הסגר נגמר - אבל הכלכלה עדיין תקועה: 980,370 ישראלים רשומים נכון להיום כ"דורשי עבודה" לפי שירות התעסוקה, אבל הנתונים היבשים של המדינה עלולים להטעות. רבים מאותם דורשי עבודה לא באמת ממהרים למצוא תעסוקה, שכן מובטחים להם דמי אבטלה עד אמצע 2021, במסגרת התוכנית הכלכלית של הממשלה לטיפול בקורונה. חלקם עדיין מקווים לחזור למשרתם הקודמת, אף שמאות אלפים לא הוחזרו מחל"ת עוד מאז תחילת משבר הקורונה בחודש מרץ. 

לעדכונים נוספים ושליחת הסיפורים שלכם - היכנסו לעמוד הפייסבוק של החדשות

כך קרה שמשבר האבטלה הפך דו-כיווני: מצד אחד המוני אנשים שאיבדו את עבודתם, ומצד שני מקומות תעסוקה שלא מצליחים לגייס עובדים. במשרד האוצר מבינים שיש בעיה ממשית עם מודל החל"ת, ושוקלים לבטל את הזכאות לדמי אבטלה למי שהוצא לחל"ת וסירב לשוב אליה או לקבל הצעות עבודה אחרות.

חופשה אילוסטרציה (צילום: 123rf)
מעסיקים מתקשים לגייס. איך גורמים לישראלים לחזור לעבודה? (אילוסטרציה) | צילום: 123rf

מאז 17.9.2020, יום לפני תחילת הסגר השני, נרשמו בשירות התעסוקה 261,624 דורשי עבודה - מהם 228,122 עקב יציאה לחל"ת ו-33,502 מסיבות אחרות. בסך הכול, כיום רשומים בשירות התעסוקה 980,370 דורשי עבודה, מהם 628,344 בחל"ת. 

בתקופה האחרונה סיקרנו את המלכוד בשוק העבודה משני צדדיו: המעסיקים שלא מוצאים עובדים וטוענים ש"יוצרים בארץ דור של פרזיטים", ומנגד את עמדת ה"חל"תניקים" שמסבירים כי "עדיף להישאר בבית מאחר ומעסיקים מנצלים מובטלים". היום נביא את הצד של המומחים, שמציעים רעיונות לעידוד התעסוקה בתקופת מיתון ומנתחים את החלטות הממשלה.

יועץ הממשלה: "יש שלא רוצים לעבוד כי סיפקנו רשת ביטחון, אבל חשוב לתת וודאות"

אחד המומחים שמייעצים לממשלה בגיבוש המדיניות לטיפול בקורונה הכלכלית הוא פרופ' אורי חפץ, מהמחלקה לכלכלה ומהמרכז לרציונליות באוניברסיטה העברית, ומביה"ס למנהל עסקים באוניברסיטת קורנל. חפץ מגבה את החלטת הממשלה להעניק דמי אבטלה מורחבים למי שאיבדו את פרנסתם, אך הוא מודע היטב לסיכונים.

"כן, יש גם כאלו שלא רוצים לחזור לעבוד כי סיפקנו להם רשת ביטחון", מודה פרופ' חפץ, אך הוא מסביר שמדובר בכורח המציאות: "צריך לזכור שמתן של רשת ביטחון מכל סוג תמיד עשוי לפגוע בתמריצים (למציאת עבודה; א"ד). גם ביטוח נגד תאונות, או נגד שרפות, או כיסוי ביטוחי של גנבת רכב, או ביטוח בריאות, כל אלו יכולים בעצם להפחית במידה מסוימת את התמריץ של המבוטח להיזהר, להישמר, לאכול בריא. זו בעיה מוכרת לכלכלנים, יש לה שם מוזר קצת, ׳סיכון מוסרי׳, ועובדים עליה כבר עשרות שנים, אם לא יותר".

פרופ' אורי חפץ (צילום: נתי שוחט, פלאש 90)
פרופ' אורי חפץ. "צריך וודאות, לא משהו שמשתנה כל חודש" | צילום: נתי שוחט, פלאש 90

לדבריו של חפץ, "גם רשת ביטחון כמו דמי אבטלה, שבתקופה הנוכחית זכאים לה כמה מאות אלפים בישראל שהוצאו לחל״ת, פוגעת בתמריץ לחזור לעבוד. זה המחיר שלה. אבל כמו רשתות ביטחון אחרות מתחומים שונים, כשמה כן היא: מספקת ביטחון. זה תפקיד חשוב. במקרה הנוכחי, דמי האבטלה מספקים ביטחון הכנסתי מסוים, לא גבוה במיוחד, למי שאינו מועסק – מובטל, חל״תניק, מה שלא נקרא לזה. אז יש עלות, ויש תועלת, ואנחנו כל הזמן מנסים למצוא את הנקודה האופטימלית".

