בחינה של ביצועי הבורסות בניו יורק ובתל אביב בימים האחרונים עלולה להטעות את המתבונן בהן: הוול סטריט נצבע השבוע באדום כשמדד הדאו-ג'ונס חווה את הירידה הגדולה ביותר שלו מאז יוני. הבורסה בתל אביב לעומת זאת נשארה יציבה עם נעילות ירוקות. התמונה הזו מתהפכת כשמסתכלים על התוצאות של שתי הבורסות בטווח הארוך: בשנה האחרונה המדדים המרכזיים בניו יורק הצליחו לחזור לרמתם מלפני הקורונה ואף לטפס מעבר אליה, אך תל אביב נותרה מאחור, עם מדדים שהתייצבו על הפסדים של עשרות אחוזים מתחילת השנה. למה? התשובה טמונה כנראה בביצועיו של מדד אחד בלבד, הנאסד"ק שעלה רק אתמול (חמישי) ב-1.6%. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

"התשובה היא אחת - טכנולוגיה", מסביר ערן פסטרנק, מנכ"ל בית ההשקעות פסטרנק-שהם. "מה הכוונה? המרוויחות הגדולות ממשבר הקורונה הן חברות הטכנולוגיה. רק תסתכלי על משפחת הפאאנ"ג - פייסבוק, אמזון, אפל, נטפליקס וגוגל, הן עלו בעשרות אחוזים בזמן המשבר. ולכן הנאסד"ק עלה ב-27% והרים את ה-S&P בחזרה לנקודת ההתחלה שלו. הכלכלה הישנה, הבנקים הנדל"ן האנרגיה, נפגעה – כל הענפים הללו ירדו ב-20%-30%".

מארק צוקרברג, ג'ף בזוס, טים קוק, סונדאר (צילום: AP)
מרימים את כל המדדים. צוקרברג, פיצ'אי, קוק ובזוס | צילום: AP

גם אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי בבית ההשקעות פסגות, מביא הסבר דומה: "חשוב להבין, זה לא השוואה בין ישראל לארה"ב, אלא ארה"ב מול שאר העולם, ואפילו בתוך ארה"ב - זה הנאסד"ק מול המדדים האחרים.

"זה בא לידי ביטוי ביתר שאת במדדים הישראליים, כי כשמסתכלים על הבורסה בארה"ב – 40% ממנה בערך זה הטכנולוגיה והבריאות, שלא רק שלא סובלות מהקורונה אלא במובנים רבים נהנות ממנה. פה למי יש משקל גדול? נדל"ן משרדי וקניונים, שמאוד סובלים בקורונה, עולם הפיננסיים שסובל כשחברות רבות נכנסות לקשיים וכל הנושא של הגז והאנרגיה שנפגע אנושות בקורונה, כי אנשים נוסעים פחות ומחיר הנפט ירד בחדות. זאת אומרת זה לא ארה"ב כמו ישראל, אלא החלוקה הסקטוריאלית בתוך המדדים".

אם ישראל היא סטארט אפ ניישן, למה לא רואים את זה בבורסה?

"זה אמנם עצוב אבל חברות הטכנולוגיה הישראליות לא נסחרות פה בתל אביב, הן נסחרות בארה"ב", הסביר פסטרנק. "חברה כמו wix למשל, חברה ישראלית לבניית אתרים שעלתה ב-115% השנה, לא נסחרת בישראל אלא בנאסד"ק. צ'ק פוינט הישראלית - אותו דבר. ולכן הישראלים נאלצים לראות בורסה שמשקפת כלכלה ישנה, הבנקים ירדו ב-30%, הנדל"ן ירד ב-20% וחברות האנרגיה בישראל ירדו בלא פחות מ-50%, ואנחנו רואים את ההפסדים. שוק המניות שלנו נראה רע מאוד ביחס לשוק האמריקני".

משרדי צ'ק פוינט (צילום: רויטרס, חדשות)
פועלות בישראל, נסחרות בניו יורק. צ'ק פוינט | צילום: רויטרס, חדשות

פסטרנק המשיך: "חברות הייטק לא רוצות להיסחר בשוק המקומי, כי הלקוחות שלהן בעיקר בארה"ב, הפעילות שלהן היא שם, והבורסה בארה"ב היא הרבה יותר גדולה אז יותר קל לגייס שם כסף. נאסד"ק זה המדד הכי אטרקטיבי, זה הבית הטבעי והאידיאלי לחברות הטכנולוגיה, והבורסה המקומית היא מאוד קטנה, אפורה ופרובינציאלית - הן לא רוצות להיות פה".

למה צריך להיות לנו אכפת מזה?

