בתחילת חודש דצמבר, שלט חוצות ענק ויוצא דופן ציפה לנהגים בנתיבי איילון שבו נכתב: ״Monday התינפקי לי?״. מאחורי הצעת הנישואין המוזרה הזו, עמדה לא אחרת מאשר הבורסה לניירות ערך בתל אביב. מה בעצם ניסתה הבורסה להביע, איך זה קשור לקורונה ולמה זה צריך לעניין את כולנו? נעשה סדר.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
מאנדיי היא חברת תוכנה ישראלית שפיתחה מערכת לניהול משימות בארגונים. היא הצליחה עוד לפני המגפה ונהנתה מצמיחה מואצת במהלך משבר הקורונה. החברה, שהוקמה על ידי רועי מן וערן זינמן ב-2012, גייסה במהלך שנות פעילותה יותר מ-200 מיליון דולר בשוק הפרטי. את הגיוס האחרון היא ביצעה לפי שווי הקרוב ל-2 מיליארד דולר – מה שהכניס אותה למועדון היוקרתי של ״חדי הקרן״ (חברה פרטית ששווייה הגיע למיליארד דולר). בחודשים האחרונים, החלה מאנדיי לבחון אפשרות של הנפקה בבורסה, ולצורך כך היא נמצאת במגעים עם בנקי השקעות שונים בארצות הברית. השווי הצפוי בהנפקה, כך לפי הפרסומים בכלי התקשורת, יעמוד על 4 מיליארד דולר.
משבר הקורונה חשף את פגיעותם של ענפים רבים במשק. הנדל״ן, התעשייה, השירותים – כולם נפגעו בצורה חמורה ממדיניות הסגרים, ההגבלות והריחוק החברתי. לצד זה, המגזר הטכנולוגי בישראל ובעולם, נהנה מצמיחה אדירה, ולמרות שנה כלכלית קשה, בורסת הנאסד״ק (הבורסה המרכזית של החברות הטכנולוגיות) הגיעה לשיא כל הזמנים. מתחילת השנה, החל גל של חברות טכנולוגיה פרטיות שבחרו לצאת להנפקה ולהפוך לציבוריות, לקחת גם הן חלק בחגיגה. גם חברות ההייטק הישראליות הצטרפו, ורק השנה ראינו את ג׳ייפרוג, למונייד ופלייטיקה מנפיקות לפי שווי של 4, 1.6 ו-11 מיליארד דולר, בהתאמה.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב ראתה מה טוב, והחליטה שהיא גם רוצה. היא יצאה בקמפיין משולב שמטרתו להביא את חברות הטכנולוגיה הישראליות להנפיק כאן ״בבית״. לצד השלט בנתיבי איילון שנתלה מול משרדיה של חברת מאנדיי, הבורסה גם השיקה מיזם חדש, Tase Up, פלטפורמת מסחר לתחום ההייטק, שבמסגרתה יוכלו גופים ומשקיעים מוסדיים עם יותר מ-8 מיליון שקלים נזילים להשקיע בחברות הייטק ובקרנות הון סיכון. המטרה היא להפגיש למעשה את הגופים המוסדיים (קרנות הפנסיה, קופות הגמל וההשתלמות) עם הקטר של המשק, כדי שגם השוק המקומי ייהנה מהצמיחה האדירה שחווה ההייטק הישראלי. יצוין, שחברות המגייסות דרך Tase Up, לא מחויבות בחובות דיווח ורגולציה נוספת הנדרשות מחברות ציבוריות.
החברות שבחרו להנפיק בתל אביב
האם החיזור של הבורסה בתל אביב אחרי חברות ההייטק הצליח? עד כה, ניתן לומר שהחזון לו קיוו בתל אביב מתחיל לקרום עור וגידים לאט ובזהירות. בחודש שעבר נחשף שחברת הרחפנים הישראלית אירובוטיקס (Airobotics), שפיתחה רחפנים תעשייתיים אוטונומיים עם יכולות מתקדמות של איסוף, ניתוח והנגשת מידע, מתכננת לצאת להנפקה בבורסה בתל אביב בחודשים הקרובים, לפי שווי מוערך של כ-240 מיליון דולר. אומנם, עוד לא מדובר בסכומים של החברות שהנפיקו בנאסד״ק, אבל זה בהחלט צעד בכיוון הנכון מבחינת הבורסה.
