אלפי גולשים שהצביעו בשבועיים הראשונים בפרויקט המיוחד של N12, עמותת 121 וקרן רש"י, בחרו בתעסוקה כאחד מהנושאים החשובים ביותר לטיפול הממשלה הבאה. באיזור הדרום, בנגב ובאילת, אחד מכל שישה גולשים סימן את הנושא כחשוב ביותר, וניכר שתושבי בית שמש, קרית אתא, אילת ובני ברק הם המודאגים ביותר מהנושא הזה: יותר מ-15% מהגולשים בכל אחת מהערים הללו ציינו את הנושא כחשוב ביותר מבחינתם.
למרות ששיעור המתחסנים עולה והמדינה נפתחת מחדש, ברור לכול שהמשבר התעסוקתי יישאר איתנו זמן רב לאחר שיסתיים המשבר הבריאותי. למה מצפה הציבור בנושא הזה? לפניכם הנקודות המרכזיות שעלו במפת הדרכים החברתית, שאנחנו יוצרים יחד אתכם בפרויקט #לי_זה_משנה ואשר תוצג לממשלה הבאה.
>> על מה אתם מצביעים בבחירות האלה? היכנסו והשפיעו
יצירת מקומות עבודה
"לפני הכול, הממשלה צריכה לדאוג לתעסוקה למובטלים", כתב יוני מאשקלון. כמוהו, רבים אחרים הסכימו כי הממשלה הבאה חייבת ליצור מקומות עבודה חדשים, כדי להחליף את המשרות הרבות שנעלמו במשבר. לפי סקר של הלמ"ס, רק 13% מהאנשים שהוצאו לחל"ת מאמינים שיחזרו לעבוד אצל אותו מעסיק. הם כנראה צודקים: ב-2020, מעריכים מומחי חברת דן אנד ברדסטריט, נסגרו 75 אלף עסקים בישראל, ויחד איתם נעלמו משרות רבות שלא יחזרו.
לממשלה יש כלים רבים לעודד תעסוקה. ראשית, היא יכולה להציע למעסיקים פרטיים תמריצים להעסקת עובדים חדשים, שיעודדו אותם לקחת את הסיכון ולהתרחב גם בשעה שהמשק מצוי ברמה גבוהה של אי-ודאות. שנית, המדינה יכולה לבצע השקעות מועילות שייצרו מקומות עבודה. למשל, לסבסד התקנה של תשתית לייצור חשמל ביתי באמצעות אנרגיה סולרית, מה שגם יסייע לסביבה; לממן משרות בתחומי הבריאות והחינוך, שיאפשרו את הרחבת השירותים לאזרח, במיוחד בתקופה שבה הצרכים גדולים במיוחד; וניתן גם להשקיע בבניית תשתיות כמו תחבורה ותקשורת. עד כה נעשו רק צעדים חלקיים ומהוססים בכיוונים כאלה, אבל הציבור והמומחים, אומרים שלא יהיה מנוס מפעולה ישירה והחלטית יותר.
הסבה והכשרה מקצועית
כפי שכתבו רבים מהגולשים, כדי שאנשים יוכלו להשתלב בשוק העבודה הם זקוקים למקצוע שיהיה לו ביקוש בשוק העבודה החדש. "עזרו לחלשים כמוני בסבסוד הסבה מקצועית כדי שאוכל לחזור לעבודה במהרה", ביקש ישראל מבית"ר עילית. "אני מובטל, רוצה ללמוד ולעשות הסבה. בחיים לא ישבתי בבית", כתב בכאב אלי מפתח תקווה. רבים מהגולשים גם הדגישו את חשיבות התעסוקה האיכותית, עם שכר הולם ומתגמל כזו שבאה עם מקצוע וידע רלוונטי לשוק העבודה.
"הממשלה לא ניצלה את ההשבתה הממושכת על מנת לשדרג את המיומנויות והכישורים של העובדים בשכר נמוך", אומרת טלי ניר, מנכ"לית עמותת '121 – מנוע לשינוי חברתי'. "אמנם הוקצה להכשרות תקציב ייעודי נכבד, אך רק חלק קטן ממנו הגיע למי שזקוקים לכך ביותר".
מיכל כהן, מנכ"לית קרן רש"י, הפועלת לצמצום פערים חברתיים, ולשעבר מנכ"לית משרד החינוך, מצביעה על הדרך קדימה. "לממשלה הבאה תהיה הזדמנות לעשות את מה שלא נעשה כאן כל כך הרבה שנים ולחולל מהפכה בתחום ההכשרות המקצועיות שהוזנח לחלוטין", היא אומרת. "הקמת מערך הכשרות מקצועי וחדשני, מותאם לעולם העבודה שמעוצב בימים אלה מחדש, יהיה קריטי בימים שאחרי הקורונה".
