השופטת חנה קלוגמן קיבלה לאחרונה באופן חלקי תביעה שהגישו בני זוג שרכשו מחברת הבניה ״אשדר״ דירה בטירת הכרמל. בפסק הדין נקבע בהתאם לחוות דעת מומחה בית המשפט כי בדירה ליקויים שונים. עוד נקבע כי החברה מסרה את הדירה לתובעים באיחור ועליה לפצות אותם על כך. פיצוי נוסף נקבע בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעים.
התובעים סיפרו שב-2013 קנו מהנתבעת דירה בטירת הכרמל. לטענתם, במהלך שנת הבדק התגלו בדירה ליקויי בנייה. בין היתר הם ציינו כי יש נזק לוויטרינה במרפסת, שבר בזכוכית מול הדלת, סדקים, אריחים לקויים, הקטנת חלון ועוד.
התובעים טענו כי אין לתת לנתבעת את זכות התיקון שכן היא ערכה בדירה סבב של תיקונים קוסמטיים בלבד ובכך מיצתה את הזכות.
הם עתרו בנוסף לפיצוי על איחור במסירה. לטענתם, החזקה נמסרה להם באיחור של ארבעה חודשים. הם צירפו חוות דעת של מתווך דירות לפיה נגרם להם הפסד של 27,000 שקל בגין העיכוב.
עוד טענו התובעים כי בגין התנהלות הנתבעת נגרמה להם עגמת נפש ואי נוחות.
החברה טענה כי הדירה נמסרה לתובעים בזמן בהתאם לתנאי הסכם המכר. לדבריה, ההסכם קובע כי תאריך המסירה יידחה בעקבות גורם לא צפוי ועיריית טירת הכרמל העבירה לה דרישה לא צפויה שגרמה לעיכוב.
באשר לליקויים היא טענה כי התובעים לא ציינו שיש נזק לוויטרינה בפרוטוקול המסירה וכי הסדקים הם חזותיים ואסתטיים בלבד.
השופטת חנה קלוגמן מבית משפט השלום בתל אביב מינתה מומחה לבחינת ליקויי הבניה וגובה הנזק. המומחה קבע כי בדירה ליקויים שונים שתיקונם על ידי קבלן מטעם התובעים יעלה 49,329 שקל.
פערי כוחות
ביחס לאיחור במסירה השופטת קלוגמן הבהירה כי מקרים כאלה מדגישים את פער הכוחות האינהרנטי הקיים בין קבלן לבין קונה. שכן, ברוב המקרים, הקונה כבר שילם על החלק הארי מהתמורה ומועד המסירה הוא חשוב ביותר שכן איחור עלול להותיר את הקונה ללא פתרון דיור ולגרום לו נזקים כלכליים.
השופטת דחתה את טענת הנתבעת שהאיחור נבע מגורם בלתי צפוי והבהירה שדרישות כאלו ואחרות מטעם העירייה או רשות שלטונית אינן נופלות תחת הגדרה זו.
באשר לליקויים, השופטת אימצה את חוות דעת המומחה אך קבעה כי יש להפחית מהסכום שקבע 8,400 שקל לנוכח שאלות הבהרה שהעבירה לו הנתבעת וביקור חוזר שערך בדירה.
השופטת קיבלה את טענת התובעים כי הנתבעת מיצתה את זכותה לבצע את התיקונים בעצמה. עוד קבעה השופטת כי השתכנעה שלתובעים נגרמה עוגמת נפש והפסד ימי עבודה.
בסיכומו של דבר פסקה השופטת לטובת התובעים 74,995 שקל בתוספת הוצאות של 11,295 שקל ושכ״ט עו״ד בסך 10,500 שקל.
מהחברה נמסר: "התביעה, שהתקבלה באופן חלקי ולא כפי שצוין בכתבה, הוגשה בסך 235,963 שקל ולבסוף הסכום שנפסק הינו 96,790 שקל בלבד. לעניין חוות דעתו של המומחה, בית המשפט קיבל את חוות דעתו של מומחה בית המשפט ולא את חוות הדעת מטעם התובע ובגין הליקויים נפסק סך המהווה כ-22% בלבד מסכום התביעה בגין הליקויים. לעניין האיחור במסירה, לקראת השלמת הבנייה וכתנאי לקבל אישור אכלוס החברה נדרשה על ידי העירייה להחתים את הרוכשים על הסכמתם לשטח לחיוב בארנונה, החברה סירבה ואישור האכלוס נדחה. קביעת השופטת בנושא זה הייתה שונה מקביעות של שופטים אחרים שקיבלו את טענת החברה שהעיכוב במסירה בשל דרישתה של העירייה לא מזכה את הרוכשים בפיצוי".
ב״כ התובעים: עו"ד אברהם שלו, עו"ד אריאל שלו
ב״כ הנתבעת: עו"ד אלונה נסיקובסקי
עו״ד אנוש וקסמן עוסק/ת ב- דיני מקרקעין
הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה
המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין מובילים בישראל