבת ישראל הרוויחו כ-20,800 שקל ברוטו. השכר הממוצע בדואר ישראל עמד על 14,300 שקל.
עובדי תאגיד השידור כאן השתכרו כ-16,400 שקל. הדו"ח מציין כי בחינת נתוני תאגיד השידור הישראלי מעלה כי מספר העובדים, עלות ההעסקה, השכר הממוצע ופערי השכר המגדריים נמוכים משמעותית מכפי שהיו ברשות השידור. בנוסף, שיעור מקבלי השכר הגבוה נמוך פי 3 בתאגיד השידור לעומת רשות השידור.
שכר של 82 אלף שקל בקופת חולים
עובדי הגופים הציבוריים מהווים כ-56% מכלל עובדי המגזר הציבורי. סך עלות ההעסקה שלהם מוערך בכ-83 מיליארד שקל בשנה. בכ-800 גופים ציבוריים מועסקים, נכון ל-2019, כ-410 אלף עובדים בכ-330 אלף משרות.
השכר הממוצע למשרה מלאה בגופים הציבוריים עלה בכ-14% בעשור האחרון, לעומת עלייה של כ-20% בשכר הממוצע במשק. עליית השכר הגבוהה ביותר בקרב עובדי הגופים הציבוריים נרשמה במערכת הבריאות, עם עלייה של 24% בעשור האחרון.
שכר הרופאים בגופים הציבוריים במערכת הבריאות עלה בעשור האחרון בכ-37% במונחים ריאליים. שכרו הממוצע של רופא עומד כיום על 39,930 שקל לחודש במשרה מלאה. שכרם דומה לזה של עובדי סגל בכיר באקדמיה, המשתכרים כ-38,870 שקל בחודש.
השכר הגבוה ביותר במערכת הבריאות נרשם בשירותי בריאות כללית - קהילה. השכר הממוצע עמד על 24,828 שקל. בין העובדים רופאים בעלי שכר גבוה לצד עובדי מנהלה. לפי הדו"ח, קופת חולים כללית העסיקה 12 בעלי תפקיד - כנראה רופאים מומחים בחלקם - עם שכר חודשי של כ-82,600 שקל, ועלות העסקה של יותר מ-100,000 שקל למשרה.
השכר הממוצע למשרה מלאה בחברות הממשלתיות עומד על 23,930 שקל. השכר בחברות הממשלתיות, עבור עובדים בגילאי 25-42, גבוה בכ-74% מהשכר במגזר הפרטי. כ-90% מהעובדים בחברות הממשלתיות מועסקים במשרה מלאה או יותר. בעשור האחרון חלה ירידה של כ-4,500 עובדים בחברות הממשלתיות, זאת, בין היתר, בעקבות רפורמות ותכניות פרישה בחברת החשמל, התעשייה האווירית, דואר ישראל ותע"ש.
בשלטון המקומי השכר הממוצע נמוך יותר. עובדי הרשויות המקומיות מהווים כ-40% מכלל עובדי הגופים הציבוריים. השכר הממוצע למשרה מלאה עומד על כ-11,070 שקל. השכר הממוצע הגבוה ביותר לעובדי דירוג בשלטון המקומי שולם לעובדי דירוג הרופאים הווטרינרים, שהרוויחו כ-31,840 שקל.
בדו"ח ניכרים הבדלי השכר הממוצע בין עיריות במרכז לפריפריה. עיריית תל אביב-יפו היא שיאנית השכר של הרשויות המקומיות, עם 14,235 אלף שקל בממוצע למשרה. בנהריה, לעומת זאת, עמד השכר הממוצע על 9,358 אלף שקל בלבד.