>> על מה אתם מצביעים בבחירות האלה? היכנסו והשפיעו
פיתוח כלכלי בפריפריה
"אין עבודה בצפון הארץ, שכחו אותנו!" כתב דודו מקריית שמונה. "אין אופק תעסוקתי לצעירים בפריפריה, ובעיקר אין תעסוקה איכותית", הוסיף בר מדימונה. כמוהם, רבים אחרים הצביעו על קשיי התעסוקה בפריפריה. הם צודקים: עוד לפני המשבר, שיעור התעסוקה בדרום היה נמוך ב-20% מהשיעור בגוש דן, והשכר בצפון נמוך ברבע מהשכר במרכז.
ישנן דרכים רבות לשפר את מצב התעסוקה בפריפריה: שיפור התשתיות בתחומי התחבורה והתקשורת, הקמת אזורי תעשייה ומסחר, סיוע ליזמות והקמת עסקים ועוד.
אחד המפתחות לכך הוא חיזוק השלטון המקומי. כיום, הרשויות בפריפריה לכודות במעגל קסמים. הכנסותיהן נמוכות יותר, כי יש בהן פחות פעילות עסקית. בגלל התקציב הנמוך, הן יכולות להציע שירותים פחות טובים, ולכן מושכות אליהן פחות עסקים. המדינה אמנם מסייעת לרשויות אלה, אבל נוכח ממדי המשבר, נדרשת הזרמה של משאבים משמעותיים נוספים.
סיוע לאוכלוסיות ספציפיות
שירלי משדרות קוראת "לקדם תעסוקה של אוכלוסיות מוחלשות", ואחרים הציעו קבוצות ספציפיות הזקוקות לסיוע: צעירים בראשית דרכם בשוק העבודה, עובדים מבוגרים המתמודדים עם אפליה ודעות קדומות, אנשים עם מוגבלויות, ועוד.
שיפור מצב התעסוקה בקבוצות כאלה דורש פתרונות התפורים לצרכיהן. כך, למשל, צעירים זקוקים במיוחד להכוונה ולייעוץ בבחירת מסלול קריירה. אזרחים ערבים ועולים חדשים זקוקים במקרים רבים ללימודי עברית. אזרחים ותיקים יוכלו לקבל הזדמנויות תעסוקה שוות רק אם ייבחנו מחדש חוקי הפרישה הקיימים.
כיום, פועלים בישראל מרכזי תעסוקה המיועדים לאוכלוסיות שונות, אך הם מטפלים רק בחלק קטן מהאנשים שזקוקים לסיוע. הממשלה הבאה, אם תרצה להיענות לקריאה העולה מהציבור, תצטרך להקצות יותר משאבים ולפתח פתרונות הנותנים מענה מקיף לצרכים השונים של אוכלוסיות מגוונות.
רשת ביטחון חכמה למובטלים
גולשים רבים הביעו חשש מהיום שבו יסתיים תשלום דמי האבטלה. "850 אלף מובטלים, והמשבר לא ייעלם ביוני. מה יקרה למי שלא ימצא עד אז עבודה?", שאלה דניאלה מחולון. "ב-1 ביולי יהיו כאן מאות אלפים בלי עבודה ובלי רשת ביטחון אמיתית. תתעוררו!" מתריע יובל מכפר סבא.
"מי שנכנסו למשבר חלשים, נחלשו במהלכו עוד יותר", מדגישה מיכל כהן. בשיא המשבר, כמעט מחצית מהעובדים שהכנסתם נמוכה (בחמישון התחתון) הוצאו לחל"ת או פוטרו. עובדים אלה, שמלכתחילה הצליחו בדוחק למצוא משרות בשכר נמוך, יתקשו עוד יותר למצוא מקום עבודה חדש.
איך ניתן לעזור להם? שיטת החל"ת, שבה אנשים מקבלים דמי אבטלה רק אם אינם עובדים בכלל, אמנם מגנה על המובטלים מפני עוני אבל אינה נותנת הזדמנויות לצמיחה וליציאה מהמשבר. רשת ביטחון חכמה לא תעניש את אלה שאינם יכולים למצוא עבודה, אבל תאפשר להם ותעודד אותם ללמוד, לצאת להכשרות, לעבוד במשרה חלקית מבלי שהכנסתם תיפגע או להתנדב.
גם אתם רוצים להגיד מה הנושאים שבוערים בכם? קחו חלק בפרויקט #לי_זה_משנה וביצירת מפת הדרכים החברתית. היכנסו והשפיעו