זה אולי לא נראה ככה, אבל אניטה אביטל היא הגברת הראשונה מאחורי אימפריית הגלידה הגדולה והעשירה בישראל – "אניטה". מה שהתחיל כעסק בוטיקי קטן בתל אביב הלך וצמח, ולמשפחה הצטרפה האחות הצעירה, "גולדה", שעד סוף השנה תכלול כמעט 100 סניפים בכל הארץ.
לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות
המקום שבו מתחיל סיפור הסינדרלה של משפחת אביטל הוא מטבח קטן וצפוף בדירת עמידר שכונת אזורים בנתניה. אניטה אביטל הייתה רק בת 29 כשאיבדה את בעלה ונשארה לגדל 4 ילדים לבדה. "הייתי צריכה לחיות עם 2,000 שקל, עם ארבעה ילדים, וזהו. זה בגדים, זה אוכל, זה הלבשה, זה בתי ספר. לפעמים זה לא הספיק להכל", היא נזכרה.
יום אחד הבן ניר נכנס הביתה עם מכונת גלידה קטנה, ואניטה התחילה לשחק איתה במטבח. גם ניר הצטרף לניסויים, וכשראו שהשכנים מתלהבים לקחו עגלה קטנה ויצאו לצומת בני דרור למכור את הגלידה הביתית. " שם כבר היה ברור שמדובר במשהו מיוחד", סיפרה אניטה. "הבאתי לניר את העגלה לשם, ופשוט לא האמנתי - תוך שעה וארבעים לא נשאר שום דבר".
אז הם עוד לא הבינו שברגע ההוא החיים שלהם קיבלו תפנית של 180 מעלות, שפחות מ-20 שנה אחרי יהפכו לאימפריית הגלידה הגדולה בישראל. הם פתחו סניף קטן בשכונת נווה צדק בתל אביב, אבל ההתחלה שם הייתה קשה. ניר עוד זוכר איך היה מעביר ערבים שלמים בלי שאף אחד נכנס לחנות. "כל יום הייתי נוסע מנתניה לתל אביב והייתי מחכה שיסתיימו ההצגות ב'סוזן דלל' אפילו עד אחת בלילה, כדי להרוויח עוד כמה גרושים".
"היום 'אניטה' יכול לעשות בכל סניף שלו 8-7 מיליון שקל בשנה" טען הבן עדי. "מגיעים אלינו 60 אלף איש בחודש. 8-7 מיליון שקל בסניף כפול שלושה סניפים, וזה 17 שנה". אם מוסיפים לזה את עשרות סניפי רשת הבת "גולדה", ועוד כמה סניפים בחו"ל, נקבל כבר הרבה יותר.
עדי סיפר כי אימם לא לגמרי מודעת לממדי הצלחת הרשת. "מי שמכיר את אימא שלי יודע שהיא מרוקאית מצחיקה. גם היום כשאני מראה לה את התורים באוסטרליה היא לא באמת מבינה את זה", אמר. "היא לא באמת יודעת מה יש בחשבון. היא לא יודעת שמכרנו גלידה ב-50 מיליון שקל באפריל-מאי ל-2 מיליון יהודים".