יחד עם זאת, הסגר השני חיזק את עמדתו של חפץ באשר לנחיצותה של רשת הביטחון הכלכלית. "כשהמשק התאושש קצת באוגוסט, אמרו לנו 'אבל מה עם התמריצים'. בסגר השני פתאום שאלת התמריצים, כלומר העלות של רשת הביטחון הזו, שוב ירדה מהפרק. בסגר התועלת שלה, של סיפוק ביטחון מסוים בתקופה כל כך קריטית למשקי הבית שנפגעו, שוב קיבלה משקל גדול מאוד".

סגר ראש השנה (צילום: יוסי אלוני, פלאש 90)
"הסגר השני הגיע, והמחיש את החשיבות של רשת הביטחון" | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90

חפץ מוסיף כי "צריך להבין שמדובר בריצת מרתון, לא ספרינט וגמרנו. זה לא משבר של שישה ימים, ומסתבר שגם לא של שישה חודשים. אז כשאמרנו ביוני שניתן ביטחון דרך דמי אבטלה לשנה קדימה – כמובן כתלות בשיעור האבטלה, כלומר במצב המשק שאותו אף אחד לא יכול לחזות – חשבנו במונחי טווח קצת יותר ארוך".

לסיכום, אומר חפץ: "אני חושב שצריך לקחת פה גישה שלוקחת בחשבון את כל התמונה, ושנותנת ודאות מסוימת לאורך זמן. לא משהו שמשתנה כל חודש בהתאם למצב הכל כך לא יציב שאנחנו נמצאים בו. לתת ודאות וביטחון לטווח קצר זה לא לתת ודאות וביטחון".

התוכנית המהירה של הכלכלן מהאקדמיה: "במקום הסירבול והביורוקרטיה"

מומחה שמציג עמדה פסימית יותר באשר למדיניות הכלכלית של הממשלה הוא ד"ר אביחי שניר, מרצה לכלכלה התנהגותית ומאקרו כלכלה באקדמית נתניה. לדעתו, גם כשהממשלה מאמצת רעיונות טובים – היישום שלהם לוקה בחסר.

בניסיון למנוע גל נוסף של הוצאת עובדים לחל"ת לקראת הסגר, הודיעה הממשלה על מענקים למעסיקים, בסך 5,000 שקלים על כל עובד שיישאר בעבודה תחת מכסה מסוימת. ואולם, ניסיון זה היה מוגבל מאוד ביכולתו להציל את המשק. "הביורוקרטיה תהרוג את התוכנית. הניצול ממנה יהיה מינורי, לדעתי פחות מחצי", כך צפה מראש וצדק ד"ר שניר כבר לפני מספר שבועות.

"המענקים למעסיקים שלא מוציאים עובדים לחל"ת היו יכולים להיות הדבר הנכון לעשות, אבל הבעיה שהתוכנית הזאת נורא מסורבלת ונורא מסובכת", מסביר ד"ר שניר. לדבריו, "עד שהכסף מגיע מהמדינה עוברים חודשים ואין עם מי לדבר. אנשים לא יכולים לחכות כל כך הרבה זמן. התוכנית עובדת על מדרגות שונות של פגיעה במחזור והעסק צריך להגיש דו"חות לרשויות כדי לקבל את הכסף. יעברו חודשים עד שיחליטו כמה פגיעה הייתה לעסק. לפי זה הוא צריך להחליט כמה עובדים הוא משאיר, מבלי לדעת כמה פגיעה יאשרו לו".

ד״ר אביחי שניר (צילום: יחצ)
ד"ר אביחי שניר. "אמרו למעסיקים להחליט כמה עובדים הם משאירים, מבלי לדעת כמה מענקים יאשרו להם" | צילום: יחצ

אז מה כן צריך לעשות כדי להציל את המשק? "הדרך הנכונה הייתה להכין תוכנית מהירה במקום תוכנית מסורבלת וביורוקרטית. היה צריך להגיד לעסקים: 'קחו את הכסף עכשיו, ובמקרה הצורך נתקזז אתכם בעוד שנה או שנתיים. אבל הם לא עשו את זה ככה ולכן העסקים לא יחכו למדינה".

שניר מתאר זעם של בעלי עסקים כלפי הממשלה: "כשאתה מדבר עם אנשים בתעשייה, רואים שהם מאוד כועסים על הביורוקרטיה של הסיבוב הקודם. רבים עדיין לא ראו חלק מהכסף. שמעתי נציג של החשב הכללי במשרד האוצר אומר שלעסקים קטנים מאשרים פיצויים במהירות אבל במקרה של פיצויים במאות אלפי שקלים – זה יכול לקחת כמה חודשים".

מעבר לביורוקרטיה, שניר מלין על בעיה נוספת והיא מחסור במידע מצד הממשלה. לדבריו, "למשרד האוצר לא מגיע מידע בזמן. הם מגששים באפלה ולא יודעים אפילו כמה מובטלים יש במשק. בסגר הראשון, נתנו פיצוי למעסיקים על כל עובד שמחזירים מחל"ת. ואז היה הרבה כעס, בצדק, על הדרך שבה פיצו רק חברות שהחזירו עובדים ולא חברות שהחזיקו את העובדים במשך המשבר. גם העובדה שנתנו מענק מהעובד הראשון הייתה בעייתית, הרי בכל מקרה חברות שחוזרות לפעילות מחזירות לפחות חלק מהעובדים.