״עד לאחרונה, לא ראינו הרבה חברות טכנולוגיה בבורסה בתל אביב. המגמה הזו השתנתה בחודשים האחרונים וייתכן שגם למגפת הקורונה יש תרומה לכך״, מסביר מאיר קליינר, מייסד-שותף באירובוטיקס, את הבחירה להנפיק דווקא בבורסה הישראלית. לדבריו, ״השוק והמשקיעים בארץ בשלים יותר להכיר, ללמוד ולהצטרף לחזון של חברות טכנולוגיה. ראינו בשנה האחרונה לא מעט חברות טכנולוגיה בתחומים שונים שהנפיקו בארץ וזכו להצלחה, ואנחנו מאמינים שהמשקיעים שייחשפו לטכנולוגיה ולחזון שלנו – ירצו להיות חלק ממנו. זיהינו שילוב של מוכנות המוצר והזדמנויות עסקיות להתפתחות גלובלית, לצד מוכנות של שוק ההון הישראלי לקבל חברות טכנולוגיות חדשניות״.
לצד אירובוטיקס, עוד ועוד חברות טכנולוגיות בוחרות להפוך לחברות ציבוריות בישראל. כך למשל, חברת רייזור לאבס, שהופכת מכונות מסורתיות לחכמות באמצעות טכנולוגיות בינה מלאכותית, הפכה לפני כשבוע לחברת הבינה המלאכותית הראשונה בבורסה הישראלית. החברה השלימה הנפקת מניות לציבור שבה גייסה 36 מיליון דולר, לפי שווי חברה של יותר מ-500 מיליון שקלים.
גם מסלול Tase Up הניב הנפקות טכנולוגיות בבורסה השנה. חברת veev, שפיתחה שיטה טכנולוגית לבנייה חסכונית ומהירה, היא החברה הראשונה לגייס כספים דרך Tase Up. ״בחרנו בפלטפורמת Tase Up לאור העובדה כי החברה מפעילה מרכז מחקר ופיתוח בישראל. לכן, אנחנו צריכים לייצר נגישות למשקיעים, שקשורים בעובדים של החברה״, אומר עמית הלר, מנכ״ל החברה. גם גרופ 11, קרן הון סיכון שבראשה עומד ״הכריש״ דובי פרנסס, הודיעה השנה על גיוס קרן חדשה בשיעור של 100 מיליון דולר דרך Tase Up.
כרגע, כך נראה, החזון של הבורסה לראות את מאנדיי מנפיקה בתל אביב לא יתממש, אולם המגמה הטכנולוגית בחודשים האחרונים בבורסה בתל אביב, מאוד מעודדת. למרות שיעור ייצוא אדיר של טכנולוגיות מדי שנה ואקזיטים רבים, מדינת ישראל לא פגשה הרבה מהכסף הזה. מעבר של חברות טכנולוגיות לאחוזת בית, מקום מושבה של הבורסה, הוא בהחלט צעד בכיוון הנכון.
מה אנחנו נרוויח מזה?
מה יכולה להרוויח מדינת ישראל בשנים הקרובות מהנפקות של חברות מקומיות, למה זה לא קרה עד היום - ומה צריך לקרות כדי שהנפקות המיליארדים יגיעו גם לתל אביב? לדברי היזם הסדרתי והמשקיע, זוהר לבקוביץ': "הרווח המרכזי של מדינת ישראל מהנפקות בארץ, מלבד הרווח הישיר של מיסוי רווחי הון, נובע בעיקר מכך שסביר שחברות אלו ישאירו את מרכזן בארץ לזמן ארוך יותר. עד היום, לא ראינו הנפקות רבות בגלל חששם של הגופים המוסדיים מהסיכון הכרוך בהשקעה טכנולוגית".
לבקוביץ' מסביר, כי באופן מסורתי, הגופים המוסדיים נהגו להפנות את מרבית המשאבים להשקעות סולידיות כמו בנקים, ביטוח נדל"ן וכדומה. "משבר הקורונה הגדיל את הסיכון בהשקעות אלו, שנחשבו סולידיות בעבר. בה בעת, המשבר הוריד את הסיכון בהשקעות טכנולוגיות ובעיקר בתשתיות, תקשורת מרחוק וריחוק חברתי, ולכן אנו רואים יותר הנפקות לאחרונה", הוא אומר.
עם זאת, לבקוביץ' מציע לשמור על פרופורציות: "לדעתי לא נראה בשנים הקרובות הנפקות ענק בתל אביב מכיוון שהשוק לא גדול מספיק להכילן. קיימים בארץ לא יותר מ-20 משקיעים אשר יכולים להצטרף להנפקות כאלו, ואין בכך די להחזיק הנפקות ענק. בנוסף, שוק ההון הישראלי עדיין נתפס בעיני יזמי הייטק ומשקיעי הון סיכון כשוק שאינו יציב מספיק והסחירות בו מוגבלת. ייקח זמן לשנות את הסנטימנט הזה".