לפסטרנק התשובה ברורה: "הבורסה היא צינור החמצן של הסקטור העסקי. באמצעותה הן יכולות לגייס הון, לצמוח ולגדול. היא זירה שמפגישה בין המשקיעים שמחפשים הזדמנויות, לבין החברות שצריכות מימון. ככל שהבורסה יותר מפותחת חברות יוכלו לצמוח. כשבורסה מתפקדת פחות טוב והיא פחות יעילה זה פוגע בחברות ומונע מהן להתפתח ולצמוח, וזה מוביל את מי שיכולה לחפש בורסות אחרות מעבר לים".

קניון TLV (צילום: עופר וקנין מתוך TheMarker)
הנדל"ן המסחרי מפסיד. קניון ריק | צילום: עופר וקנין מתוך TheMarker

מלבד ההשפעה על החברות שצריכות מימון, ישנם גם המשקיעים עצמם שמפסידים מהירידות במדדים הישראלים. אם חשבתם שזה לא קשור אליכם, כדאי שתחשבו שוב. "זה מפריע לנו כמשקיעים, וכולנו משקיעים - הפנסיות שלנו, קרנות ההשתלמות, קופות הגמל - הכול מושקע, והרבה מזה בבורסה בישראל", הסביר גרינפלד.

כן, אם אתם לא יודעים לאיפה הולך הכסף שאתם חוסכים סביר להניח שהוא מושקע ברובו בישראל. "בישראל יש מושג מאוד חזק של הטיית הביתיות", הסביר פסטרנק. "זה אומר שהישראלי, כשהוא מקבל החלטות איפה להשקיע, הוא מעדיף להתמקד בקרוב, במוכר ובידוע. הוא מעדיף להתמקד בבנקים המקומיים בחברות המקומיות, מעדיף להשקיע במה שהוא מכיר וקצת חושש לצאת לחו"ל. ההטיה הזו מאוד חזקה פה בישראל, לעומת אירופה וארה"ב ששם המשקיעים הרבה יותר מפוזרים גאוגרפית. בגלל ההטיה הזו המשקיע הישראלי רואה היום ביצועים נמוכים מאוד".

ערן פסטרנק, מנכ"ל בית ההשקעות פסטרנק שהם
ערן פסטרנק. מנכ"ל פסטרנק שהם

אז מה צריך לעשות?

על פי פסטרנק, המשקיעים הישראלים חייבים לזכור שישראל היא לא מרכז העולם: "הכלכלה הישראלית היא אפילו לא הזנב של הכלב, היא הפשפש על הזנב של הכלב בכלכלה העולמית. אנחנו מאוד מאוד קטנים ולא הגיוני להחזיק את מרב ההשקעות שלנו במדינה אחת קטנטנה במזרח התיכון הסוער, כשיש לך את אסיה, אירופה וארה"ב, ואתה יכול לפזר את ההשקעות שלך הרבה יותר. כמו שהישראלים יודעים לטוס לחו"ל, ככה הם צריכים לדעת גם להשקיע בחו"ל".

אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות (צילום: רמי זרנגר)
אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות | צילום: רמי זרנגר

גרינפלד טוען שזה שיעור שכדאי ללמוד וליישם לא רק בזמן המשבר: "אני לא חושב שהיה צריך לצאת יותר להשקעות בחו"ל בגלל הקורונה, ההחלטות צריכות להתקבל במבט יותר רחב. אני חושב שבטווח הארוך ישראל כן מהווה חלק גדול מידי בתיקי ההשקעות של המוסדיים, ויש מקום להשקיע יותר בחו"ל כדי לפזר בצורה נכונה יותר את התיקים ואת הפנסיות שלנו. ישראל עדיין תהיה חלק מהתיק, אבל היא לא צריכה להיות 50% ממנו, היא בכל זאת קטנה ביחס לשאר העולם. שלא נדבר על זה שיש ענפים שלמים, כמו תעופה ורכב, שאין בכלל בארץ".

ונקודה טובה לסיום

"צריך לזכור שהסקטורים האלו ירדו בחודשים האחרונים אז המחירים שלהם היום זולים באופן יחסי", ציין גרינפלד. "כרגע עדיין מפחדים להשקיע בהם בגלל חוסר הוודאות, אבל כשיהיה יותר ברור שהקורונה אוטוטו מאחורינו ושהחיסון מגיע לשווקים, אז התעשייה והפיננסיים יתחילו להתחזק שוב, גם הנדל"ן אולי יתחזק, תלוי בשינויי העבודה מרחוק. זה שעשינו פחות טוב בתקופת הקורונה לא אומר שנמשיך לעשות פחות טוב בהמשך".