ישראל כ"ץ (צילום: פלאש 90)
"משרד האוצר מגשש באפלה ולא יודע אפילו כמה מובטלים יש". השר ישראל כ"ץ | צילום: פלאש 90

"לכן ראית הרבה חברות הלבשה, שפתאום היו להם דו"חות כספיים מצוינים, ולא רק פוקס. היו חברות שבמשך שנים הפסידו כסף ופתאום הרוויחו, בגלל המענקים האלה. כשדיברתי על זה עם משרד האוצר ובנק ישראל, התירוץ שלהם היה שיש היגיון במענקים, כי 'אין לנו מידע ולכן אנחנו לא יכולים לעשות את ההפרדה'. אז שאלתי אותם, 'למה אתם לא עובדים על השגת יותר מידע?', כי היה ברור כבר במאי שיבוא גל שני ושצריך להגיע אליו יותר מאורגנים. מה ענו לי? שזה תקוע בוועדת כלכלה", מסביר שניר בתסכול.

ומה באשר ל"מודל הגרמני", שאומץ על ידי רבות ממדינות אירופה ומאפשר להעביר עובדים למשרה חלקית כאשר הרשויות משלימות את הפרשי השכר? "זה מודל שהיה יכול לעבוד אצלנו מצוין", אומר שניר.

לדבריו, "כשהתחיל המשבר בישראל, מודל החל"ת היה פתרון נהדר. זה מנגנון שכבר קיים ואפשר להשתמש בו במהירות. אם המשבר היה נגמר תוך חודש-חודשיים זה היה עובד מצוין. הבעיה שאנחנו מסתכלים קדימה ולאף אחד אין מושג כמה עוד זמן תהיה הקורונה איתנו. בגרמניה, ראינו שדמי התעסוקה עוברים דרך המעסיק, כדי שיוכל להחזיק עובדים גם בצורה חלקית, כשהממשלה משלימה את החלק שנותר. זה רעיון שהיה יכול לעבוד מצוין, אבל הבעיה היא שוב שהמערכת לא בנויה לזה מבחינת אינפורמציה. אין למדינה אפילו מידע ממשי על הקשר שבין מעסיק למועסק. עכשיו, כשיש משבר וצריך את המידע, זה חושף את חוסר המוכנות של המדינה", מסכם שניר.

המומחה לשיקום חברות: "חייבים לשנות גישה ולעבור לתמרוץ מעסיקים"

"האבטלה בישראל, בעקבות משבר הקורונה, הגיעה לשיאים חסרי תקדים והיא בעלת השפעה קשה על המשק כולו. מצוקת העובדים משפיעה גם על יכולת הצריכה במשק, היעדר תרומה לתוצר הגולמי והשפעות נלוות נוספות - שבחלקן הגדול הן גם בתחום הנפשי", אומר ד"ר שלמה נס, מומחה בתחום שיקום והבראת חברות, ושותף בכיר במשרד דורון, טיקוצקי, קנטור, גוטמן, נס, עמית גרוס ושות'.

נס מצטרף לביקורת כנגד דמי האבטלה המורחבים: "הפתרון שננקט באמצעות הוצאת העובדים לחל"ת, הביא ליציאתם ממעגל העבודה והתפוקה, תוך מימון דמי אבטלה על ידי המדינה - ותוך יצירת אי וודאות לגבי העתיד התעסוקתי של העובד".

ד"ר שלמה נס (צילום: סיגל סבן)
ד"ר שלמה נס. "במקום לשלם חל"ת - להשתתף בעלות שכר העובדים" | צילום: סיגל סבן

לדבריו, "חייבים לשנות גישה ולעבור למסלול של תמריץ למעסיקים, כפי שאנו ב'פורום נס להצלת המשק' המלצנו בדו"ח שהוגש לראש הממשלה ולשר הכלכלה כבר בחודש מאי האחרון". נס מציע "להסיט באופן מיידי את התשלומים בגין החל"ת, קרי דמי אבטלה, לתשלום למעסיקים כהשתתפות במימון שכרו של כל עובד שיוחזר לעבודה. כך ייווצר עידוד להשבת עובדים, העובדים ישובו למעגל הפעילות והתפוקה בעסקים, וזאת ללא כל הגדלה בעלות הכספית למדינה".

נס תומך אף הוא ביישום מנגנון שדומה למודל הגרמני: "למקומות בהם ההתאוששות מהמשבר צפויה להיות ממושכת, מוצע החלת מנגנון של חל"ת חלקי, שיאפשר החזרת העובדים והשארתם במסגרת העבודה, תוך ביצוע התאמה להיקפי המשרה בפועל, בשלב הביניים עד ליציאה מלאה מהמשבר".